Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולבסוף ויהיו חיי שרה כו׳. עי׳ ב״ר פנ״ח בחחלה הנה ילדה מלכה גם היא בנים ואח״כ ויהיו חיי שרה מאה שנה עד שלא השקיע הקדוש ברוך הוא שמשה של שרה הזריח שמשה של רבקה. ודרש סמיכות הכתובים שמתחלה כתיב ובתואל ילד את רבקה. ואח״כ כתיב ויהיו חיי שרה.
עד שלא כבתה. ב״ר שם. וילקוט רמז ק״ב.
שנא׳ וזרח השמש. עי׳ ב״ר וילקוט שם באריכות.
שאין צדיק נפטר. קדושין ע״ב ע״ב יומא ל״ח ע״ב. עיין ב״ר ריש פנ״ח. וילקוט ריש חיי.
מה ת״ל מאה שנה. ר״ל למה נכתב שנה בכל כלל וכלל.
אלא בת מאה שנה היתה כבת עשרים לנוי כו׳. בב״ר ריש פנ״ח. וילקוט ריש חיי הגי׳ בת עשרים כבת שבע לנוי. בת מאה כבת עשרים לחטא. וכן הביא רש״י עה״ת בת ק׳ כבת כ׳ לחטא מה בת כ׳ לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק׳ בלא חטא ובת כ׳ כבת ז׳ ליופי. אולם בפי׳ המיוחס לרש״י בב״ר שם. וכן בילקוט תהלים רמז תש״ל הביאו כמו שהביא רבינו. ועיין במזרחי. ו. קרית ארבע. ב״ר שם. וילקוט ריש חיי. ורש״י עה״ת.
מהיכן בא. ב״ר וילקוט שם. ויק״ר פ״כ. פדר״א פל״ב.
תנן התם. ברכות י״ז ע״ב במשנה.
תניא לא יהלך. שם י״ח ע״א.
דכיון דאינהו לא מצי לאיעסוקי במצות חלשא דעתייהו. הוא לשון המחבר. ולקח משאילתות דרב אחאי גאון חיי אות י״ד. ובה״ג ברכות פ״ג וז״ל לא יהלך אדם בבית הקברות כו׳. דכיון דאינהו לאו בני הכי נינהו חלשא דעתייהו. וכי מרחיק ארבע אמות שפיר דמי. והסיום שהביא רבינו עד דמרחיק ד׳ אמות וכן הסיום הזה בשאילתות ובה״ג הוא בגמרא שם. ועיין הרא״ש ברכות פ״ג אות ה׳ ובמעדני יו״ט שם. ובהעמק שאלה בשאילתות שם אות ז׳.
אמר רבא אר״י. בגמרא ברכות י״ח ע״ב ובבה״ג שם. הגי׳ אמר רחבא א״ר יהודה. ובשאילתות שם הגי׳ אמר רב יהודה אמר רב. ובכ״י פלארענץ אמר ר׳ יהודה לבד.
ומבטלין ת״ת. מגלה כ״ט ע״א. כתובות י״ז ע״א. ושאילתות שם אות י״ד.
ואע״ג דאית להו צרכיהו. וכ״ה בכ״י פלארענץ. וט״ס נפל כאן כי בגמרא שם איתא במה דברים חמורים בשאין שם כל צורכו אבל יש שם כל צורכו אין מבטלין. וכן הביא השאילתות שם. וכן פסק הרמב״ם הלכות אבל פי״ד ה״ט.
והספידא. סנהדרין מ״ו ע״ב.
ותניא ר׳ נתן. סנהדרין מ״ז ע״א. טז. ואי אמר לא תספדו להאי גברא. זה לקח רבינו מבה״ג הלכות הספד.
ואע״ג דאסמכוהו רבנן. בגמרא שם מ״ו ע״ב. ופי׳ דלפי מסקנת הש״ס שם אין ראיה מן התורה לקבורה לזה קאמר דאעפ״כ היא דאורייתא והביא ראיה מסברת עצמו מקרא כי עפר אתה ואל עפר תשוב. ועיין ספר המצות להרמב״ם בשרשיו ובהשגת רמב״ן ובסמ״ג עשין מד״ס ב׳.
אל הארץ. בקרא על הארץ.
משום בזיוני דאינשי. עיין בגמרא שם.
ת״ר בשעת פטירתו של אדם. ע״ז כ׳ ע״ב.
