Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רשעים ארץ ישראל מקיאתן כו׳. עיין כתובות קי״א ע״א.
ר׳ אליעזר אומר. ב״ר סוף וישלח פפ״ב.
ר׳ יהושע אומר. ב״ר שם. ושם הגי׳ ר׳ יהושע בן לוי. וכן בכ״י פלארענץ הגי׳ ר׳ יהושע בן לוי.
תנן הכל מעלין. כתובות ק״י ע״ב במשנה.
ת״ר. שם בגמרא ותוספתא פי״ב. ויש כאן חסרון וצריך להמנות ע״פ הברייתא דכתובות.
נשא אשה. שם במשנה.
ומסקנא דהלכתא. שם בגמרא.
א״ר אבא. בגמרא שם אמר רבה.
ת״ר לעולם. שם בגמרא.
שכל הדר בא״י. עיין גי׳ אחרת בגמרא שם.
א״ר אלעזר. כתובות קי״א ע״א.
ד״א וישב יעקב בעוה״ז אין מנוחה. עיין ב״ר וישב פפ״ד א״ר אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה. וילקוט וישב רמז ק״מ.
א״ר חנינא. ב״ר שם. ובילקוט שם השמיט שם האומר.
א״ר לוי. ב״ר שם. תנחומא וישב. וילקוט שם.
משל לאדם. בב״ר וילקוט משל לנפת שהיה פתוח באמצע פלטיא. ופתח בנו זהבי (פי׳ צורף הזהב) פתוח כנגדו. ועי׳ רש״י עה״ת. וכאן קצר המחבר ומתוך קיצור המאמר מתוסרת הבנה.
הה״ד והיה בית יעקב. בב״ר שם מסיים הנמשל. כך כיון שראה יעקב אבינו עשו ואלופיו נתיירא א״ל הקדוש ברוך הוא מאלו אתה מתיירא גץ א׳ משלך וגץ א׳ משל בנך ואתם שורפים אותם כולם הה״ד והיה בית יעקב אש וגו׳.
התולדות. ב״ר פפ״ד וילקוט שם.
וכתיב בתריה גאלת. זה מוקדם וצ״ל וכתיב למעלה. ועי׳ ב״ר שם הובא ג״כ ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף.
ד״א לפי שעניני יוסף כו׳. ב״ר פפ״ד ובמד״ר פי״ד ותנחומא וישב. וילקוט רמז ק״מ. ועיין רש״י עה״ת.
מה יעקב נתגדל על ידי חלום. שבירכו ה׳ בחלום הסולם. וזה נתגדל ע״י חלומותיו וע״י חלום פרעה.
נתברך בית אביו בשבילו. במדרש ב״ר שם נתברך בית חמיו. מדכתיב ויברך ה. אותך לרגלי.
מה יעקב מצוה. כתב היפ״ת הוא הבטחת הגאולה שיעקב הבטיחן באומר אשר יקרה אתכם באחרית הימים וביוסף כתיב ואלהים פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם כו׳.
מה יעקב נפרד מאביו. זה ליתא במדרש שם. ועיין בב״ר ובמד״ר ותנחומא. שחשבו עוד איזה ענינים. כד. ונאמן לאביו. עי׳ בחזקוני. ונראה מ״ש שם שהיה שומר עליהם צ״ל שוטר וכמו שהוא לפנינו.
והוא נער. שהיה מתגעגע כו׳. עיין ב״ר שם וילקוט שם ורש״י עה״ת. ופי׳ מתגעגע תר׳ ואשעה בחוקיך ואגעגע.
ד״א והוא נער שהיה ננער עליהם. ר״ל שיוסף התנשא לשמור על דרכיהם ומעשיהם.
ר׳ יהודה כו׳ ר׳ שמעון אומר. ב״ר פע״ד וילקוט רמז ק״מ.
ולהלן הוא אומר. הוספת רבינו. כח. שהיתה מגעת. הוספתי עפ״י כ״י פלארענץ. וכן הוא בב״ר שם.
שהיתה דקה. ב״ר וילקוט שם.
שהפיסו עליה. ב״ר וילקוט שם. ופי׳ שהטילו גורל.
ד״א פסים על שם עצמן. ב״ר וילקוט ותנחומא ורש״י עה״ת.
