מי אמר לו מנשה. בתנחומא ויחי ויאמר ליוסף הנה אביך חולה. ארז״‬ל אפרים אמר לו. שהיה עוסק בתורה עמו. וגם רש״‬י בפי׳‬ עה״‬ת הביא וז״‬ל ויש אומרים אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד. וכשחלה יעקב בארץ גושן הלך אפרים אצל אביו למצרים להגיד לו עכ״‬ל. אולם בפסיקתא רבתי פ״‬ג פסקא ביום השמיני נשיא איתא כך: ויאמר ליוסף הנה אביך חולה. מי אמר לו שאביו חולה. י״‬א ברוח הקודש ראה. וי״‬א בלהה אמרה לו כו׳‬. וי״‬א בנימין הודיעו. אולם כאשר הביא רבינו שמנשה הודיעו לא מצאתי.

מעולם לא חלה אדם. עיין ב״‬מ פ״‬ז ע״‬א.

אע״‬פ שבנימין נולד בדרך. עיין פסיקתא רבתי שם. ועיין בב״‬ר פפ״‬ב. גוי זה בנימין וקהל גוים זה מנשה ואפרים. ועיין הוריות ו׳‬ ע״‬ב.

שכן חלוקים בדגלים. עיין רש״‬י בהוריות שם. גם מה שהביא בשם התנחומא.

והם היו בניו וקראם הכתוב אחיו. עי׳‬ ב״‬ר פע״‬ד ויאמר יעקב אל אחיו. אלו בניו שהוא קורא אותן בלשון הקדש אחיו.

לפי שאין האשה מתה אלא לבעלה. סנהדרין כ״‬ב ע״‬ב.

כי הי׳‬ הקיץ גדול כו׳‬. עיין רש״‬י עה״‬ת שהביא עת הגריד היה שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה. ואולי גם הסיום הזה לקח רש״‬י מדברי רבי משה הדרשן שהביאו בפסוק הזה. ועיין פסיקתא רבתי פ״‬ג. בין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה. והולכת ובאה ככברה.

על אם הדרך קברתיה שיהיו בניה עולים כו׳‬. עיין ב״‬ר פפ״‬ב מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת רחמים. ועיין פסיקתא רבתי שם שלא קברתיה שם. אלא עפ״‬י הדבור כו׳‬ ע״‬ש ועיין רש״‬י עה״‬ת.

אלא ארז״‬ל. תנחומא ופסיקתא רבתי פ״‬ג. ורש״‬י עה״‬ת.

מפני מה לקח יוסף. בכ״‬י פלארענץ חסר כל המאמר מפסוק י״‬ג ומתחיל בפסוק י״‬ד וישלח ישראל. י. בגדולה מתחילין מן הגדול. עיין ברכות ס״‬א ע״‬א.

מיכן אמרו רז״‬ל. ב״‬ר פצ״‬ז וילקוט רמז קנ״‬ז רשב״‬נ אמר פרנסה גדולה מן הגאולה. גאולה ע״‬י מלאך. המלאך הגואל. ופרנסה ע״‬י הקדוש ברוך הוא. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. ועיין פסחים קי״‬ח ע״‬א קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאלו בגאולה כתיב המלאך הגואל. מלאך בעלמא. ואלו במזונות כתיב האלהים הרועה אותי.

מה דגים שבים. ברכות כ׳‬ ע״‬א. ועיין ב״‬ר פצ״‬ז ותנחומא.

זה יהושע בן נון שהכה ל״‬א מלכים. ועיין בתנחומא ויחי. ואולם אחיו הקטן יגדל. זה יהושע שעמד מאפרים.

ד״‬א הנס שעושה זרעו. ב״‬ר שם. וע״‬ז כ״‬ה ע״‬ב ורש״‬י עה״‬ת. ועיין רש״‬י בגמרא שם ד״‬ה והיכא רמיזא.

והיכן מצינו. הוספתי כמו שהוא בכ״‬י פלארענץ.

במילה שישראל אומרים יחי הילד לאביו ולאמו (הוספתי כמו שהוא בכ״‬י פלארענץ) יהי אח לשבעה וגם לשמונה אלו אפרים ומנשה. עיין לעיל חיי כ״‬ה א׳‬ ובהערה י״‬א שהבאתי בשם התניא רבתי סי׳‬ צ״‬ה שהביא וז״‬ל יהא אח לשבעה וגם לשמונה יש מפרשים יהא אח לשבעה זה אפרים דכתיב ביום השביעי נשיא לבני אפרים. וגם לשמונה זה מנשה דכתיב ביום השמיני נשיא לבני מנשה וכה״‬א ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה ואימתי יברך ישראל ברכה זו בברכת המילה. ולזה כוון גם תרגום יב״‬ע (בראשית מ״‬ח כ׳‬) בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. בך יוסף ברי יברכון בית ישראל ית יניקא ביומא דמהילתא למימר ישוינך ה׳‬ כאפרים וכמנשה ע״‬כ ועיין בהערה שם מה שהעירותי בזה.

ביום השביעי. הוספתי ונמצא לנכון בכ״‬י פלארענץ והמעתיק השמיט מן ביום עד ביום.

וכן בנשיאים הוא אומר אפרים לפני מנשה. כי בתחילה כתיב ביום השביעי נשיא לבני אפרים. ואח״‬כ ביום השמיני נשיא לבני מנשה. ועיין ב״‬ר שם ותנחומא ופסיקתא רבתי פ״‬ג. שקדמו בתולדות בנחלה בדגלים בשופטים במלכים בברכה ע״‬ש.

כלומר עיר שכם. וכן בב״‬ר זו שכם ודאי. ר״‬ל עיר שכם. וכן הביא רש״‬י בפי׳‬ התורה והביא ראי׳‬ דכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו ממצרים קברו בשכם (יהושע פ״‬ד ל״‬ב).

בשעה שלקחו שמעון ולוי איש חרבו אמר יעקב כו׳‬. ב״‬ר פ״‬פ על הכתוב ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו. ומובא ברש״‬י ויחי שם: