Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א״ר אלעזר. ב״ר פס״ז. וילקוט שם. ועיין לעיל כ״ז הערה קכ״ה.
אין קיום הגט. גיטין כ״ב ע״ב. ב. יצאו עמו מלאכים שבארץ. ב״ר פס״ח. ועיין להלן הערה מ״ד.
זש״ה שמע בני. עיין ב״ר פס״ז ושומע לעצה חכם (משלי י״ב ט״ו) זה יעקב וישמע יעקב אל אביו ואל אמו.
אריב״ל. ב״ר שם. ואגדת שמואל פי״ז.
שמחל לו הקדוש ברוך הוא. ב״ר שם. ומדרש שמואל שם.
שנתבשם דעתו עליה. ב״ר שם.
כלומר עשה תשובה. ב״ב ט״ז ע״ב.
תקבר בשיבה טובה שעשה ישמעאל תשובה בחייו. ב״ר פל״ח. ורש״י עה״ת בפסוק תקבר בשיבה טובה בשרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו.
מלמד. סדר עולם פ״ב. ומגילה י״ז ע״א שאין ת״ל אחות נביות ומה ת״ל אחות נביות. מלמד שקדשה ישמעאל ומת והשיאה לעשו נביות אחיה. ועיין רש״י עה״ת וברש״י בגמרא שם.
לא הוציא הראשונות. וכן הביא רש״י עה״ת הוסיף רשעה על רשעתו שלא גרש את הראשונות. ועיין ב״ר פס״ז בש״ר אלעזר.
מין במינו. עיין ב״ק צ״ב ע״ב.
וכי יעקב לבדו יצא. ב״ר פס״ח. ילקוט ויצא רמז קי״ז.
ר׳ חנין. ב״ר שם. ובכ״י פלארענץ הגי׳ ר׳ אבין. ונשנה גם במדרש רות רבה פ״ב ומאמר ״הוא שבחה הוא הודה״ שהביא המחבר אינו בב״ר ונשמט בשגגת המעתיקים שבמדרש רות ישנו.
ר׳ יודן אומר. ב״ר וילקוט שם.
ונמצאתי משהה כו׳ ז׳ דורות. עיין מ״כ במדרש שם. ובמדרש הגי׳ כשם שנשבע לי זקנך ולא גרס אביך שהז׳ דורות אין חושבין אלא מאברהם שנשבע לאבימלך לניני ולנכדי ג׳ דורות לאבימלך שהם ז׳ לאברהם כמפורש למעלה בב״ר פנ״ד וע״כ גי׳ אביך היא שגגה.
לשון העולם. במדרש הוא בלשון ארמית כלישנהון דברייתא הוא. פלן אזיל לקסרין ועד כדון הוא על זוודיא.
תנא משום ר׳ חייא. בב״ר שם תנא בשם ר׳ נחמיא. וכן בב״ר פ״נ ופפ״ו וירושלמי יבמות פ״א ה״ו (דף ג׳ ע״א). ושו״ט מזמור ט׳. וכן בבבלי יבמות י״ג ע״ב הוא בשם ר׳ נחמיא.
ר׳ אבא בר זוודא. בכל המקומות גם בכ״י פלארענץ. בר זבדא. ובירושלמי רבא בר זבדא. צ״ל ר׳ בא והוא כמו ר׳ אבא.
לדיוטא התחתונה. כ״ה בירושלמי שם. וכן היה לפני רבינו בב״ר שם. אולם לפנינו הגי׳ לאמבטי. והמדפיסים הציגו כן יען שראו בילקוט רמז קי״ז הביא ג״כ בשם המדרש לדיוטי ונרשם בצדו פי׳ אמבטי. לכן השמיטו המלה דיוטי והציגו את הפירוש שהביא הילקוט. וגם בילקוט תהלים רמז תרמ״ה גורס לדיוטי. וכן במדרש שו״ט מזמור ט׳ הגי׳ לדיוטי. אולם יותר נכון לגרוס לביטי כמו שהוא בב״ר פ״נ ופפ״ו. וכן הביא הערוך לנכון בערך בע ה׳ וז״ל בב״ר פנ״א [צ״ל פ״נ] ופס״ט [צ״ל פס״ח]. והוא המאמר שלפנינו לבטי התחתונה של שאול. י״מ בטי כמו אבטי שפי׳ אמבטי. ועל זה כתב המוספי פי׳ בל״י βαθος מקום עמוק.
