Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שכן שכונה. ב״ר פס״ד וילקוט רמז קי״א. ור״ל שכן חסר וי״ו כתיב:
ד״א עשה שכונה. ב״ר וילקוט שם והוא שס בהתחלתו ואח״כ מובא ד״א שכן את השכינה בארץ. והכוונה עשה שכונה בארץ. מרבה הישוב והשכונה מאנשים.
א״ר הושעיא. ב״ר פס״ד וילקוט שם והשמיט שם האומר. ורש״י עה״ת פסוק ב׳.
הקשות. בב״ר סיים כמד״א ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל י״ז י״ג) ור״ל אף הארצות אשר יושביהם עזים וקשים לך אתננה כי אני אכבשם לפניך. ועי׳ יבמות כ״א ע״א.
ד״א האל מקצתן. בב״ר מבואר למה לא נאמר האלה אלא האל. לומר מקצתן אני נותן לך. ור״ל נכתב חסר ה׳ להורות על המיעוט.
שנאמר וירד מים. הסיום מן הכתוב ליתא במדרש. ו. שנא׳ אם לא בריתי והברית זו תורה. עי׳ פסחים ס״ח ע״ב ובפירש״י. ובע״ז ג׳ ע״א בפירש״י ד״ה אם לא.
עשה משמרת למשמרתי. יבמות כ״א ע״א.
שצויתי לאדם הראשון על ע״ז. עיין פסיקתא פסקא בחודש השלישי ובהערה ב׳ ועיין לעיל בראשית ב׳ הערה מ״ד.
אלו ז׳ מצות. ע״ש בפסיקתא ובהערה ו׳. ט. אלו י״ג בריתות עיין לך י״ז ז׳. ובהערה ז׳.
כדמפורש לעיל. לך י״ז י״ג.
ויקרא אברהם בשם ה׳. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובמקרא כתוב ויקרא שם בשם ה׳.
כמו בשביל אשתו. וכן רש״י כתב לאשתו על אשתו. כמו אמרי לי אחי הוא. והראב״ע כתב לאשתו בעבור אשתו כמו פן יאמרו לי.
השב את אשת האיש. מלת את הסגרתי כי בקרא ליתא. וכן בכ״י פלארענץ מובא לנכון בלי מלת את.
אכסני בא לעיר. בבא קמא צ״ב ע״א. ומובא לעיל (וירא כ׳ ז׳).
ויאמר אבימלך. בכ״י לפנינו כתוב ויאמר אבימלך ליצחק ומחקתי המלה ״ליצחק״ וגם בכ״י פלארענץ ליתא.
מה אחד המיוחד שבעם. הוא המלך. וכן בתרגום אונקלוס דמיחד בעמא וביב״ע מלכא דמיחד בעמא. ובירושלמי שם חד טליא. יש לתקן שצ״ל חד מלכא. וכן רש״י עה״ת כתב וז״ל אחד העם המיוחד בעם זה המלך. ועיין בבעל הטורים. ועי׳ בנתה״ש מה שהאריך בזה בשרש אחד אם הוא בא בנפרד או בסמיכות ואם השם שאחריו בא במ״ם.
א״ר חלבו. ב״ר פס״ד. ילקוט רמז קי״א. ורשב״ם עה״ת. ובכ״י פלארענץ חסרים המלות ״א״ר חלבו אע״פ שהארץ היתה קשה״.
אע״פ שהשנה ההיא שנת רעבון. וכן הביא רש״י עה״ת וז״ל אע״פ שאינה כתקנה שהיתה שנת רעבון וכן הביא הרשב״ם.
על חד בשיעורו מצא מאה. וכן בת״א על חד מאה בדשערוהי. ועיין רש״י שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה. וכן בב״ר וילקוט שם מלמד שהאמידו אותה ועשתה מאה.
ומפני מה מדדו אותה מפני המעשרות. ב״ר שם. ורש״י עה״ת. ורבינו טוביה ז״ל הביא ג״כ בראשית א׳ ב׳. וע״ש בהערה נ״ח. והעירותי שנשנה גם במדרש במ״ר פי״ב. ופסיקתא פסקא עשר תעשר דף צ״ח ע״א.
ג׳ גדולים. ר״ל שלשה פעמים כתיב גדול בפסוק הזה. ובכ״י פלארענץ ג׳ גדולים בפסוק זה גדול במעשים טובים. גדול בעושר. גדול בשם. עד שהיו אומרים זבל פרדסותיו כו׳.
שהיו אומרים. בב״ר שם מובא זה בשם ר׳ חנין. ובילקוט חסר שם האומר. וכן מובא ברש״י עה״ת.
אלו העבדים והשפחות. וכן הביא הראב״ע ועבדה. עבדים ושפחות שיעבדוהו והוא תואר השם או שם כמו סגולה עכ״ל ועיין ב״ר שם דניאל חייטא אמר ועבדה כתיב אם אין אדם עושה עצמו כמו עבד כו׳ ע״ש.
היינו דתנן. אבות פ״ב.
הוא שאמרו רז״ל. נדרים כ״א ע״ב.
מיעוט בארות שתים. עי׳ ב״ר שם כמה בארות חפר כו׳.
כנגד ה׳ חומשי תורה.הוא דברי רבנן בב״ר שם.
ויט שם אהלו. בכ״י לפנינו בטעות אהלה ומובא לנכון בכ״י פלארענץ.
מגרר בבשרו. ב״ר וילקוט שם. ובב״ר שם סיים כמד״א להתגרד בו. נראה שהיה לפני הדורש הנוסחא להתגרר בו. וע׳ בסנהדרין קי״ב ע״א ברש״י ד״ה גרידי.
התרגום מפרש וסיעת רתמוהי. כוונתו לת״א שתרגם וסיעת מרחמוהי. והוא גם דעת ר׳ נחמיה בב״ר שם. וכן הביא רש״י ע״ש ובנתה״ש. ל. כמו שנאמר באברהם כו׳. עיין ספרי דברים פסקא ב׳.
ראינו מעשיך. ב״ר וילקוט שם. ורש״י עה״ת. והסיום אשרי לבן הוא דברי רבינו טוביה ז״ל.
רק מיעוט. ב״ר וילקוט שם.
דכתיב כי חיוה. עיין ב״ר ריש פס״ה. ויק״ר פי״ג. שו״ט מזמור פ׳. וילקוט רמז קי״ב. ותמצא איזה שנויים.
ולמה נמשלה לחזיר. שם ואדר״נ פל״ד ורש״י עה״ת.
לפי שכל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו. בב״ר וילקוט רמז קי״ג מובא כל עורב למינו ישכון. וכן מובא הכתוב הזה בגמרא ב״ק צ״ב ע״ב וכתבו שם חכמי התוס׳ אין זה מקרא בכל התנ״ך ושמא בספר בן סירא הוא. וכן סלסלה ותרוממך ובין נדיבים תושיבך.
שהיה בן קדושים. ב״ר שם וילקוט רמז קי״ג.