Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
למה נסע. ב״ר פנ״ב. ילקוט רמז פ״ז. ורש״י עה״ת.
ד״א. ב״ר שם. במאמר שלפניו בריש פנ״ב ובילקוט ורש״י שם.
תנן התם והכנסת אורתין. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובמשנה פאה פ״א מ״א. ליתא המלות ״והכנסת אורחין״ ואיתא בקדושין ל״ט ע״ב והעיר שם הגאון הרי״ב שתי תיבות הללו ״והכנסת. יורחין״ ליתא במשנה דפאה עכ״ל ועיין שבת קכ״ז ע״א ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעוה״ז ואחת מהן הכנסת אורחין
תנן. פאה פ״ח מ״ז. וגם בעל השאילתות וירא אות י״א הביא המאמר הזה לענין הכנסת אורחין.
ופירוש הלכה זו כו׳. עי׳ ערוך ערך ככר והר״ש כלים פי״ז מי״א. ובפירוש הרמב״ם והרא״ש בפאה שם. ה. ששיערו רבותינו לבית המנוגע. נגעים פי״ג מ״ט וע״ש ברמב״ם ור״ש. ה. וחצי חציה שהם ג׳ בצים לפסול את הגויה. עי׳ טהרות פ״א מ״ג. וחצי חציה קאי על חצי ככר דהיינו חצי ככר שהוא ג׳ ביצים והחצי ממנו שהוא ביצה ומחצה והוא חצי פרס שיעורו לפסול את הגויה ורבינו ס״ל כשיטת האומר שפרס הוא ג׳ ביצים וכמסקנת הרמב״ם י״ז מכלים ונגעים שם.
לן נותנין לו. במשנה פאה שם.
א״ר פפא. שבת קי״ח ע״א. ב״ב ט׳ ע״א.
כר וכסת. הוספת רבינו לפרש המלות פוריא ובי סדיא. ובכ״י פלארענץ ליתא.
שבת נותנין לו. משנה פאה שם.
של לילי שבת ושתים של יום. הוא דברי רבינו. ועיין בתוס׳ שבת קי״ח ע״א ד״ה והא.
וכל המארת. ברכות י׳ ע״ב.
על כרחה. ב״ר פנ״א. ילקוט רמז פ״ח.
אין הקדוש ברוך הוא נגלה. ב״ר וילקוט שם.
מיכן שאין התראה. סנהדרין נ״ז ע״ב. וב״ר שם.
א״ר אחא. ב״ר שם. ובילקוט רמז פ״ט הגי׳ אמר רב צ״ל א״ר אחא.
כענין שנא׳ אשת חיל עטרת בעלה. הסיום הזה חסר בב״ר וילקוט שם. ונמצא בב״ר פמ״ז כתיב אשת חיל עטרת בעלה. א״ר אחא בעלה נתעטר בה. והיא לא נתעטרה בבעלה.
לפי שאפילו. עיין ב״ק צ״ב ע״א. ורש״י עה״ת בראשית כ׳ ט׳.
אמר לפניו רבש״ע. ב״ר שם וילקוט רמז צ׳. ועי׳ פסיקתא רבתי פמ״ב סי׳ ג׳.
ר׳ ברכיה. ב״ר וילקוט שם.
לרבות חמריו. ב״ר וילקוט שם. ורש״י עה״ת.
א״ר יצחק. ב״ר פנ״ב. וילקוט שם.
משל לרוכב. ב״ר וילקוט שם. והמשל הזה מובא ג״כ בפסיקתא רבתי פמ״ב בשינוי ל׳ .ויש לתקן שם תפש אותו האיש הבלינוס עמד לו הסוס.צ״ל הכלינוס והיא יונית χαλτυος ופי׳ מתג ורסן. ואגב אעיר באדר״נ פכ״ד אדם שיש לו מעשים טובים ולמד תורה הרבה דומה לסוס שיש לו כלים נאים ואדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה דומה לסוס שאין לו רסן לבלום כיון שאדם רוצה לרוכבו זורקו בבת אחת. פה היתה הגי׳ לסוס שיש לו כלינם והמדפיסים באשר לא ידעו הוראת המלה השמיטו המלה הזרה והציגו תחתיה המלות ״כלים נאים״ ובאדר״נ שם נרשם נ״א כלינס. ועוד זאת עשו במאמר האחרון במקום לסוס שאין לו כלינם הציגו שאין לו רסן לבלום. ומצאתי המאמר מובא לנכון בערוך ערך כלנם בשם אדר״נ כנוו שתקנתי.
מי מפייסו. ב״ר וילקוט שם.
ד״א ארז״ל. ב״ק צ״ב ע״א. כד. וישכם. הוספתי עפ״י כ״י פלארענץ.
א״ר חנן. ב״ר שם וילקוט רמז צ׳.
א״ר חלבו. ב״ר וילקוט שם.
כשיטתן השיבן. ב״ר פי״ח ופנ״ב. והכוונה כמו שסיים קורבה דאחוה שבני נח לא היו נוהגים איסור בשאר האב רק בשאר האם עיין סנהדרין נ״ח ע״ב ורש״י עה״ת על הכתוב הזה.
כדלעיל. עיין נח י״א כ״ט.
א״ר חנין. עיין ב״ר שם. וילקוט רמז צ״א.
א״ר יודן. בכ״י פלארענץ גם בב״ר שם א״ר יוחנן.
ד״א. שם. ובכ״י פלארענץ נשמט מן ד״א כסות עינים שעושה עינים עד ד״א נתן לו לאברהם ע״י שגגת המעתיק.
כלומר הוכיחה. עיין ב״ר א״ל כבר תוכחתיה ומפרש ונוכחת מלשון תוכחה.
ואיתוכחת. כוון לת״א. ועיין רש״י עה״ת והביא את התרגום.
ד״א נתן לו לאברהם. וכן ד״א שלאחריו לא מצאתי במדרש.
תנן התם. במשנה כתובות ס״ג ע״א. ז. ז׳ דינרים. בכ״י פלארענץ טרפקיעין דינרי ז׳ בשבת. אין ספק שהיה הנוסחא כמו במשנה שבעה דינרין בשבת. ר׳ יהודה אומר שבעה טרפעיקין.
כנגד ז׳ מלאכות. ב״ר פנ״ב. ועיין בתוס׳ כתובות שם שהביא את הירושלמי.
וכן המורד. משנה שם.
למה שלשה. ב״ר שם. וע״ש בתוס׳ כתובות שם.
ואתרוחו. כן ת״א.
שתי עצירות. עיין ב״ק צ״ב ע״א. וב״ר פנ״ב.
אפי׳ התרנגולת כו׳. בב״ק שם.