רב הונא בש״ר מאיר. בב״ר פס״ח ושו״ט מזמור צ׳. ופסיקתא רבתי פכ״א אות י׳. הגי׳ בשם ר׳ אמי. ובילקוט רמז קי״ז נשמט שם האומר. בכ״י פלארענץ חסרים המלות ״בשם ר׳ מאיר״.
לפי שהוא מקומו של עולם. שם. ובפדר״א פל״ה ולמה נקרא שמו של הקדוש ברוך הוא מקום שבכל מקום שהצדיקים שם הוא נמצא עמהם שנא׳ בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. ובמדרש שמ״ר פמ״ה ותנחומא כי תשא הנה מקום אתי אתרי טפלה לי ואין אני טפל לאתרי. ומובא בערוך ערך מקום. וכן כבר נתן פילון טעם למה נקרא הקדוש ברוך הוא מקום מפני שמציאותו בכל מקום ועיין בס׳ דור דור ודורשיו לידידי הרב הגדול מהר״א ווייס ח״א צד 21
אין פגיעה אלא תפלה. ב״ר פס״ח. ברכות כ״ו ע״ב.
אריב״ל. ב״ר שם. וברכות שם. בכ״י פלארענץ חסרים המלות ״בן לוי״.
וכה״א אשפוך לפניו שיחי. ולפני ה׳ ישפוך שיחו. פסוק ראשון מובא בב״ר. ופסוק שני בברכות שם.
כדאמרן. אין פגיעה אלא תפלה.
אלו ג׳ תפלות כנגד הקרבנות. ברכות שם.
ואמרינן במס׳ ברכות. דף כ״ז ע״ב.
וכנגד מי. שם דף כ״ו ע״ב. ועיין ב״ר שם א״ר תנחומא אפי׳ תפלת הערב יש לה קבע כנגד אברים ופדרים שהיו מתאכלים באור על המזבח ע״כ. ור״ל וזמנם היה כל הלילה וכן תפלת ערבית זמנה כל הלילה.
מה ת״ל כי בא השמש. עיין רש״י עה״ת היה לו לכתוב ויבא השמש וכן רש״י סנהדרין צ״ה ע״ב ד״ה כי בא השמש.
מלמד. ב״ר פס״ח וילקוט רמז קי״ז ועי׳ בסנהדרין שם.
סימן לבניו ששקעה להם השמש. ב״ר שם.
וכי לא היה ליעקב אבינו כסת. לא מצאתי הדרשה במדרש רק דרש הדומה לזה במכילתא בשלח פ״א על הכתוב ויקחו אבן וישימו תחתיו. וכי לא היה למשה כר אחד או כסת אחת כו׳. וכן הוא בפסיקתא רבתי פי״ב פסקא זכור. ובתענית י״א ע״ב.
ר׳ יהודה אומר. ב״ר פס״ח וילקוט שם. פדר״א פל״ה. שו״ט מזמור צ״א.
ד״א אבן זכות אב וזכות בן. דרש נוטריקון אבן אב בן.
מצאתי אבותיכם. וכן מובא בכ״י פלארענץ. ובמקרא כתוב ראיתי אבותיכם.
ר׳ יהודה אומר. ב״ר וילקוט שם. ושו״ט מזמור קכ״ד.
דע כי כל חלומות. הוא דברי רבינו.