ת״ר בשעת פטירתו של חולה. שבת ל״ב ע״א. מי שחלה ונטה למות אומרים לו התודה. והסיום שכל המתודה יש לו חלק לעוה״ב. ואם אינו יודע להתודות כו׳ .הוא במשנה סנהדרין מ״ג ע״ב אצל הנסקל עפ״י ב״ד. ורבינו הרכיב ב׳ מאמרים יתד. כא. ואינו נפטר מן העולם עד שרואה פני שכינה. ספרי בהעלותך אות ק״ב ובריש ת״כ. ובמ״ר סוף פ׳ נשא. ופדר״א פל״ד. ומובא בילקוט שמות רמז שצ״ו בשם פרקי דר״א. ובפדר״א מובא הכתוב כי לא יראני האדם וחי.
וכל זכיותיו וטענותיו. תענית י״א ע״א.
נפטרין לפניו. וכ״ה בגמרא שם. וצ״ל נפרטין. כמו שהגיה הרי״ב. וכ״ה לנכון בשאילתות האזינו סי׳ קס״ג.
אמר רב. מ״ק כ״ח ע״ב ושם איתא ר״מ אומר.
אם רצית גר. ב״ר. פנ״ח. וילקוט רמז ק״ב. ורש״י עה״ת בשם מדרש אגדה. אם תרצו הריני גר ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא לזרעך אתן את הארץ הזאת עכ״ל.
לזרעך אתננה. וכן בכ״י פלארענץ. ובקרא לזרעך אתן.
מלך אתה עלינו. ב״ר וילקוט שם.
מיתין סגיאין. ר״ל מתים הרבה. וכ״ה בב״ר. והכוונה הוא אמר ואקברה מתי מלפני ומבקש רק מת אחד. והם השיבו במבחר קברינו קבור את מתך. אפילו מתים הרבה. דאת בא לרבות.
שהודה על בשורה טובה. ב״ר שם מכאן שמודים על בשורה טובה.
פגעוני בי. עי׳ ב״ר וילקוט שם.
ישב כתיב. ב״ר וילקוט שם.
ר׳ יצחק בר אמי. בב״ר חסרים המלות ״בר אמי״. ובכ״י פלארענץ חסר שם האומר.
ארכי איסטרטיגוס. בב״ר ארכיסטרטיגוס והיא מלה יונית αρχτ στρατηγός ראש שרי החיל (פעלדהערר). ובילקוט שם בטעות ארכיטוגוס וצ״ל ארכיסטרטיגוס. ובכ״י פלארענץ המלה משובשת איפטרופין.
א״ר פנחס. ב״ר וילקוט שם.
לגמול חסד לשרה. כן הביא גם הילקוט בשם ב״ר. וכן מובא ברש״י עה״ת. ולפנינו במדרש הציגו המגיהים לגמול חסד לאברהם.
מיכן אמרו רז״ל. קדושין כ״ו ע״א במשנה.
א״ר חנינא. ב״מ פ״ז ע״א. בכורות נ׳ ע״א. ירושלמי קדושין פ״א דף נ״ט ע״ד. ב״ר שם. פסיקתא עשר תעשר דף צ״ה ע״א. פסיקתא רבתי פ״א אות ד׳. רות רבה פ״ז. תנחומא פ׳ ראה. שמ״ר פל״א.
הוא שארז״ל. עי׳ נדרים כ״א ע״ב.
לעפרן כתיב. ב״ר שם. שמ״ר פל״א. ותנחומא שם. ופסיקתא שם. ומכילתא ריש יתרו. ועיין מה שהעירותי בהשחר שנה רביעית חוברת ששית צד שנ״א.
שהיתה לאדם קטן. ב״ר שם. וילקוט שם. ובמדרש הוא בלשין ארמי. והמחבר הביא בלשון עברי כדרכו. וכן רש״י עה״ת הביא הדרשה הזאת תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך.
מלמד שנכפלה. ב״ר וילקוט שם.
היינו דתנן. מובא בב״ר וילקוט שם. וכוונו בזה למאמרם ב״ב ס״ט ע״ב א״ר יהודה אמר רב דאמר קרא ויקם שדה עפרון כו׳ מכאן למצרים מן התורה. ועיין ברש״י שם.
א״ר אלעזר. ב״ר שם.
י׳ פעמים כתיב בני חת. היינו ח׳ פעמים בפסוק שם. ופעם אחד בראשית כ״ה י׳. ועוד שם מ״ט ל״ב. הרי י׳ פעמים.
לפי שהיה אברהם אבינו רודף צדקה כו׳. ז״ל המדרש ב״ר פנ״ט. הה״ד רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד (משלי כ״א). רודף צדקה זה אברהם כו׳. וחסד שגמל חסד לשרה. ימצא חיים דכתיב ושני חיי אברהם וגו׳.