Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טוב ילד זה יוסף. עיין קה״ר פ״ד בפסוק טוב ילד מסכן שדרשו ג״כ טוב ילד מסכן זה יוסף. וחכם שבחכמתו החיה כל העולם כולו ברעב. ממלך זקן וכסיל זה פוטיפר כו׳.
הצדיקים מקיימין. ב״ר פפ״ט בשם ר׳ יוחנן. ילקוט רמז קמ״ז.
לקץ סיום צרותיו של צדיק. ב״ר ריש מקץ. ילקוט ריש מקץ רמז קמ״ז.
כנגד שתי הזכירות. ב״ר פפ״ט. ושו״ט מזמור ק״ה. וילקוט שם.
והם תקופות ששים ותמש שנה. עי׳ רש״י ורד״ק ישעיה ז׳ ח׳. ובסדר עולם פי״ט. ובבאור והגהות הגר״א ז״ל.
אמרו רבותינו. ברכות נ״ה סוף ע״ב.
כלומר. הוספת רבינו.
לשון אחוה. ת״א. ב״ר. וילקוט.
כמו ישגא אחו בלי מים. וכן פירש״י באחו באגם כמו ישגא אחו.
שכל זמן. ב״ר וילקוט שם. יא. וכה״א תקראו איש לרעהו.בקרא איש אל רעהו.
בזמן. ב״ר שם בשם ר׳ אחא.
שבולים כלשון שבולת.וז״ל הראב״ע שבלים לשון רבות נקבות.ואם הוא במ״ם כמו נשים ופלגשים.
אמרו רבותינו.עי׳ גיטין ל״א ע״ב ב״ב כ״ה ע״א מכילתא פ׳ בשלח פי״ח.
ולהלן הוא אומר ותתפעם.ב״ר פפ״ט וילקוט שם.תנחומא מקץ.
להלן לארבעה.דניאל וחמו״ע.
א״ר יוחנן. ב״ר וילקוט שם.
ר׳ יהושע דסכנין. ב״ר וילקוט שם.
שבע איפרכות. כן הוא ג״כ בילקוט רמז קמ״ז. אולם בב״ר השמיטו המלה הזאת והציגו שבע מלכיות. ופי׳ אפרכייא מחוז (פראווינץ) והיא יונית επαρχια.
בקש לץ חכמה. ב״ר וילקוט שם וילקוט משלי.
מלמד ששם פרעה הוא גדולתו. דבריו מובא בהרשב״ם וז״ל: כל פרעה בלשון מצרים מלך וכן נקראים כל מלכי מצרים כו׳ אף כאן פרעה לשון מלכות כי בשמו של מלך אין אומרים לפניו פרעה קצף על עבדיו. אלא כך אמר לפניו המלך קצף על עבדיו. וכן אני פרעה. אני אהיה המלך לבדי. כדכתיב רק הכסא אגדל ממך. לכך נקרא יוסף אברך אב למלך. ובספר לקח טוב פירש כמותי עכ״ל. וכוון לדברי רבינו שלפנינו. והמבאר הביא את דברי הרשב״ם וכתב ספר לקח טוב הוא פסיקתא דר׳ טוביה ברבי אליעזר ז״ל שנדפס ממנו על ג׳ ספרים ויקרא במדבר דברים. וס׳ בראשית ושמות הם בכ״י עכ״ל. וגם הראב״ע כתב כי אין פרעה שם עצם רק שם תאר כו׳ והעד תפרע שהוא שם העצם ועד שני שאמר שר המשקים פרעה קצף ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם העצם.
ארשב״נ. ב״ר פפ״ט תנחומא מקץ וילקוט רמז קמ״ז ורש״י עה״ת. ובכ״י פלארענץ הגי׳ אמר ר׳ יהושע בר נחמן.
נער שוטה. ב״ר וילקוט ורש״י.
עברי שוגה. בב״ר וילקוט שם הגי׳ עברי שונא. וכן במ״ר פי״ד במאמר ד״א אני פי מלך שמור. הגי׳ עברי שונא. ובכ״י פלארענץ עברי שונה. כד. שכך היה מוכתב לפני פרעה. בב״ר הגי׳ בסקרידין של פרעה. ובילקוט בטעות בסיקררין והיא המלה secretarium פי׳ כתבי המלך. וברש״י עה״ת נאמר. וכתוב בנימוסי מצרים שאין עבד מולך.
