Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כיון שאמר פרעה כו׳. סוטה ל״ו ע״ב משום ר׳ חייא בר אבא בשם ר׳ יוחנן.
גווני מלכות. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובגמרא שם הגי׳ גנוני מלכות. וכתב רש״י גנוני מלכות גווני מלכות בחכמת גבורה ויופי. והערוך גורס גניסי מלכות.
בעליה הזכיר כו׳. סוטה י״ג ע״א. ורש״י עה״ת.
וכי גורן יש לו לאטד. סוטה שם. ושיטה חדשה צד פ״ב.
ר׳ אליעזר אומר. שיטה חדשה שם. ותנחומא ויחי. ומובא בילקוט סוף רמז קס״א וסיים עוד שם רשב״נ אמר קשרי כתפותיהן התירו. ורבנן אמרו באצבע הראו את הארון. ובילקוט שם יש לתקן במקום ר׳ שמואל אמר. צ״ל ר׳ שמואל בר נחמני אמר. ובמקום בתרי כתפותיהם. צ״ל קשרי כתפותיהם. וכן מצאתי המאמר בב״ר פ״ק ר׳ אלעזר אומר אזורי מתניהם התירו. ור״ל אמר קשרי כתפותיהן התירו. ר׳ יהודה בר שלום אמר הראו באצבע ואמרו. אבל כבד זה למצרים. ורבנן אמרו זקפו קומתן. וראיתי במעריך ערך היתר הביא דברי הב״ר אזורי מתניהם התירו קשרי כתפותיהם התירו. וכתב אמיתת הפי׳ בזה נעלם מהמפרשים. להיותם בלתי בקיאים במנהג הערביים. בעל יפ״ת סתר דברי מי שקדמהו. והוא כתב שהוא דרך אבילות להתיר האזור. גם התרת קשרי כתפותיהם. ר״ל שהלכו חלוצי כתף. ואני אומר כי התרת האזור לא מצינו שיהיה דרך אבילות. ומ״ש שהלכו חלוצי כתף. אילו היה זה היה אומר כתפותיהם חלצו. ועוד דא״כ אבל גמור עשו. וכוונת רז״ל להמעיט חסדם וזכותם. ועתה דע כי דרך הערביים להגביה בגדיהם באזור בשעת מלאכה. ולכן אלו שלשלו בגדיהם לכבודו. גם מנהגם לעשות בתי ידים לחלוקיהם רחבים וארוכים מאד ובשעת מלאכה מגביהן אותן וקושרין זו בזו באחורי כתפותיהן. ועתה התירום ושלשלום לכבודו.
כנגד ז׳ ימי המשתה. ב״ר פ״ק שיטה חדשה. ותנחומא ויחי. ועי׳ מ״ק כ׳ ע״א מנין לאבילות שבעה מה חג שבעה אף אבילות שבעה וע״ש בתוס׳ ד״ה מה חג. ורש״י נזיר ט״ו ע״ב ד״ה אלא באבילות דרבנן הביא רבנן תקנו אבלות שבעה ואסמכוהו אקרא ויעש לאביו אבל שבעת ימים עכ״ל. ובב״ר שם מן המאמר ״לישנא אחרינא״ הוא משיטה חדשה.
וכנגדן מטמא לו ז׳ ימים. עיין בתנחומא. ושיטה חדשה צד פ״ב. וב״ר על הכתוב ויספדו שם וביפ״ת.
מלמד שהראו באצבע. עי׳ לעיל הערה ה׳.
כיון שראו מצרים. סוטה י״ג ע״א. ורש״י עה״ת.
מה ראו אלא בעלייתם. תנחומא סוף ויחי. וב״ר פ״ק ר׳ יצחק אמר הלך והציץ באותו הבור.
אמרו עדיין השנאה בלבו. בכ״י פלארענץ אמרו עדיין טינא בלבו. עי׳ ערוך ערך טן ג׳.
ד״א לפי שכל חיי אביהם היו אוכלים על שלחנו. מובא בילקוט רמז קס״ב בשם ב״ר פ״ק. ולפנינו בב״ר שם ר׳ לוי אמר שלא זימנן לסעודה. וכן רש״י הביא וז״ל ויראו אחי יוסף מהו ויראו הכירו במיתתו אצל יוסף שהיו רגילים לסעוד על שלחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו ומשמת לא קרבו עכ״ל. וכן תראה בתרגום יב״ע ואתם חשבתון עלי מתשבין בישין דמא דלא הוינא מסתחר עמכון למיכל.
אמרו צוו לבלהה. וכ״ה בילקוט שם בשם ב״ר. וזה חסר לפנינו. וכן בת״י על התורה איתא ופקידו שבטיא ית בלהה אמתא דרחל למימר אבוך פקיד כו׳. ורש״י עה״ת הביא ואת מי צוו ? את בני בלהה שהיו רגילין אצלו. שנאמר והוא נער את בני בלהה.
מותר לשנות מפני דרכי שלום. יבמות ס״ה ע״ב. וב״ר פ״ק. ויק״ר פ״ט. ותנחומא סוף ויחי. ילקוט רמז קס״ב וירושלמי פ״ק דפאה. ורש״י עה״ת.
כדכתיב בשרה לעיל. וירא י״ח י״ג. ובכ״י פלארענץ סיים פה שהרי שרה אמרה ואדוני זקן. והכתוב אומר ואני זקנתי הא שמשנה הכתוב מפני דרכי שלום. אולם המעתיק בכ״י שלפנינו קצר בלשונו וכתב ״כדכתיב בשרה לעיל״.
