Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עד שלא מל אברהם. ב״ר ספמ״ז.
לפי שהקדוש ברוך הוא מבקר חולים. שבת י״ב ע״ב.
ה׳ יסערנו. בקרא יסעדנו בדל״ת. ובכ״י פלארענץ מובא כמו שהוא בקרא יסעדנו והוא בדרך אל תקרי יסעדנו אלא יסערנו. וכן תראה ברש״י שבת שם מנין שהשכינה סועד את החולה. שנא׳ ה׳ יסעדנו. שכתב משום רבינו יעקב סוער תרגומו של פוקד כלומר מבקר.כמו ואת אחיך תפקוד לשלום (ש״א י״ז י״ח) ומתרגמינן ואת אתיך תסער לשלם. ולהך לישנא גרסינן אל תקרי יסעדנו אלא יסערנו. ולפי״ז יש לתקן ברש״י נדרים מ׳ ע״א שנא׳ ה׳ יסעדנו קרי ביה יסעדנו. צ״ל קרי ביה יסערנו.
שהמרה פנים באברהם. ב״ר פמ״ב על הכתוב והוא שוכן באלוני ממרא ומובא בילקוט רמז ע״ג. ודרש ממרא מלשון מרי. שהמרה פנים באברהם ואמר לו שימול.
שבשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם. ב״ר שם. ותנחומא וירא. ועי׳ אגדת בראשית פי״ט.
דכתיב ענר אשכול וממרא והם בעלי ברית אברם. וכ״ה בכ״י פלארענץ. צ״ל נמלך בג׳ בעלי בריתו ענר אשכול וממרא. דכתיב והם בעלי ברית אברם.
א״ל ענר. כ״ה גם בב״ר שם. ועי׳ תנחומא וירא.
וממאס עצמך בין שונאיך. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובילקוט רמז ע״ג הגי׳ ומסרס עצמך בין שונאיך. (וכן באגדת בראשית פי״ט הגי׳ מסורס הוא מבקש לעשותך בעולם) ונרשם בצדו נ״א ומסייף. ואין ספק שצ״ל נ״א ומסיים כמו שהוא לפנינו במדרש ב״ר. והרא״ם גרס ממאיס כמו שהביא המחבר. ור״ל שיבזוהו בהמולו.
ישב כתיב. ב״ר פמ״ח. ילקוט וירא רמז פ״ב. ורש״י עה״ת. חזית בפ׳ דומה דודי לצבי. שו״ט מזמור כ״ב. פסיקתא החודש דף מ״ח ע״ב. וכל היכי דכתיב ישב בלא וי״ו אתא לדרשה תוס׳ פסחים ג׳ ע״ב ד״ה רכבת.
סימן יפה לו. עי׳ בהערה ק״ו בפסיקתא שם.
שפתח פתח טוב. ב״ר שם. וילקוט שם.
מלמד. ב״ר פמ״ח. וילקוט שם.
לפי שהיו עוברים ושבים. ב״ר וילקוט שם.
השכינה. ב״ר שם.
אמר אם רואה. ב״ר שם. ב״מ פ״ו ע״ב.
שהם בני אדם הוגניסים. בב״ר השמיטו המדפיסים המלה הזאת והציגו שהן בני אדם גדולים. ובילקוט שם הגי׳ שהן בני אדם הוגנים. ונרשם בצדו פי׳ נכבדים. אולם גי׳ המחבר נכונה ופי׳ ביוני ευγευης מיוחס ונכבד. ועי׳ ערוך ערך הגן. שגורס אם אראה פני שכינה ממתנת עליהן אני יודע שהן הגונין. ואם אראה חולקים כבוד זל״ז אני יודע שהן הוגנסין.
א״ר אבהו. ב״ר שם וילקוט שם.
