Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כאן קורא. ב״ר פ״נ. וילקוט רמז פ״ג.
ר׳ לוי. ב״ר שם וילקוט שם.
תני משום ר׳ נחמיה. ב״ר שם וילקוט שם. יבמות י״ג ע״ב. ועי׳ מכילתא בא פי״ד.
בא ערבה. ב״ר שם וילקוט שם. ודרש בערב כאלו הוא שתי תיבות בא ערב.
אר״ל. ב״ר שם. וילקוט שם.
דכתיב והוא ישפוט. ב״ר וילקוט הגי׳ ואינו דן את ישראל אלא ביום בשעה שהם עסוקים במצות הה״ד והוא ישפוט תבל בצדק.
ישב כתיב. ב״ר שם ופמ״ה וילקוט שם. פרקי דר״א פכ״ה. ורש״י עה״ת.
ארכי הדיינים. כ״ה בב״ר וילקוט שם רמז פ״ד. וארכי היא מלה יונית αρχγ ופי׳ נגידות ושררה. ואין ספק שהיה הגי׳ במדרש כמו שהביא הערוך בערך ידקי וז״ל בב״ר פנ״א [צ״ל פ״נ] ולוט יושב ישב כתיב אותו היום מינוהו ארכי יודקי פי׳ ראש הדיינים לעז הוא. ועל זה כתב המוספי בנוסחאות שלנו כתוב ארכי הדיינים ואמת דבר בעל הערוך בל״ר archijudex ראש הדיינים ובל״י אומרים ארכידיקי αρχιδιχος.
כל אדני שנ׳ באברהם. עי׳ שבועות ל״ה ע״ב.
ר׳ יודן. ב״ר שם. וילקוט רמז פ״ד.
אברהם הקדים. ב״ר שם וילקוט שם.
ממאנין לקטן. ב״ר שם. ועי׳ ב״מ פ״ז רע״א. ובכ״י פלארענץ מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול.
היינו דאמר רב הונא. מובא בפסוק שלפניו. והדא מסייעא לרב הונא ב״ר שם.
מגידול ביתו. ב״ר שם. ושם הגי׳ בביתו של אברהם אבינו היה. אבל בילקוט רמז פ״ד הגי׳ גידול בית אברהם היה.
אשתו של לוט. עי׳ ב״ר שם וילקוט שם מצות גדולה עמדה על המלח כו׳ ע״ש.
התחילו מבערב. ב״ר שם. וילקוט שם. ורש״י עה״ת.
אין אחד מעכב. ב״ר שם. וילקוט שם.
לתשמיש: ב״ר וילקוט שם. ועי׳ רש״י עה״ת.
לשון אלוהות. ב״ר וילקוט שם.
לא בזכותי. ב״ר.
אלא כשהוא אומר להם דברים ערבים. ב״ר שם במאמר שלפניו עה״כ ולוט ישב.
סק לעיל. פי׳ עלה למקום יותר מעולה. ואולי צ״ל סק להלא כת״א. וערש״י עה״ת. ובכ״י פלארענץ סוק לעילא.
אמרו לו דין שדנו. הוא בב״ר עה״כ ויצא אליהם לוט הפתחה.
שכל אכסניא. הוא בב״ר שם בש״ר מנחמא ודרש וישפוט שפוט על בעילת זנות מלשון ושפוטים עשו בה (יחזקאל כ״ג י׳). עיין תנחומא וארא.
מי שהתחיל בעברה. ב״ר שם וילקוט שם. וע״ע סוטה ט׳ ע״א ובירושלמי שם פ״א ה״ז ובתוספתא פ״ד ובמכילתא בא פ״ז וספרי נשא סי׳ י״ח.
וילאו נשתטו. לשון שגעון. ב״ר שם. ושם מובא הכתוב לראיה כי אויל עמי. והגיהו שצ״ל נואלו שרי צוען (ישעי׳ י״ט י״ג). ובמדרש שם מובא שלשה דרשות על תיבת וילאו.
לפי שגילו מסטורין. ב״ר וילקוט שם.
מסטורין. פי׳ בל״י ורומי mysterium, μυςτγρτου סוד וסתר.
דכתיב ויצחק בן ששים שנה. הוא דברי המחבר לבאר החשבון קל״ח שנה שחורבן סדום היה שנה אחת קודם שנולד יצאק. וס״ו שנה עד לידת יעקב. וס״ג שהיה יעקב כשיצאו מבאר שבע. וי״ד שנטמן בבית שם ועבר (עי׳ ב״ר פס״ח במאמר חזקיה אמר) הרי קל״ח.
א״ר חנינא. ב״ר פ״נ. ילקוט רמז פ״ד. ירושלמי ברכות פ״א ה״א דף ב׳ ע״ג ויש לתקן בירושלמי שצ״ל א״ר חנינא במקום ר׳ חצנא.
ר׳ טוביה בר יצחק. ב״ר פמ״א ופ״נ. וילקוט שם. ועיין יבמות ע״ז ע״א וברש״י שם.
א״ר יצחק. ב״ר שם וילקוט שם.
זה רפאל. ב״ר וילקוט שם.
אל זכותו של אברהם. בב״ר וילקוט שם סיים שנקרא הר שנא׳ מדלג על ההרים. ואומר שמעו הרים. ועיין רש״י עה״ת שכתב וז״ל ההרה המלט. אצל אברהם ברח שהוא יושב בהר שנא׳ ויעתק משם ההרה כו׳.