מיכן אמרו חז״ל. ברכות נ״ה ע״ב.
ובלבד שיהא דומה. ברכות שם.
במס׳ ברכות. דף נ״ו ע״א.
ברתיה דרב חסדא. עיין רש״י ברכות שם שכתב אשתו של רבא בת רב חסדא היתה. וקאי על מאמרם שם כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא.
ובברייתא דבראשית רבה. הוא פפ״ט ונשנה גם בירושלמי מעשר שני סוף פ״ד ה״ט דף נ״ה ע״ג.
דלמה פירוש מעשה. פה היה מתחיל המאמר במלת דלמה ורבינו מפרש המלה שפי׳ מעשה ולפנינו בב״ר השמיטו המדפיסים המלה הזאת והציגו ״הוה עובדא״ והמלה דלמה מורגל בירושלמי ויהיה מלשון יוני δηλωμα שפי׳ סיפור מעשה. ועיין במעריך.
תנייתא דבייתא פקעה. בב״ר הגי׳ שריתא דביתי תבירא. ובמדרש איכה פ׳ רבתי בגוים הגי׳ שריתא דביתא פקעה פי׳ אמרה לו ראיתי בחלומי קורה שבביתי נשברה. וכן בילקוט הגי׳ שריתא דביתא פקעה ומפרש בצדו פי׳ קורת ביתי נשברים. אולם בירושלמי מעשר שני סוף פ״ד הגי׳ חמית בחלמאי תניתא דביתא מתברה. ולפני רבינו היתה הגי׳ במדרש תנייתא דבייתא פקעה. וכן היתה הגי׳ לפני רש״י בפי׳ לב״ר המיוחס לו. ועיין במ״כ ובעל הערוך ערך תנה הביא יום שני תר׳ יום תנין וסיים בב״ר פ׳ מקץ תמית בחלמא תנייתא דביתא פקעא. ועיין בפ״מ בירושלמי שם.
כדי לחלוק כבוד למלכות. ברכות נ״ו ע״ב. ב״ר שם. וילקוט רמז קמ״ז. ורש״י עה״ת. ועיין מכילתא בא פי״ג.
תלה הגדולה בגדול. ב״ר ותנחומא מקץ. וגירסתם תלה הגדולה בבעליה וכ״ה בב״ר פ׳ פ״ח.
מיכן שצריך אדם להתפלל. הוא סיום רבינו. והוא לשון המשנה אבות פ״ג מ״ב.
רבנן אמרי מ״ב שנה. ב״ר פפ״ט ושם קצר וגי׳ המחבר נמצאת בברייתא דל״ב מדות של ר״א בנו של ריה״ג מדה י׳ אלא בשם מייחס הדרש לר׳ יוסי בר חנינא.
כיון שירד יעקב אבינו למצרים כלה הרעב. בב״ר שם הגי׳ עלה הרעב. אבל בילקוט כאן וביתזקאל רמז רל״ח הגי׳ כמו כאן. וכ״ה בברייתא דל״ב מדות.
כל החלום שנשנה כו׳. עי׳ ברכות נ״ה ע״ב.
זו הכנסת תבואה בקשיה כדי שתהא נשמרת. עיין ב״ר פ״צ נתן מה שבתחום טבריה בטבריה וכו׳ שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה. וכן פי׳ המחבר לקמן פסוק מ״ח.
אמר להם אם מהלכים אנו וכו׳. ב״ר פ״צ וילקוט רמז קמ״ח.
פלגי מים לב מלך. בכ״י כתוב לב חכם ותקנתי כמו שהוא בקרא ובכ״י פלארענץ מובא לנכון לב מלך.
יתפרנסון כמו ובן משק ביתי. ד״א ועל פיך ישק שלא יהא אדם נוטל פרוקופי חוץ ממך. עיין ב״ר פ״צ שגרס אתה תהיה על ביתי וגו׳ שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך ועל פיך ישק כל עמי שלא יהא פרוקופי חוץ ממך. ובילקוט גרס על פיך ישק שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך ושלא יהא אדם נוטל פרוקופי חוץ ממך. ולפ״ז דרש הכל מעל פיך ישק. אבל המחבר גרס ד״א וע״כ פי׳ המדרש במלת ישק לשני פנים. הפי׳ הא׳ על פיך ישק מענין ובן משק ביתי ולפ״ז היתה גי׳ בב״ר שלא יהא אדם נושקנו בוי״ו וקאי על כל עמי. והפי׳ השני הוא קרוב לפי׳ הראב״ע.
