Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מיכן אמרו רז״ל. עירובין י״ח ע״ב. ב״ר פל״ב. ילקוט נח רמז נ״ה. ורש״י עה״ת. וע״ע ספרי פ׳ בהעלותך סי׳ ק״ב.
מאותן שלא נעבדה. סנהדרין ק״ח ע״ב.
ומנין היה יודע א״ר חסדא. שם.
עקם הכתוב. ב״ר פל״ב. ופסיקתא פסקא פרה צד ל׳ ע״ב. ושם הגירסא שעקם שתים ושלש תיבות. ועי״ש בהערה י״ט שהעירותי שצ״ל ח׳ אותיות. כמו שהוא בפסחים ג׳ ע״א שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו. שנא׳ מן הבהמה וגו׳. ופירש״י אשר איננה טהורה ולא כתיב הבהמה טמאה. כי אורחיה. הרי שמונה אותיות עקם. כי הטמאה חמש אותיות הן. אשר איננה טהורה י״ג אותיות הן ע״כ. וכ״כ הרשב״ם ב״ב קכ״ג ע״א ד״ה אפשר.
לכך נאמר ותבחר. מובא ג״כ בגמרא פסחים שם. ו. נאמר בבהמה. עי׳ סנהדרין ק״ח ע״ב.
ארבע עשר מכל מין. ב״ר פל״ב. ילקוט נח סוף רמז נ״ה.
לא שאני צריך. ב״ר שם.
בעשור לחודש השני היה הדבור הזה. עי׳ פדר״א פכ״ג בעשרה במרחשון נכנסו כל הבהמות אל התבה.
ומה היו אלו שבעת הימים. סנהדרין ק״ח ע״ב. אדר״נ פל״ב. עי׳ היטב בירושלמי מ״ק פ״ג ה״ה תוספתא סוטה פ״י.
ד״א ששינה הקדוש ברוך הוא. שם. ועיין תוספתא שם.
עד שראו שהיו המים כו׳. ב״ר פל״ב אר״י נח מחוסר אמנה היה כו׳.
עוד שינה הכתוב. עיין לעיל הערה ה׳.
ואת הגמל. וכן בכ״י פלארענץ ובקרא את הגמל בלא וי״ו.
אשר נקבעו להם. ב״ר פל״ב. וע״ע תוספתא סוטה שם.
והוא מרחשון. עיין ר״ה י״א ע״ב. וס״ל כרבי אלעזר. ועיין גם בסדר עולם רבה פ״ד ר״א אומר זה מרחשון. חכמים כדברי ר״א למבול. וכן בגמרא שם ת״ר חכמי ישראל מונין למבול כר׳ אלעזר.
לכך נקרא מרחשון ירח בול כי בו ירד המבול חסר מ״ם. עיין תנחומא נח ומובא בילקוט מלכים רמז קפ״ד ד״א בירח בול ירח מבול שנחסרו מ׳ יום כנגד מ׳ יום של מבול.
ללמדנו כי שנה תמימה היה בתיבה. עיין עדיות פ״ב מ״י משפט דור המבול שנים עשר חודש. והחשבון עיין בסדר עולם רבה פ״ד שהיא עם י״א יום ששנת החמה יתירה על שנת הלבנה ע״ש:
א״ר יוחנן לפי שהם קלקלו את הצורה. ב״ר פל״ב על הכתוב כי לימים עוד שבעה. ושם איתא ריב״ז.
קלקלו את הצורה. עיין וי״ר פכ״ג כל מ׳ יום עוסק הקדוש ברוך הוא בצורת הולד ולסוף ארבעים יום היא הולכת ומקלקלת עם אחר כו׳ מי מפסיד הקדוש ברוך הוא שמאבד סימניו עכ״ל. וזהו קלקול הצורה.
א״ר יוחנן. ב״ר פל״ב. וילקוט רמז נ״ו. ושם חסרים המלות בעצומו של יום.
המה עיקר. ב״ר פל״ב. וילקוט רמז נ״ו.
ר׳ אלעזר בש״ר אסי. ב״ר שם. וילקוט שם בלי שם האומר.
לסרוחים ולמחוסרי אברים. פי׳ מלשון וסרח העודף שיש להם אבר יתר או אבר גדול מחבירו. ובילקוט שם לסרוסים והגי׳ הזאת יותר נכונה שסריס וזקן פסולין לב״נ.
מעצמם באו. זבחים קט״ז ע״א וב״ר פל״ב פדר״א פכ״ג.
מפני הרשעים. ב״ר שם. ותנחומא נח.
כיון שרבו המים י״א אמה. עיין סדר עולם רבה פ״ד כמה היתה גבוה מן הארץ ד׳ אמות. וכמה היתה משוקעת בתוך המים י״א אמה. ועיין רש״י בראשית ח׳ ד׳ וברמב״ן שם.
אלו ט״ו אמה כו׳. עיין יומא מ״ו ע״א. וב״ר סוף פל״ב.
ולא דגים שבים. קדושין י״ג ע״א. סנהדרין ק״ח ע״ב וב״ר פל״ב.
כי אמרו חז״ל. סנהדרין ק״ח ע״ב.
אך לשון צער. בב״ר סוף פל״ב. הגי׳ אך מיעוט. והיא הגי׳ הנכונה וכן תראה בל״ב מדות דרבי אליעזר מדה ב׳ אך למעט כיצד דכתיב וישאר אך נח. מת״ל אך. מלמד שאף נח הי׳ בתבה גונת דם מפני הצינה.
שהיה גונח דם מפני הצינה. ב״ר שם ותנחומא נח. ול״ב מדות שם ורש״י עה״ת. ומובא בערוך ערך גנת בשם הב״ר. ופי׳ מוציא קול כעין שועל ומשליך דם. עכ״ל. ובתנחומא ורש״י שהי׳ גונח וכוהה. יותר נכון לגרוס וכיחה ופי׳ רוקק.