כי החלום הזה פירושו על התורה והוא נבואה. וכן הביא הבחיי וז״ל אין חלום זה כתלומות הנהוגים בין בני אדם כו׳ אבל חלום של נבואה גמורה כענין חלומות הנביאים כו׳. ואין ספק שדבריו נובעים מדברי הקדמונים. ולזה כוון הראב״ע שכתב והתימה מרב שמואל (כוונתו לרב שמואל בן חפני גאון) שעירב חלומות בני אדם עם חלום הנבואה עכ״ל.
רבנן פתרין. ב״ר פס״ח ילקוט רמז קי״ט.
חושבניה דדין. בב״ר הגי׳ משובשת ויש לתקן שם כמו שהביא רבינו. ומלת ״ד״א והנה סולם זה סיני״ יש למחוק שם. והמלות חושבנא דדין נשמטו ממקומם משורה שלפניה. וכצ״ל והנה סלם זה סיני חושבנא דדין כחושבנא דדין. מוצב ארצה כו׳.
נתון הכסא בג׳ רגלים. כוון למאמרם ב״ר פס״ח תרכוסא של שלש רגלים הראה לו. יש לתקן שצ״ל תרנוסא ופי׳ כסא ור״ל שהעולם כולו הוא עומד על כסא של ג׳ רגלים והם ג׳ אבות. והמאמר מב״ר מובא בערוך ערך תרנס וגורס לנכון תרנוס של ג׳ רגלים. ובערוך שם מובא בערך זה ב׳ מאמרים מב״ר פס״ח האחד אותן האבנים שנתן יעקב תחת ראשו נעשו כמטה וכתרנוס. והמאמר השני הוא תרנוס של של ג׳ רגלים הראה לו. והנה לפנינו במדרש שם נעשו כמטה וכפרנוס. והיא גי׳ משובשת וצ״ל וכתרנוס כמו שהביא הערוך. ויותר נכון להגיה שצ״ל כמטה וכפלומה כמו שהוא במדרש ריש חזית ומובא במוספי ערך פלומה ופי׳ בל״ר מטה מלאה בנוצת עוף.
כנגד שלשה והנה. והנה מלאכי אלהים. והנה ה׳ נצב. והנה אנכי עמך. ובכ״י פלארענץ הגי׳ כנגד ג׳ אבות.
אלו מלאכי השרת. ב״ר פס״ח. וכן הביא רש״י עה״ת וז״ל מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאין חו״ל ועלו לרקיע וירדו מלאכי חו״ל ללוותו עכ״ל.
אחד לבשר. ב״ר פ״נ. ב״מ פ״ז ע״ב.
כמו שפירשנו למעלה. וירא י״ח ג׳ וע״ש בהערה כ״ג.
שנדחו ממחיצתן קל״ח שנה. ב״ר פס״ח וכן תרגם יב״ע ואיטרדו מן מחיצתהון מן בגלל דגליין מסטירין דמרי עלמא.
מסטירין. פי׳ בל״י ורומי μυςτηρτου mysterium סוד וסתר.
לפי שקדם לידת יצחק. הוספת רבינו.
י״ח פעמים מזכיר האבות בתורה. ב״ר פס״ט וילקוט רמז ק״כ.
לכך תקנו רבותינו. בב״ר וילקוט שם וכנגד כן קבעו חכמים י״ח ברכות שבתפלה. ועיין ירושלמי ברכות פ״ד ה״ג (דף ח׳ ע״א) ולמה שמונה עשרה. ר׳ חנינא בש״ר פנחס כנגד י״ח פעמים שאבות כתובין בתורה ע״ש.
שדמות דיוקנו חקוקה בכסא הכבוד. עיין חולין צ״א ע״ב ומסתכלין בדיוקנו של מעלה פירש״י פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב. ועיין ב״ר פס״ח את הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה. וכן בפדר״א פל״ה ר׳ לוי אמר באותה הלילה הראה לו הקדוש ברוך הוא את כל האותות כו׳ ורואין פניו של יעקב ואומרים זה הפנים כפני החיה שבכסא הכבוד. ולזה כוון יב״ע דאיקונין דילה קביעא בכורסי יקרא.