שער של אברהם. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובב״ר הגי׳ אהל פילון של אברהם. וכבר העירותי בישרון מחברת שניה צד כ״ח שבמדרש מלת ״אהל״ היא הוספה כי פלן היא מלה יונית ופי׳ אולם ושער. ובערוך מביא מאמר המדרש הזה פלוני של אברהם. בלי מלת אהל. ובילקוט שם רמז פ״ב הביא פאלוני של אברהם ומפרש המפרש בצדו פי׳ אהל. לכן המדפיסים הציגו הפי׳ בתוך המדרש. וכן בב״ר פס״ו אר״א פוליונו של אבינו יצחק מפולש היה. ורבינו טוביה השמיט גם את המלה פילון. והביא את הפי׳ שער.
כיון שראה. ב״ר שם וילקוט שם.
תני ר׳ חייא. ב״ר פמ״ח.
וזהו מיכאל. כדכתיב בעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול (דניאל י״ב א׳). ועי׳ מס׳ ד״א פ״ג והיה מיכאל באמצע וגבריאל בימינו ורפאל משמאלו. וכ״ה ביומא ל״ז ע״א וע״ש בפירש״י ולפי שמיכאל היה באמצע לפיכך הוא גדול שבהם. ועיין רש״י שבועות ל״ה ע״ב. כב. מיכאל לבשר. ב״מ פ״ז ע״ב. וב״ר פ״נ. ורש״י עה״ת.
רפאל להציל את לוט. כ״ה בב״ר פ״נ. ובגמרא שם ובמס׳ ד״א איתא רפאל שבא לרפא את אברהם וע״ש בתוס׳ ד״ה ההוא והביאו דברי המדרש וכתבו דרפואה והצלה חדא מלתא היא ועיין ברש״י עה״ת ובתר׳ ירושלמי.
ר׳ אלעזר. ב״ר פמ״ח. וכאן חסר וכצ״ל שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבא הה״ד אז ישיר וגו׳ ענו לה הרי במדבר בארץ מנין כו׳. פסיקתא רבתי פי״ד אות ג׳ וילקוט וירא רמז פ״ב.
מלמד שנדמו לו כערביים. עיין ב״מ פ״ו ע״ב. ומובא בילקוט רמז פ״ב עה״כ ורחצו רגליכם.
מן התורה. ב״ר פמ״ח. ושו״ט מזמור ק״ד. ילקוט רמז פ״ב.
א״ר אחא. ב״ר שם. וילקוט שם.
מששת ימי בראשית. ב״ר שם וילקוט שם.
מכאן שאין מסרבין לגדול. ב״מ פ״ו ע״ב.
אם קמח למה סולת. עיין ב״מ פ״ז ע״א. וב״ר פמ״ח. ומובא בילקוט רמז פ״ב. וברש״י עה״ת.
רמז רמז שעתידין כו׳. בב״ר פמ״ח ומובא בילקוט שם הדא אמרת פרס הפסח הוה. וכן בפסיקתא רבתי פ״ו אות ה׳ לושי ועשי עגות שהיה פסח. ועי׳ תוס׳ ר״ה י״א ע״א ד״ה אלא הביאו דברי המדרש מב״ר וגורסין ג״כ הדא אמרה שפסח היה. והביאו ג״כ ור׳ מאיר שליח צבור יסד במעריב של פסח ומצות אפה ויאכלו בלילי חג פסח.
רך ולא זקן. עי׳ ב״ר שם. ושם הגי׳ יכול גדול ת״ל רך אי רך יכול חסר ת״ל וטוב. והכוונה גדול שכבר הזקין. ובמקום יכול חסר הגי׳ בילקוט שם יכול חבול. ומפרש בצדו פי׳ כחוש.
זה ישמעאל. ב״ר שם. וילקוט שם.
מיכן שבתחלה ראוי להביא מיני חלב. הכוונה שאברהם קיים כל התורה אפי׳ ע״ת. לכן הקדים חלב לבשר.
ופת היאך לא זכר כו׳. ב״ר פמ״ת. ילקוט רמז פ״ב. ב״מ דף פ״ז ע״א.
אמר ר׳ אפרים. בכ״י פלארענץ ובגמרא ומדרש שם אמר אפרים.