מכאן ארז״ל. יומא פ״ז ע״א.
המבקש מטו מחבירו. וכ״ה בגמ׳ שם. ובכ״י פלארענץ המבקש מחילה מחבירו.
שנא׳ אנא שא נא. הוספתי ועתה שא נא כמו שהוא בגמרא שם. ופי׳ רש״י אין נא אלא לשון בקשה.
וכן באיוב אומר. בגמרא שם הביאו זו לראיה שצריך לפייסו בג׳ שורות של ג׳ בני אדם. ופירש״י ישור לשון שורה ואין שורה פחותה מג׳ בני אדם. חטאתי הרי פעם אחת. וישר העויתי הרי שתים. ולא שוה לי הרי ג׳.
דתנן במס׳ יומא. דף פ״ז ע״א.
יחטא איש. מלת ״איש״ הוספתי וחסר גם בכ״י פלארענץ.
לפיכך אמרו כל המרחם על הבריות. ביצה ל״ב ע״ב.
מזרעו של אברהם יצחק ויעקב. בגמרא שם מזרעו של אברהם אבינו וע״ש ברש״י.
ועם בניו. וכן מובא בכ״י פלארענץ. ובקרא כתיב ועם ביתו.
אין לי כתוב. הכתיב אין לי. והקרי אין לנו.
מלמד שהיו משתחוים בניו לכל אתד ואחד לרצותן ולא קיבל אחד מהן לרצות. ז״ל רש״י בקש לפייסם בממון ולא רצו. אמר שמא הם מתביישין זה מזה הלך ופייס כל אחד ואחד לעצמו ולא נתפייסו לכך כתיב אין לי כסף וזהב לשון יחיד. זו ראיתי בירושלמי עכ״ל. וכוונתו למאמרם ירושלמי קדושין פ״ד ה״א (דף ס״ה ע״ג) אמר לון מה הנייה לכון ואינון מתקטלין. סבו לכון כסף ודהב והוון אמרין אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו. אמר דילמא דאינון בהתין. פלגון מן פלג. נסב כל חד מנהון והוה מפייס ליה קומי גרמיה והוה א״ל מה הנייה אית לך דאינון מתקטלין סב לך דהב וכסף והוא אמר אין לנו כסף עם שאול ועם ביתו. אין לי כתיב. וכן נשנה המאמר הזה במדרש שמואל סוף פכ״ח אמר להון ומה הנייה אית לכון ואינון מתקטלין סבו לכון דהב וכסף והן אמרין אין לנו כסף וזהב. פלגון ונסבון חד חד. אמר דלמא מתפייסין. ולא פייסו. וכן נשנה ג״כ במדרש במ״ר פ״ח ע״ש.
מה אמר להם. מגילה ט״ז ע״ב. וילקוט סוף ויחי.
ד״א אמר להם כו׳. ב״ר פ״ק ורש״י עה״ת.
שאני בן חורין. במדרש שם הודעתי [צ״ל הודעתם] הוגנוסים שלי. ובפסיקתא פסקא נחמו (דף קכ״ו ע״א) הודעתם גינוסיא שלי. פי׳ יחוס שלי וע״ש בהערה ע׳.
אוי לה לרבנות. פסחים פ״ז ע״ב.
ומת קודם לכולם. עי׳ מדרש תדשא (בית המדרש ח״ג צד קע״א). וסופר ומונה שנות השבטים ויום הולדם. והבחיי שמות הביא המאמר הזה בשם מדרש תדשא. וז״ל המדרש שם יוסף נולד כ״א לחודש השביעי ומת בן ק״י שנה. מלמד שלא חיה אחד מהשבטים יותר משניו של לוי ולא פחות משניו של יוסף.
אמרו רז״ל. סוטה י״ג ע״ב.
סימן זה יהיה מסור לכם. עיין תנחומא שמות אות כ״ד בפ׳ וילך משה ואהרן ובשמ״ר פ״ה סימן זה היה מסור בידם מימות אברהם ויצחק. ויעקב מסר ליוסף ואמר להם כל גואל שיבא ויאמר לכם פקד פקדתי הוא הגואל של אמת כיון שבא משה ואמר פקד פקדתי מיד ויאמן העם. ומזה בתרגום יב״ע על הכתוב פקד יפקוד אלהים אתכם. הא אתון משתעבדין במצרים. ולא תזידון למיסוק ממצרים עד זמן דייתון תרין פרוקין ויימרון לכון מדכיר דכיר ה׳ יתכון. לדעתי יש לתקן וכצ״ל עד זמן דייתון ויימרון לכון תרין פקורין מדכיר דכיר ה׳ יתכון. והוא נובע מפדר״א פמ״ח ע״ש ומובא בקצרה בתנחומא ושמ״ר שהבאתי.
לפי שכל האותיות הכפולות סימני גאולה הם. פדר״א פמ״ח. ובמ״ר סוף קרח פי״ח. ותנחומא קרח ע״ש איזה שנויים.
ופקדני בישועתך. בקרא פקדני בלי וי״ו.
לית דכוותיה. וכן הובא במסורה. ובכ״י פלארענץ חסר זה וכך הגי׳ שם כענין שנא׳ זכרני ה׳ ברצון עמך פקדני בישועתך ויתקיים מקרא דכתיב הנה ימים באים וגו׳.
ואשר הביא. ליתא בקרא.
מכל הארצות. בקרא מארץ צפון ומכל הארצות. וכן בכ״י פלארענץ מובא כמו בכ״י שלפנינו.