מיכן ארז״ל. שבת י׳ ע״ב. וב״ר שם.
א״ר אחוה בר זעירא. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובב״ר הגי׳ א״ר אהבה בר זעירא ובמדרש שו״ט מזמור כ״ח הגי׳ רבי אבא בר זעירא. ובילקוט שמואל רמז קמ״ט בשם ב״ר הגי׳ ר׳ אחא בר זעירא. ובילקוט וישב רמז קמ״א חסר שם האומר.
מטוב ועד רע. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובמקרא כתוב למרע ועד טוב.
לשלם חסר וי״ו. מובא במנחת שי וז״ל בריש וישב לשלם חסר וי״ו עפ״י המסורת והעתק הללי. וספרים מדוייקים. ובמדרש לקח טוב לשלם חסר וי״ו שהיה בדעתם לשלם לו רעה. כדכתיב ואתם חשבתם עלי רעה וכן כתב בעל הטורים עכ״ל. והוא המאמר שלפנינו.
היינו דתנן. אבות פ״ד.
ויאמר אליהם מלא מלמד. ז״ל בעל מנחת שי ויאמר אליהם בהעתק הללי אליהם. ירושלמי אלהם ובכל הספרים מלא והוא חד מן י״ז מלאים בתורה עפ״י המסורת וסימן נמכר במסרה רבתי עכ״ל. והתי׳ שלא הביא דרשת רבינו.
שהרי אמרו חכמים. ברכות נ״ב ע״א.
ד״א אלומים כמו ערומים כו׳ .מפרש אלומים שהוא כמו ערמים ענינו צבור כמו ערמת חטים.וזה שסיים עתידים אתם לכנוס פירות. והוא מב״ר שם.
מאלמים אלומים תרי. דורש ה׳ פעמים נאמר לשון אלומה. כנגד חמש השתחוואות. עיין ב״ר שם ויש לתקן שם עפ״י דברי רבינו.
לפי שענו לו בלשון כפול. ב״ר פפ״ד וילקוט רמז קמ״א בשם ר׳ סימון.
מיכן אמרו. ברכות נ״ב ע״א.
ג׳ שנאות כתוב. בפסוק ד׳ וה׳ וח׳.
זו בלהה. ב״ר שם וילקוט רמז קמ״א.
א״ר לוי. ב״ר וילקוט שם. מה. מיכן אמרו חכמים. ברכות נ״ה ע״ב.
את נקוד עליו. ב״ר פפ״ד וילקוט שם. ספרי בהעלותך. אדר״נ פל״ד. במד״ר פ״ג. ורש״י עה״ת.
מקום מוכן לפורענות. עי׳ סנהדרין ק״ב ע״א. ותנחומא וישב. ורש״י עה״ת פסוק י״ד.
נהג כבוד. ב״ר וילקוט שם.
מכאן שצריך אדם לשאול. ב״ר שם.
א״ר אחא. סוטה י״א ע״ב. וב״ר שם. וילקוט רמז קמ״א. ורש״י עה״ת.
ובין חבר נאה. דרש חברון נוטריקון והכוונה בין אברהם הקבור בחברון. וז״ל רש״י מעמק חברון והלא חברון בהר. שנא׳ ויעלו בנגב ויבא עד חברון (במדבר י״ג) אלא מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון. לקיים מה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים כי גר יהיה זרעך עכ״ל. וכך היתה לפניו הגי׳ בגמרא. ועיין בילקוט רמז קמ״א.
מקום מוכן לפורעניות. עיין לעיל הערה מ״ז.
ויאמר האיש. חסר פה הדרשה ואולי צ״ל זה גבריאל שנאמר והאיש גבריאל. כמו שהביא רש״י והוא מתנחומא. ובכ״י פלארענץ וכן בב״ר איתא א״ר ינאי ג׳ מלאכים נזדווגו בו וימצאהו איש. וישאלהו האיש. ויאמר האיש ע״כ וחסר זה לפנינו.
מיד שיסו בו את הכלבים. בב״ר וילקוט שם. אמרו בואו ונשסה בו את הכלבים. והוא ע״פ מאמרם כל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים. ופי׳ שיסו גירו. וכן במשנה סנהדרין ע״ו ע״ב שיסה בן את הכלב. פירש״י שיסה גירה.
אלו שמעון ולוי. בב״ר פפ״ד איתא ויקחוהו. ויקחהו כתיב. מי היה זה שמעון. ואימתי פרע לו להלן (בראשית מ״ב) ויקח מאתם את שמעון. ובפצ״א לקח את שמעון ואסר אותו לעיניהם מפני שהוא דחפו לבור. ופירש אותו מלוי שלא יטלו עליו עצה וכן בתנחומא ויגש (אות ד׳) ויאסור אותו מפני שהוא דחפו לבור ועוד פירש אותו מלוי שלא יטלו עליו עצה להרגו. ועוד איתא בב״ר פצ״ט שמעון ולוי אחים אחים הייתם בדינה כו׳ ולא אחים ליוסף שמכרתם אותו. ובשטה חדשה לבראשית רבה (בית המדרש ח״ב צד ע״ח) שמעון ולוי אחים. אחים הם בעצה הם נטלו עצה על שכם והרגום. והם נטלו עצה על יוסף ובקשו להרגו שנא׳ ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא. ומי הם זה שמעון ולוי כו׳. ולזה כוון רבינו שכתב אלו שמעון ולוי. ובמדרש משלי פ״א מפורש ג״כ כי שמעון ולוי הורידו לבור.
שעתיד להשיאם לבעלים. ב״ר פפ״ד דרש בעל לשון בעלים. ופי׳ שנבאו על ירבעם שהוא מזרע יוסף שישיא אותם לעבוד את הבעלים.
והקדוש ברוך הוא אמר נראה דברי מי עומדים. ב״ר שם. וז״ל רש״י אמר רבי יצחק מקרא זה אומר דרשני רוח הקודש אומרת כן הם אומרים נהרגהו והכתוב מסיים ונראה מה יהיו חלומותיו נראה דברי מי יקום או שלכם או שלי. ואי אפשר שיאמרו הם ונראה מה יהיו חלומותיו שמכיון שיהרגוהו בטלו חלומותיו עכ״ל. ועיין ברמב״ן עה״ת. ויש לתקן בב״ר ובילקוט אמר הקדוש ברוך הוא אתם אומרים ונהרגהו. ואני אומר ונראה עתה נראה דברי מי יקום או שלי או שלכם. וכן צ״ל בדברי רבינו והקדוש ברוך הוא אמר ונראה מה יהיו חלומותיו. נראה דברי מי עומדים.
ר׳ יהודה ור׳ נחמיה. ב״ר פפ״ד וילקוט שם. ויש לתקן שם ר׳ יהודה במקום ר׳ יוסי.
רבנן אמרי. ב״ר וילקוט שם.
לפיכך זכה ראובן. עיין ב״ר שם א״ל הקדוש ברוך הוא אתה פתתת תחלה. ועיין מכות י׳ ע״ב ובמהרש״א בת״א.
כוונתו לשמים שנא׳ למען הציל. עיין רש״י עה״ת שכתב וז״ל למען הציל רוח הקודש מעיד על ראובן שלא אמר זאת רק להציל אותו שיבוא הוא ויעלנו משם. ועיין מדרש משלי פ״א.
אלולי היה יודע ראובן. כוון בזה למאמרם ויק״ר פל״ד. רות רבה פ״ה. א״ר יצחק למדתך תורה דרך ארץ כשיהא אדם עושה מצוה יהא עושה אותה בלב שמח שאילו היה ראובן יודע שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם היה טוענו ומושיבו אצל אביו.
זה חלוק. ב״ר שם. וינקוט רמז קמ״ב ורש״י עה״ת.
זה פרגוד. ב״ר וילקוט שם ויב״ע. ומובא בערוך ערך פרגד והמלה רומית paragauda ופי׳ מלבוש מרוקם. ומה שהוסיף רבינו וכתב ״בגד פשוט הוא שלובשים בדרכים״ לא כוון יפה.
מים אין בו. שבת כ״ב ע״א. ב״ר פפ״ד. ילקוט רמז קמ״ב. תנחומא וישב ויב״ע ורש״י עה״ת
לאכל לחם. בכ״י כתוב לאכול ובכ״י פלארענץ נאמר לנכון לאכל.
אלו חרובין שמחריבין השינים. גם הרד״ק בשרשים שרש נכת הביא וז״ל יש מפרשים נכאת פרי החרוב.