מיכן שהשדה נקנה בהילוך. ב״ב ק׳ ע״א. ב״ר סוף פמ״א ועיין ביפ״ת שם.
מיכן אמרו רז״ל. ב״ק י״ב ע״א. קדושין כ״ז ע״ב.
שהרי יעקב. הוספת רבינו.
ומאי טעמא כולהו סדנא דארעא חד הוא. פירש״י בקדושין שם סדנא כמו סדן של נפחים. כלומר עשת וחיבור הקרקע חד הוא דהא כולה מחוברת עכ״ל. וגם הערוך בערך סדן א׳ כתב פי׳ גוף הקרקע כמו סדן השקמה.
מה עפר בכל מקום. ב״ר פמ״א ילקוט לך רמז ע״א מה עפר הארץ מסוף העולם ועד סופו כך בניך יהיו מפוזרים מסוף העולם ועד סופו וזה נשמט בב״ר פס״ט וזה משגגת המעתיק שהשמיט מן מה עפר עד מה עפר.
ומה עפר הארץ. ב״ר פמ״א ופס״ט וילקוט שם. וגם ברמז ק״כ.
כך ישראל. הוספתי ונמצא לנכון בכ״י פלארענץ.
השמר לך מדבר. הביא הכתוב מבראשית ל״א כ״ט והיה לו להביא הכתוב שלפניו (שם ל״א כ״ד) פן תדבר עם יעקב וגו׳.
זו הבטחת פרנסה. ב״ר פס״ט ילקוט רמז ק״כ תנחומא ויצא.
נער הייתי וגם זקנתי. במקרא גם זקנתי בלי וי״ו.
מלמד שראה בית המקדש. ב״ר פס״ט וילקוט שם. ועי׳ עוד ספרי הברכה סי׳ שנ״ד.
אין זה הרי חרב כו׳. זה הוספתי. וכ״ה לנכון בב״ר וילקוט שם. וגם בכ״י פלארענץ חסר.
שנא׳ שער ראובן אחד. שער שמעון אחד. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובקרא כתוב שער ראובן אחד שער יהודה אחד.
ר׳ אלעזר בשם ר׳ פנחס. ב״ר פס״ט. ושם הגי׳ בשם ר׳ פנחס בר חמא.
לוז שם אילן כתיב הכא לוז וכתיב לח ולוז. הוספת רבינו.
לח לוז וערמון. בקרא לח ולוז וערמון.
ד״א מה לוז עגול. הוא דברי רבנן. בב״ר וילקוט שם.
הנדר על דבר שצריך האדם. בכ״י פלארענץ חסר זה עד הוא שאמרו רבותינו. עי׳ אוה״ש שכתב נדר הוא שידור אדם בצר לו להביא איזה גמול. או על תנאי שיקוה בו דבר טוב. ונדבה מתנת חנם לא על תנאי דבר קודם לו.
הוא שאמרו רז״ל. ר״ה ו׳ ע״א. וכוונתם נדר האומר הרי עלי. בלי התיחדות לפי שהוא על תנאי. נדבה שאמר הרי זו. בהתיחדות הפרטי שיתן בלי תנאי.
לאמר לדורות. ב״ר פ״ע וילקוט רמז קכ״ב. עב. שכל הדר בא״י. עיין כתובות ק״י ע״ב.
ר׳ יהושע דסכנין. ב״ר פ״ע.
כותי אחד. ב״ר שם.
וראובן ושמעון. הלשון מוקשה. ונאמר לנכון בב״ר שם. א״ל וכי י״ב הן והלא י״ד הן אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי כו׳ א״ל אין אתה מודה לי שהן ד׳ אמהות. צא מהן ד׳ בכורות לארבע אמהות. ועיין פדר״א פל״ז מה עשה יעקב הפריש ארבע בכורות לארבע אמהות כו׳ ועיין ביב״ע בראשית ל״ב כ״ה ונובע מפדר״א.