Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
משפחה אחת. לא ידעתי לכוון. כי מה לשפה עם משפחה.
ד״א ששפו פורעניות. תנחומא נח שפה אחת שי״ן כתיב ששפו פורעניות לעולם.
שהוציאו דברים אחר יחידו של עולם. צ״ל דברים חדים אחר יחידו של עולם. וכ״ה בב״ר פל״ח שאמרו דברים חדים על ה׳ אלהינו ה׳ אחד. דרש אחדים מלשון חדים ומלשון אחד. וברש״י עה״ת הביא ד״א על יחידו של עולם.
דכתיב ויהי מושבם. מבואר יותר ברש״י עה״ת בנסעם מקדם שהיו יושבים שם. כדכתיב למעלה ויהי מושבם וגו׳ הר הקדם ונסעו משם לתור להם מקום להחזיק את כולם ולא מצאו אלא שנער.
ר׳ יהודה אומר. ב״ר פל״ח.
א״ר יצחק. ב״ר פל״ח. וילקוט רמז ס״ב בלי שם האומר. ועי׳ סנהדרין ק״ו ע״א כל מקום שנא׳ וישב אינו אלא לשון צער. ועי׳ ספרי עקב פ׳ מ״ג אין ישיבה האמורה כאן אלא אכילה ושתיה וכו׳.
מי אמר למי. ב״ר פל״ח.
פיהן הכשילם. עיין ב״ר עתידין אילן עממיא משתרפה מן גו עלמא עי׳ ע״כ. ודרש ונשרפה השי״ן בקמץ נהיה נשרפים ואבודים מן העולם.
כי היו מצליחים. ב״ר פל״ח בשם רב הונא.
זו ע״ז. תנחומא נח. ב״ר פל״ח. ילקוט רמז ס״ב. ועי׳ מכילתא משפטים פ״כ ושם האומר הוא ר״נ וע״ש במדת סופרים.
פי אויל מחתה לו. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובקרא ופי אויל מחתה קרובה. ואולי צ״ל ופי כסיל מתתה לו (משלי י׳:י״ד״ח ז׳) וכ״ה בב״ר פל״ח פן נפוץ ארשב״ח פי כסיל מחתה לו. ובתנחומא מובא רק הכתוב מגורת רשע היא תבואנו. ורבינו הביא שני הפסוקים. פסוק פי אויל מוסב על הם אמרו הבה נבנה והקדוש ברוך הוא הבה נבנה. ופסוק מגורת רשע מוסב על והם אמרו פן נפוץ והקדוש ברוך הוא. הפיצם. יא. הם אמרו. עי׳ מכילתא דשירה פ״ב.
ירידה היתה להם. בב״ר פל״ח וילקוט רמז ס״ב. אחת מעשרה ירידות. ועי׳ פדר״א פי״ב. וע״ע אדר״נ פל״ד וספרי בהעלותך סי׳ צ״ג.
אל״ף ועי״ן משמשין. כוונתו אל״ף תמורת עי״ן כי הם ממוצא אחד ומתחלפין וכאלו כתיב לרעות בעי״ן. מלשון שבירה ורציצה כמו תרועם בשבט ברזל (תהילים ב׳:ט׳ ט׳) וכמו רעו עמים וחתו (ישעיהו ח׳:ט׳ ט׳). וז״ש בסמוך שלישתו נפל וכו׳.
א״ר אחא בר אבא. בב״ר פל״ח ותנחומא שם. ושם הגי׳ א״ר חייא בר אבא. ובסנהדרין ק״ט ע״א הוא בשם ר׳ יוחנן. ובכ״י פלארענץ א״ר חייא לבד.
מה הוצרך לומר. ב״ר פל״ח בשם ר׳ ברכיה.
שלא עמד על מצותו. עי׳ ב״ר פל״ח סיים מה אדה״ר כל הטובה שעשיתי עמו אמר האשה אשר נתתה עמדי וגו׳. כך שנתים מדור המבול עד דור הפלגה ויהי כל העם שפה אתת. ועי׳ ברש״י עה״ת שכתב אלא בני אדה״ר שכפה את הטובה ואמר האשה וגו׳. אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה ומלטם מן המבול.
פתח להם בתשובה. ב״ר פל״ת ושם הגי׳ פתח להם הקדוש ברוך הוא פתת של תשובה. וכן נשנה בתנחומא נח ומכילתא בשירה פ״ה וע״ע ב״ר פכ״א ובמ״ר פי״ג.
וכמו בוז לא יבוזו לי. במקרא כתוב (שה״ש ח׳ א׳) גם לא יבוזו לי. ושם שם ח׳ כתוב בוז יבוזו לו.
לשון גדולה וממשלה בלשון רבים. בב״ר פל״ח זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך. וכתבו הבה ארדה ואבלה.
גוי אשר לא תדע לשונו. וכ״ה בכ״י פלארענץ. צ״ל אשר לא תשמע לשונו. ובסמוך לא תשמע מה ידבר צ״ל לא תדע מה ידבר.
אלה פסל. כי בכ״מ שכתוב אלה פוסל את הראשונים. ב״ר פי״ב ופ״ל ושמ״ר פ״א ופ״ל. ותנחומא שמות ומשפטים.
שני פעמים. עי׳ ב״ר פל״ח אראב״כ כל מי שנכפל שמו יש לו חלק בעוה״ז ובעוה״ב.
כמו נח נח. עי׳ ב״ר פ״ל נח נח אראב״כ כל מי שנכפל שמו כו׳.
כי יפת קדמו. סנהדרין ס״ט ע״ב.
זו הוסיף. עי׳ הערה כ״א.
כי עשה תשובה וכה״א ואתה תבוא. בב״ר פ״ל ופל״ח ואתה תבוא אל אבותיך בשלום בשרו שיש לאביו חלק בעוה״ב. כי עשה תשובה בימיו.
שהיה אברהם משבר. עיין מעשה אברהם. (בית המדרש ח״ג צד קי״ח) ועי׳ ב״ר פל״ח. ופדר״א פכ״ו. ושו״ט מזמור קי״ח. ויב״ע בראשית י״א כ״ת ורש״י עה״ת.
שם המקום כמו באורים. הם דברי מנחם. וגם רש״י הביא זה בשמו. וכ״כ הראב״ע.
אמר רב יסכה זו שרה. וכ״ה בכ״י פלארענץ. צ״ל א״ר יצחק. מגלה י״ד ע״א. סנהדרין ס״ט ע״ב ומובא ברש״י עה״ת. ובילקוט רמז ס״ב.
כ״מ שנאמר אין לה. עיין ב״ר פל״ח וילקוט רמז ס״ב א״ר לוי וכו׳. וכ״ה בפסיקתא פסקא עניה סוערה. והעירותי שם בהערה י״ז כי בכ״מ שנאמר אין לה אינה שלילה תמידית ומוחלטת לעולם. כ״א על זמן המסופר. אולם אם נאמר לא. היא מורה על שלילה תמידית. ובכ״מ שבא בכתוב אין לה הביא המדרש דרשת ר׳ לוי. כמו בב״ר פל״ח. ובאיכה רבתי על אין לה מנחם ובתל״ע סי׳ רס״ג כתב כי אין משמש לשלילה בשם ומלת לא בפעל ועי׳ סי׳ שנ״ה בהערה א׳ ובמ״ש סי׳ קל״ו יתחזקו דברינו: