Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואדם היכן היה. בב״ר פי״ט נמצא רק הדרשה על ותאמר האשה והביאה המחבר עצמה להלן.
שלשה פתחו באף. בב״ר פי״ט. ואסתר רבה פ״ה. ובילקוט רמז כ״ו. חשבו ארבעה שפתחו באף. והרביעי הוא עדת קרח. וכן הביא המחבר בעצמו להלן.
אל תאכל לחם במקום הזה. צ״ל ולא אוכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה. או צ״ל לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת (שם שם ט׳). ובכ״י פלארענץ לא תאכל לחם במקום הזה. ג. אע״פ שלא אמר הקדוש ברוך הוא. עיין באדר״נ פ״א איזהו סייג שעשה אדם הראשון לדבריו כו׳ שרצה לשמור כו׳ אף בנגיעה.
זהו שאמרו רבותינו. סנהדרין כ״ט ע״א.
כי הנחש דחף את חוה. עי׳ רש״י בגמרא שם. ורש״י עה״ת. ועי׳ ב״ר פי״ט ופדר״א פי״ג.
ובאיזה לשון דבר הנחש. עיין הראב״ע בפי׳ והנחש היה ערום. ובהרד״ק בפי׳ התורה שם. ו. כי היה יודע לשום שמות. בכ״י פלארענץ כי היה יודע לשונם של כל אחד ואחד.
תני ר׳ מאיר. ב״ר פי״ט. ושם הגי׳ תני בשם ר׳ מאיר. וכן מצאתי בכ״י פלארענץ כמו במדרש ב״ר. ובילקוט רמז כ״ה השמיט שם האומר.
אר״ח ארבעה. ב״ר פי״ט. וילקוט רמז כ״ו.
אבא תילפי בר קורייא. וכן בכ״י פלארענץ בב״ר אבא בר קורייא. יש לתקן שם כמו שהביא המחבר. ובילקוט שם השמיט שם האומר.
וכי סומים היו. עיין רש״י עה״ת.
ר׳ אליעזר בשם ר״י בן זמרא. וכן הוא בכ״י פלארענץ. ובב״ר פי״ט מתתיל ר׳ יוסי בן זמרא אמר. וחסרים המלות ״ר׳ אליעזר בשם״.
מיכן שגפן היה. סנהדרין ע׳ ע״א. ועיין ב״ר פט״ו ופסיקתא רבתי פמ״ב. ובכ״י פלארענץ חסר זה.
מלמד. ב״ר פי״ט. ילקוט רמז כ״ז. ילקוט איוב רמז תתקי״ז. אגדת שמואל פי״ב.
ר׳ יודן בש״ר שמעון. בכ״י פלארענץ ובמדרש ב״ר פי״ט הגי׳ ר׳ יודן בר שמעון. והמדקדק הגדול ר״א בתור כתב בנמוקיו לשרשי רד״ק שרש חול וז״ל מצאתי במדרש עוף הוא ושמו חול בשורק. ור״ש יצחקי ז״ל כתב וז״ל עוף הוא ושמו חול ולא נקנסה עליו מיתה שלא אכל מעץ הדעת ומתחדש לסוף אלף שנים וחוזר לנערותו ע״כ. והעירותי בהשחר שנה רביעית צד שצ״ב שיש להפלא על הבחור אם מצא כן במדרש מדוע נעלם ממנו שדברי רש״י נובעים ג״כ ממדרש שם במקומו ב״ר פי״ט. ומדרש שמואל פי״ב. ומובא בילקוט בראשית רמז כ״ז. וילקוט איוב רמז תתקי״ז.
וכי עירום היו. ב״ר פי״ט. ילקוט רמז כ״ז.
ארשב״י. ב״ר שם. ובילקוט השמיט שם האומר.
בתואנה. מלשון תואנה הוא מבקש (שופטים י״ד ד׳).
חגורי חגורות. ב״ר שם.
למדנו הילוך לקול. ב״ר שם. וילקוט שם.
שהיתה שכינה מתהלכת. עי׳ ב״ר פי״ט. וילקוט שם. ופסיקתא ויהי ביום כלת משה דף א׳ ע״ב ובהערות שם.
שנאמר וצדיקים. וכן בכ״י פלארענץ. ובקרא כתיב צדיקים בלי וי״ו.
שהרויח לו הקדוש ברוך הוא היום כו׳. ב״ר פי״ט.
לרוח מערבית. ב״ר שם. ילקוט רמז כ״ז. והוא לדעת זבדי בן לוי.
שכל היום שהוא עולה מרתיח. עי׳ ב״ר שם.
מלמד שכפפו. ב״ר שם. עיין פסיקתא פסקא ויהי ביום כלת משה ובהערה י״ז.
א״ר לוי. ב״ר פי״ט. וילקוט שם.
ארבעה דברו בדרך זה. ב״ר ספי״ט. ובמ״ר פ״ט.
מה אמרו לך האנשים האלה. וכן בכ״י פלארענץ. לפנינו במלכים ובישעיה ל״ט ג׳ ליתא מלת ״לך״.
ומאין באו אליך. וכן בכ״י פלארענץ. ובקרא יבאו אליך.
הטעני. ב״ר פי״ט. ילקוט רמז כ״ח. וע״ש שדרש תלתא לישני. גירני. חייבני. הטעני. והראיה מן הכתוב אל ישיא אתכם חזקיהו הוא במדרש שם על הטעני. ועל גירני הביא שם הכתוב לא ישיא אויב בז.
עם אדם נשא ונתן. ב״ר פ״כ.
מיכן שאין טוענין למסית. זה ליתא במדרש שם. רק הוא בגמרא סנהדרין כ״ט ע״א ע״ש.
תני ר׳ חייא. ב״ר פ״כ. וכ״ה בספרא שמיני סי׳ כ״ח. ולזה כוון המדרש שהביא בלשון תני ר׳ חייא. כמו שהעירותי במקום אחר. ובברכות ס״א ע״א הוא בשם רבי.
שנא׳ ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו. וכן בכ״י פלארענץ. ובקרא ולאלעזר ולאיתמר וכן בברכות שם ובב״ר שם מובא ג״כ כן ואל אלעזר ואל איתמר. ויש לתקן שצ״ל כמו שהוא בקרא. כי על פסוק זה נשנה בספרא לא על הפסוק (ויקרא י׳ י״ב) כי שם נאמר וידבר לא ויאמר. ועיין מה שהעיר בספרא שם הרב הגאון הגדול בעל התורה והמצוה.
מתחלת הספר. ב״ר פ״כ. ובכ״י פלארענץ חסר זה עד ג משמשים.
שלשה משמשים. בכורות ח׳ ע״א. ב״ר פ״כ. ילקוט רמז ל׳.
ויאמר ה׳ אל הדג. בקרא ויאמר ה׳ לדג. ובכ״י פלארענץ ויאמר לדג ויקא את היונה.
הכלב הוא מין חיה. ביצה כ״ה ע״ב. עי׳ תוס׳ בכורות ח׳ ע״א ד״ה ומאי.
ומוליד לחמשים יום. בכורוח ח׳ ע״א. ועי׳ ב״ר פ״כ. וילקוט רמז ל׳.
הוא גרם לדורות להיות ממעכין על מתיהם. בב״ר פ״כ ילקוט רמז ל״א גרמת לבריות שיהיו מהלכי גחונים על מתיהם. בכ״י פלארענץ ממעכין גתונים על מתיהם.
שכל העולם מתרפאין. ב״ר פ״כ. במד״ר פ״ח. וילקוט רמז ל״א.
א״ר אלעזר. ב״ר פ״כ. ילקוט רמז ל״א.
אמר הקדוש ברוך הוא. ב״ר פ״כ. אדר״נ פ״א. ועיין תוספתא סוטה פ״ד.
בלוש ותשכח. ר״ל חפש ותמצא. וביפ״ת חושב בכל אחד ואחד מה שביקש ולא ניתן לו.
מנין הרבה. ב״ר פ״כ. ילקוט רמז ל״א.
זה צער העיבור. ב״ר שם. וילקוט שם. ועי׳ עירובין ק׳ ע״ב גי׳ אחרת. ועיין רש״י עה״ת.
בשעה שהיא יושבת על המשבר. ב״ר שם.
מהו לאמר. ב״ר שם.
שתהא מעלה לך. ב״ר שם ורש״י עה״ת.
א״ר אסי. וכן בכ״י פלארענץ. ובב״ר פ״כ א״ר אמי.
א״ר אשי נוח היה. בב״ר שם הוא בשם ר׳ לוי.
מיכן רמז. ב״ר פ״כ תדב״א פל״א.
חוה חיה. כוונתו וי״ו של חוה היא תמורת יו״ד. כמנהגם להתחלף זו בזו. וע״ע בח״ב בפ׳ חקת על פסוק את והב מ״ש המחבר שם.
דבר שהעור נהנה ממנו דבר הסמוך לעור. סוטה י״׳ ד ע״א. חד אמר דבר שהעור נהנה ממנו ופרש״י של פשתים שאדם לובש סמוך לעורו עכ״ל. ועי׳ ב״ר סוף פ״כ. וילקוט רמז ל״ד. כתנות עור שהם דבוקים לעור. ר״ל לעור האדם.
ר״ע אומר. ב״ר פכ״א. ילקוט רמז ל״ד במאמר דרש ר׳ פפוס. וכן נשנה בחזית פ׳ לסוסתי. ועיין עוד במכילתא בשלח פ״ו.
ד״א הן האדם. שם.
לבוש הבדים. וכן בכ״י פלארענץ ובקרא בדים.
כהדין קמצא. ב״ר שם.
מתחלת הספר. כבר אמור למעלה. עיין הערה ל״ה.
לא ישלח ידו. עי׳ מכות י״ג ע״א. סוטה ה׳ ע״א. ב״ר פכ״א אין פן אלא לאו.
כמו פן תאמר בלבבך. וכן בכ״י פלארענץ. בקרא כתיב כי תאמר בלבבך.
א״ר יהושע. ב״ר פכ״א א״ר יהושע בן לוי. ובילקוט רמז ל״ד השמיט שם האומר גם חסרים בילקוט שם המלות ״ובמדת הדין״. סב. אפי׳ במצוה אחת. כי הן בל״י אחת.
ר׳ לולייני בשם ר׳ טברי. בכ״י פלארענץ וב״ר פכ״א ר׳ לולייני בר טברי. ובילקוט רמז ל״ד השמיט שם האומר.
א״ר בכ״מ. בב״ר פכ״א וילקוט שם הגי׳ רב אמר. ובכ״י פלארענץ אמר רב.
בכל מקום רוח מזרחית קולטת. מובא בתוס׳ ב״ב פ״ד ע״א ד״ה בצפרא. והרי״ב ציין שם עי׳ תוס׳ בכורות נ״ה ע״ב וקדושין ע״א ע״ב.
את הכרובים אלו המלאכים. ב״ר פכ״א. וילקוט רמז ל״ד.
שמהפכין לכל ענין. ב״ר וילקוט שם.
כל זה היה ביום ששי. עי׳ פדר״א פי״ט בין השמשות בע״ש גורש ויצא והיו מלאכי השרת קוראין עליו ואומרים אדם ביקר בל ילין וכו׳. ועי׳ שו״ט מזמור צ״ב נכנס השבת פינהו משם היו מלאכי השרת קוראין לו אדם ביקר וגו׳. ועיין אבות דר״נ פ״א. ועיין ב״ר פי״א דא״ר אסי אדה״ר לא לן כבודו עמו מ״ט ואדם ביקר בל ילין.
א״ר תנחומא. ב״ר פ״א בפ׳ בראשית ברא אלהים.
ששה דברים קדמו לבריאת עולם. ב״ר פ״א. ועי׳ שו״ט מזמור צ״ג. ופסחים נ״ד ע״ב. ופדר״א פ״ג.
שנאמר כסא כבוד. הוספתי בפנים. כי השמיט המעתיק מן שנאמר א׳ עד שנאמר ב׳ ונמצא לנכון גם בכ״י פלארענץ.
ר׳ אחא בר זעירא. וכן בכ״י פלארענץ. ובב״ר שם רבי אהבא בר זעירא.
א״ר יונתן. בכ״י פלארענץ וב״ר פ״ה הגי׳ א״ר יוחנן. ועי׳ שמ״ר פכ״א.
אף ידי נטו שמים. וכן בכ״י פלארענץ. ובקרא אני ידי נטו שמים.
כיון שראה אדם. ב״ר סוף פכ״א. ילקוט רמז ל״ד.