בטנים מיני פרי. מקומו להלן מ״ג י״א מעט צרי נכאת ולוט בטנים ושקדים כי פה לא נאמר בקרא בטנים.
בג׳ מקומות. ב״ר פפ״ד. וילקוט רמז קמ״ב. ובמדרש שם הוא בשם ר׳ יהודה בר אלעאי בשלשה מקומות דבר יהודה בפני אחיו ועשו אותו מלך עליהם. ושם ליתא הסיום היינו דכתיב כי יהודה גבר באחיו.
כי יהודה גבר באחיו. בכ״י כתוב כי גבר יהודה באחיו. ותקנתי כמו שהוא בקרא ומובא לנכון בכ״י פלארענץ.
מה ראה יהודה. ב״ר וילקוט שם.
כנגדן נתחייבו בכורי ישראל. עיין פסיקתא פסקא שקלים (דף י״ט ע״ב) לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהא כל אחד ואחד פודה את בנו הבכור בעשרים כסף. והעירותי שם בהערה קנ״ה. בכורה של רחל הוא תואר מליצה על יוסף וכן הוא במדרש במ״ר פ״ד ולקחת חמשה שקלים וגו׳ אמר הקדוש ברוך הוא אתם מכרתם בכורה של רחל. זה יוסף. בעשרים כסף שהם חמשה שקלים לפיכך יהא כל אחד ואחד מכם פודה בנו הבכור חמשה סלעים במנה צורי ע״כ. וכן הוא במדרש ב״ר פפ״ד וחסר שם התחלה וכצ״ל [וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף] אמר הקדוש ברוך הוא אתם מכרתם בנה [צ״ל בכורה] של רחל בעשרים כסף מעות שהן חמש סלעים. לפיכך יהא כל אחד ואחד מפריש ערך בנו חמש סלעים במנה צורי ע״כ. ועיין בכורות מ״ט ע״ב. ובגמרא שם א״ר אסי מנה של צורי וע״ש בתוס׳ ד״ה אמר.
היכן היה ב״ר פפ״ד. ילקוט רמז קמ״ב. ויב״ע עה״ת. ורש״י עה״ת ומובא בתוס׳ ב״ק צ״ב ע״א ד״ה מי בשם המדרש.
וי״א הלך להביא חבל לעלותו. לא מצאתי במדרש.
אמר הקדוש ברוך הוא. ב״ר וילקוט שם.
הושע בן בארי משבטך. עיין וישלח ל״ה בהערה נ״ז ונ״ח.
למה שעיר עזים. ב״ר פפ״ד. וילקוט שם. ויב״ע ורש״י עה״ת.
בישר בהכר נא. סוטה ט׳ ע״א. ב״ר וילקוט שם.
מיכן שאין השכינה שורה. שבת ל׳ ע״ב.
ר׳ פנחס. ב״ר פפ״ד. ילקוט רמז קמ״ג.
ויקרע מרדכי את בגדיו. מרדכי מבנימין היה. עיין מגילה י״ב ע״ב.
מנשה גרם. כי הוא רדף אחריהם. על דבר הגביע.
א״ר איבו. ב״ר וילקוט שם.
כ״ב שנה.ב״ר וילקוט שם וע׳ מגילה י״ז ע״ב ורש״י עה״ת.
אלו כלותיו. ב״ר וילקוט ורש״י עה״ת.
מתנחמים על המתים.ב״ר שם. וילקוט שם ומס׳ סופרים פכ״א.
כסבור היה שקצף הקדוש ברוך הוא עליו שחסר מי״ב שבטים. עיין תנחומא ומובא בילקוט רמז קמ״ג.
זה יצחק. ב״ר ורש״י עה״ת. וכן הביא הראב״ע וז״ל קדמונינו דרשוהו על יצחק ובאמת כי לא מת יצחק עד שהי׳ יוסף בן כ״ט שנה עכ״ל. ועיין במנחת יהודה.
כמו שחשבנו למעלה. וישלח ל״ה כ״ז וע״ש בהערה ס׳. ומדברי רבינו כאן שכתב כי י״ב שנים חיה יצחק אחר מכירת יוסף. תראה כי יפה תקנתי שם.
ד׳ פעמים. ב״ר שם בשם. ר׳ יודן וילקוט סוף רמז קמ״ג.