ר׳ לוי בשם ר׳ חמא. ב״ר וילקוט שם. ועיין רש״י עה״ת.
וכן אמרה צרפית כו׳. באת אלי להזכיר את עוני (מ״א י״ז י״ח).
ר׳ לוי. בב״ר וילקוט שם איתא כשם שהנוה הרעה בודק. ועיין כתובות ק״י ע״ב במשנה.
אמרו רז״ל. שבת י׳ ע״ב.
וישיבת צוער נ״א שנה וסדום נ״ב. עי׳ שבת שם א״ר יצחק ישיבתה של צוער נ״א שנה דכתיב אמלטה נא שמה. נא בגימטריא נ׳ וחד הוי ושל סדום נ״ב. וע״ש ברש״י ותוס׳ ד״ה ושל סדום. ועי׳ ב״ר פמ״ט. על הכתוב ארדה נא. א״ר ירמיה עיקר שלוותה של סדום לא היתה אלא נ״ב שנה. ועי׳ סד״ע רבה פ״א. ורש״י עה״ת.
א״ר תחליפא. בב״ר סוף פ״נ. וילקוט רמז פ״ד הגי׳ א״ר חלפתא קסרייא. יש לתקן שצ״ל ר׳ תחליפא קסרייא כי לא מצאנו בשום מקום ר׳ חלפתא קסרייא אבל מצאנו הרבה פעמים ר׳ תחליפא קסרייא.
בששה עשר בניסן. ב״ר סוף פ״נ.
בעת שהחמה והלבנה. עי׳ ב״ר שם. וילקוט סוף רמז פ״ד. ורש״י עה״ת פסוק כ״ד.
משל. ב״ר פנ״א. וילקוט שם. והמלות שהסגרתי חסרים ונמצאות לנכון בכ״י פלארענץ.
זה מלאך גבריאל. ב״ר שם. וילקוט רמז פ״ה.
ר׳ יצחק אמר. ב״ר שם. ורש״י עה״ת.
ויאמר להם המלך קחו עמכם מעבדי אדוניכם. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובקרא כתיב ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם. ואמר עבדי אדוניכם ולא אמר עבדי. וכצ״ל במדרש שם. את עבדי אין כתיב כאן אלא את עבדי אדוניכם. כמו שהגיה הרב בעל יפ״ת. וכ״ה בהדיא ברש״י עה״ת ע״ש.
א״ר יודן. ב״ר שם. וילקוט רמז פ״ה.
שהיו בצורות. עיין ב״ר שם חמשת הכרבים הללו היו יושבות על צור אחד. ודרש כן משום שרצה להביא ראיה ממקרא דבחלמיש שלח ידו. ועי׳ רש״י עה״ת הביא ג״כ הדרשה הזאת מהמדרש.
אם יקלוט אדם מטה. בכ״י פלארענץ ובב״ר וילקוט הגי׳ אם יקלוט אדם מטר.
בערוגה אחרת. בב״ר חסרה מלת ״אחרת״ וכן הגיה בעל אות אמת בב״ר שם. ונאמר לנכון בילקוט שם כמו שהביא רבינו.
א״ר יצחק. ב״ר פ״נ ופנ״א.
כדלעיל. בפרשה זו פסוק ג׳ ועיין רש״י עה״ת. נב. מיכן שהזריזין. פסחים ד׳ ע״א.
מיכן ארז״ל. ברכות כ״ו ע״ב.
תנן. שם כ״ו ע״א במשנה.
מיכן למתפלל. סנהדרין כ״ב ע״א.
השקיפה ממעון קדשך.מה שהביא פה הכתוב אולי חסר וכצ״ל כל השקפה לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך. כמו שהביא רש״י בראשית י״ח ט״ז והוא מתנחומא כי תשא אות י״ד. כל מקום שנאמר בו השקפה לשון צער הוא. חוץ מן השקיפה ממעון קדשך. וע״ע מכילתא בשלח פ״ה ירושלמי מעשר שני פ״ה ה״ח. ובכ״י פלארענץ מצאתי כך: וישקף על פני סדום. השקיפה ממקום גבוה. וכן הוא אומר השקיפה ממעון קדשך מן השמים.
מה זכירה זכר. ב״ר פנ״א. וילקוט רמז פ״ה. ורש״י עה״ת.
שהיה מלוה אותם ברבית. ב״ר שם בשם רבנן.
כסבורות היו. ב״ר שם. וילקוט שם. ורש״י עה״ת.
מנין היה להם יין. ב״ר שם וילקוט סוף רמז פ״ה. ועי׳ במכילתא דשירה פ״ב וספרי עקב סי׳ מ״ג. ועיין רש״י עה״ת.
בן אין כתיב. ב״ר שם וכאן תחת להיות זרע צ״ל לחיות זרע.
שבא מרות. מדרש רות פ״ז בפ׳ וימד שש שעורים. ועי׳ ברכות ז׳ ע״ב ב״ב י״ד ע״ב.
נקוד עליו. ב״ר שם. אדר״נ פל״ד. ספרי בהעלותך. נזיר כ״ג ע״א. ילקוט רמז פ״ה. ורש״י עה״ת.
בוא וראה. ב״ק ל״ח ע״ב. ועיין ב״ר שם. וילקוט רמז פ״ז. ורש״י עה״ת.
אנגריא. כ״ה בגמרא שם. ועיין בב״ר שם.
ולפיכך קדמה. ב״ק שם. סו. בוא וראה. עיין נזיר כ״ג ע״א.
היינו דתנן. אבות פ״א.