שהרי הצדיקים. ב״מ פ״ז ע״א. ותנחומא וירא הי׳ ד׳.
נראין כאוכלין ראשון ראשון מסתלק. ב״ר שם. וב״מ פ״ו ע״ב ורש״י עה״ת. וילקוט שם.
למה נקוד. ב״ר פמ״ח. ילקוט רמז פ״ב. וירושלמי פסחים פ״ט ה״ב (דף ל״ו ע״ד) ב״מ פ״ז ע״א. וע״ש בתוס׳ ד״ה למה. ומדרש חזית פ׳ צוארך. ועיין מס׳ סופרים פ״ב ואדר״נ פל״ד.
מיכן ידענו שמלאך היה. עי׳ רש״י עה״ת שם. אלישע אמר לשונמית למועד הזה כו׳.
זהו ישמעאל. ב״ר שם. וילקוט שם.
ד״א הרגיש שבא אורה. כן תקנתי. ובכ״י גם בכ״י פלארענץ בטעות אורח. וז״ל המדרש שם והוא אחריו זה המלאך שהביט לאחריו והרגיש שבא אורה מאחריו.
א״ר יצחק. בב״ר וילקוט שם הגי׳ א״ר יוחנן. אין ספק שהיה כתוב לפני המעתיק אר״י בר״ת והציג א״ר יוחנן.
חדל פסק כמו וכי תחדל לנדר. עי׳ ב״ר ועי׳ במ״כ ולפי דברי המחבר תראה שהיה כן הגי׳ לפניו בב״ר המד״א וכי תחדל. והמלות המד״א וחדל לעשות הפסח. הן הוספה מאיזה מעתיק.
אמרה האשה הזאת. ב״ר פ״מ וילקוט שם וע״ש.
ד״א. ב״ר שם וילקוט שם.
בתמיה. ב״ר פמ״ח. וילקוט שם.
בר קפרא. ב״ר שם. וילקוט שם. ב״מ פ״ז ע״א. וסוף מס׳ ד״א.
מעולם לא נזקק. ב״ר שם וילקוט שם.
וכן הגר. ר״ל ע״י מלאך כדכתיב ותקרא שם ה׳ הדובר אליה (בראשית ט״ז י״ג) ובכ״י פלארענץ חסרים המלות ״וכן הגר״.
האחד עשה שליחותו. ב״ר פ״נ.
אכילה ושתיה ולויה. בב״ר שם וכן בילקוט מתלא אמר אכלית. אשקית. לוית. פי׳ אחר שהאכלת והשקית את האורח. לווהו ג״כ.
זש״ה. ב״ר פמ״ט.
א״ר יצחק. ב״ר ריש פ׳ מ״ט. וילקוט רמז פ״ב. יומא ל״ח ע״ב.
ד״א ר׳ תנחום ברבי אמר. בב״ר פמ״ט וילקוט רמז פ״ב הגי׳ ר׳ תנחום בשם ר׳ ברכי׳. וע״ש בב״ר שמפיק לה מן יהיה בגי׳ שלשים. ועיין תנחומא וירא אות י״ג. ובכ״י פלארענץ ר׳ תנחום אמר.
זה צוואת בריא. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובב״ר איתא כך ר׳ יודן בש״ר אלכסנדרי זו הובריא ומפרש המ״כ סעודת הבראה שמברין את האבל וזהו צדקה עכ״ל. וראיתי במוספי ערך הווכריא הביא דברי המדרש וכתב פי׳ בל״י זריזות וחריצות. אולם זה לא יתכן ויתפרש לפי כוונת המאמר. ובילקוט רמז פ״ב השמיט המלה הזאת והציג במקומה זו גמילות חסדים.
בתחלה צדקה. ב״ר פמ״ט. וילקוט רמז פ״ב.
לא נאמר את אשר עליו כו׳. בב״ר הגי׳ אליו לא נאמר אלא אשר דבר עליו. ובילקוט הגי׳ אשר דבר לו אין כתיב כאן אלא דבר עליו. וברש״י עה״ת גי׳ אחרת וז״ל על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם למדנו כל המעמיד בן צדיק כאלו לא מת.
תני רשב״י. ב״ר שם. ילקוט רמז פ״ג.
ר׳ חנינא. ב״ר שם. ילקוט שם. ובכ״י פלארענץ הגי׳ ר׳ חייא אמר.
ר׳ ברכיה. ב״ר וילקוט שם.
תני רשב״י. ב״ר וילקוט שם. ועיין אבדר״נ פל״ד.
אראב״כ. ב״ר וילקוט שם. וע״ע מכילתא בשלת דשירה פ״ה.
הדא אמרת. ב״ר וילקוט שם.
כנה הכתוב. בב״ר שם א״ר סימון תיקון סופרים הוא זה שהשכינה היתה ממתנת לאברהם. ועי׳ תנחומא בשלח. ובילקוט רמז פ״ב הגי׳ א״ר ישמעאל תיקון סופרים הוא.
רבנן אמרין. ב״ר פמ״ט ופצ״ג וילקוט רמז פ״ג.
כעלות המנחה. וכן בכ״י פלארענץ. ובקרא לפנינו בעלות המנחה. וגם במדרש שם וילקוט שם מובא כעלות. וראיתי ברד״ק שכ׳ בעלות המנחה בבי״ת פי׳ בשעת מנחת הערב עכ״ל. נראה מזה שבקצת נוסחאות היה כתוב כעלות.
א״ר יהושע בר נחמיה. ב״ר שם. וילקוט שם.
פתח בחמשים. גם רש״י עה״ת הביא דרש זה עשרה צדיקים לכל כרך וכרך כי חמשה מקומות יש עכ״ל. וכ״ה בתרגום יב״ע שם מאים אית חמשין זכאין בגו קרתא דיצלון קדמך עשרה לכל קרווא כל קבל חמשא קרוין וכו׳.
בשר ודם. ב״ר פמ״ט. ילקוט רמז פ״ג.
חלילה לך ב׳ פעמים. ב״ר פמ״ט.
א״ר אב״כ. ב״ר שם. עג. ולא דכוותה. בכ״י פלארענץ ולא זכותה.
א״ר יונתן. בב״ר פמ״ט וילקוט שם הגי׳ ר׳ יוחנן. וכן בכ״י פלארענץ הגי׳ אמר ר׳ יוחנן.
אמר אברהם. ב״ר וילקוט שם.
אולי הרגני נמרוד. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובב״ר הגי׳ אלו הרגני אמרפל לא הייתי עפר ואולי שרפני נמרוד לא הייתי אפר. וכצ״ל גם פה.
א״ל הקדוש ברוך הוא. ב״ר וילקוט שם. ועיין סוטה י״ז ע״א.
למה עשרה. ב״ר פמ״ט. וילקוט רמז פ״ג.
ד״א. ב״ר שם. וילקוט שם.
ד״א. ב״ר שם וילקוט שם.
אר״ח בר אבא. ב״ר שם במאמר שלפניו עה״כ אולי יחסרון חמשים. וילקוט סוף רמז פ״ג. ובמדרש שם נמצא אחר המאמר הזה משל שהביא ר׳ לוי לחלף סרדה מלאה מים. ובילקוט שם רמז פ״ג הגירסא לחלף סדרא ומפורש בצדו סדרא פי׳ עריבה. ונעלם מהמפרש הזה שהמלה משובשת וצ״ל חלפסדרא תיבה אחת. והיא מלה יונית ורומית Κλεψυδρα, Clepsydra עיין מוספי בערכי. ופי׳ כלי שעות מלא מים ועי׳ הפלאה שבערכין ח״ב דף ק״כ בהוספת הרשד״ל שהקליפסידרא היא כלי מים שמשתמשין בו לשער הזמן והיונים והרומיים היו מגבילים בו הזמן שיכול הסניגור או הקטיגור לדבר דברים בפני השופטים.
הדיין הזה. ב״ר שם וילקוט רמז פ״ד.
למה המתינו עד הערב. ב״ר שם וילקוט שם.