פרוקופי. ובכ״י פלארענץ פרוקובי והגי׳ הישרה כמו שהוא לפנינו והמלה יונית προχοπη ופי׳ גדולה וכבוד ומובא בערוך בשם המדרש והביא בשם ר׳ דניאל שהוא בל״י כבוד.
אמרו שריו וגבוריו. סוטה ל״ו ע״ב ועיין ילקוט תהלים פ״א בפסוק עדות ביהוסף שמו בשם הילמדנו. ובכ״י פלארענץ הגי׳ אמרו רבותינו ז״ל בשעה שאמר לו פרעה ליוסף רק הכסא אגדל ממך. אמרו שריו כו׳ וא״כ חסר לפנינו מן אמרו עד אמרו.
שריו וגבוריו. בגמרא אצטגניני. פירש״י חכמים וחוזים בכוכבים ויודעים בחכמת המזלות.
טכסיסי מלכות אני רואה בו. בגמרא גנוני מלכות פירש״י גנוני גווני מלכות בחכמת גבורה ויופי ע״כ. ולדעתי צ״ל גנוסי מלכות והיא המלה היונית γευος יחוס התולדה. ופי׳ טכסיסי מלכות מערכות וסדרים (ארדנונג) והמלה יונית ταζις ובכ״י פלארענץ טכסיני מלכות צ״ל טכסיסי מלכות.
א״כ יודע. צ״ל א״כ יהא יודע וכ״ה בגמרא.
אות אחת בשמו של הקדוש ברוך הוא. צ״ל אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא. או צ״ל אות אחת בשמו משמו של הקדוש ברוך הוא.
מאחר שאמר לו. ב״ר פ״צ ויק״ר ס״פ כ״ד.
ארז״ל. ב״ר שם.
א״ר יודן בש״ר בנימין ב״ר לוי. ב״ר שם וי״ר פכ״ג ובתנחומא כאן הגי׳ א״ר שמעון בן גמליאל. ובתנחומא סוף פ׳ בראשית ר״ש סתם. והמאמר הזה נשנה גם במדרש במ״ר פי״ד בלי שם האומר שהשמיט המעתיק. גם בילקוט רמז קמ״ח חסר שם האומר.
צואר שלא דבק בעבירה. במדרש שלא הרכין לעבירה. ואולי היתה גי׳ המחבר הדביק במקום הרכין.
שלא מיששו. במדרש שלא משמשו.
אב בחכמה ורך בשנים. ב״ר פ״צ ותיב״ע ורש״י עה״ת.
ד״א אברך אב המלך. ב״ב ד׳ ע״א.
א״ר יוחנן. ב״ר וילקוט שם.
ר׳ יהודה ב״ר סימון. וכ״ה גם בכ״י פלארענץ. ובב״ר וילקוט הגי׳ ר׳ חזקיה אמר.
רבנן אמרי. ב״ר וילקוט שם.
ר׳ יהודה אומר כו׳. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובב״ר חסר שם האומר שנשמט ע״י המעתיקים. ובילקוט רמז קמ״ח מובא לנכון בשם ב״ר כמו שהביא המחבר ר׳ יהודה אומר ואח״כ הובא במדרש דרש ר׳ נחמיה ורבנן כדרך המדרש להביא שלשתן.
אמרו ג׳ אוצרות היו ליוסף. בגמ׳ סנהדרין ק״י ע״א ופסחים קי״ט ע״א איתא כך: א״ר חמא בר חנינא ג׳ מטמוניות הטמין יוסף במצרים. אתת נתגלה לקרח. ואחת נתגלה לאנטונינוס בן אסוירוס. ואחת גנוזה לע״ל.
מיכן אמרו חכמים. תענית י״א ע״א.
יצא מכוללות. ב״ר וילקוט שם.
נכנסו חולניות. שם.
מאושרים שבהם. ב״ר וילקוט שם. ובכ״י פלארענץ בטעות אוצרים שבהם.