Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
זש״ה צדקתך כהררי אל. ב״ר פל״ג. וי״ר פכ״ז. תנחומא אמור. ופסיקתא שור או כשב. וע״ש בהערה ג׳.
מיכן שרותחין היו. סנהדרין ק״ח ע״ב. ר״ה י״ב ע״א וע״ש ברש״י.
כ״ף וגימ״ל משמשים. ר״ל שהם מתחלפים זה בזה לפי שהם ממוצא אחד.
כמו על גנתו על כנתו. אולי הכוונה ללשון הכתוב (איוב ח ט״ז) ועל גנתו יונקתו תצא. ומפרש גנתו כמו כנתו. מלשון כן ובסיס.
מדה טובה מרובה. יומא ע״ו ע״א. עי״ש בפירש״י כוונת המאמר.
מטבת ועד סיון. עיין ב״ר וסדר עולם רבא פ״ד. ורש״י עה״ת.
לפיכך יש דורשין צוהר חלון. ב״ר פל״ג. והוא מאמר ר״א בר כהנא בב״ר פל״א על הכתוב צהר תעשה לתבה.
אמרו רבותינו. סנהדרין ק״ח ע״ב.
שנאמר מן הבהמה וגו׳. וכן מובא בכ״י פלארענץ. ואין זה לשון הכתוב. ובגמרא שם מן הטהורין שבעה מן הטמאים שנים.
א״ל נח מה צורך לעולם בך. ב״ר פל״ג.
עתיד צדיק. ב״ר שם. והוא אליהו שעצר את השמים עד שיבשה הארץ. וכן מובא ברש״י עה״ת בשם מדרש אגדה.
אמר רב מבי טבחי דאחאב. סנהדרין קי״ג ע״א. חולין ה׳ ע״א. ושם הגי׳ אמר רב יהודה אמר רב. יב. בתשובותיו. דריש ושוב לשון תשובה.
יהודה בר נחמן. ב״ר. פל״ג. וילקוט רמז נ״ט. והשמיט שם האומר. ובכ״י פלארענץ חסרים המלות ״בר נחמן״.
מיכן שהעופות. סנהדרין ק״ח ע״ב. וע״ש בפירש״י.
ויאחר עוד. ר״ל ויחל הוא לשון המתנה. וכן הביא רש״י עה״ת.
מיכן ששבעת ימים עשה בין שליחות העורב. עיין ב״ר ר׳ יוסי אומר ג׳ שבועים ימים ודייק לה מדכתיב ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויוסף שלח את היונה מכלל זה אתה למד שאף בראשונה הוחיל ז׳ ימים אחרי שליחות העורב. ותו כתיב בשליחות הג׳ ויחל עוד שבעת ימים אחרים. הרי מנין ג׳ שבועות של ימי השליחות. ועיין רש״י עה״ת:
אלא אמרה היונה לפני הקדוש ברוך הוא. סנהדרין ק״ח ע״ב. פדר״א פכ״ז. וברש״י עה״ת. ועיין ב״ר פל״ג רמז רמזה לו מוטב מר מזה ולא מתוק מתחת ידיך.
לפיכך. הם דברי רבינו מדנפשי׳.
טרף לשון מזונות. בסנהדרין שם מאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני היא. הטריפני לחם חקי. וכן מובא ברש״י עה״ת בשם מדרש אגדה.
ר׳ לוי אמר מארץ ישראל הביאה. בב״ר פל״ג הוא מאמר ר׳ אבא בר כהנא. ובשם ר׳ לוי מובא מהר המשחא הביאה אותו.
שלא נשתפה במבול. עיין פדר״א פכ״ג חוץ מא״י שלא ירדה עליה גשמים. והובא לראי׳ הכתוב מיחזקאל. ועיין זבחים קי״ג ע״א וע״ב. ובתוס׳ שם ד״ה לא ירד מבול לא״י. ועיין ברמב״ן עה״ת.
ולא חיישינן לקבר התהום. בכ״י פלארענץ כתוב: וכן מפורש במס׳ זבחים אתמוהי קא מתמה בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם. ולא נפלו בתוכה פגרי דור המבול. ולא חיישינן לקבר התהום ע״כ. וזה נשמט בכ״י שלפנינו. והמאמר הוא בזבחים דף קי״ג ע״א ע״ש.
טרף לשון זכר אבל יונה לשון נקבה. וכן הביא רש״י עה״ת ע״ש שמביא ראיות שכל יונה שבמקרא לשון נקבה.
טרף שב אל העלה. עיין בבאור לנתה״ש:
ר׳ קיראי אמר. בב״ר הגי׳ רב ביבי אמר.
שני יודי״ן כו׳. לא מצאתי במדרש. ועיין רש״י שכתב הוא לשון ויחל אלא שזה לשון ויפעל וזה לשון ויתפעל. ויחל וימתין. וייחל ויתמתן.
ד״א שבעת ימים. הוא בב״ר בשם ר׳ יוסי עיין לעיל הערה ט״ז.
כנגדן נתענה דניאל. כמ״ש בדניאל י׳ ב׳ בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבועים ימים.
י״ב חודש היה בתבה. ב״ר פל״ג. תנינן משפט דור המבול י״ב חודש. וכ״ה במשנה עדיות סוף פ״ב. ובסדר עולם רבה פ״ד. וילקוט נח רמז נ״ט.
זה נירחשון וכסליו. ב״ר שם. וכן מובא ביב״ע עה״ת. ורש״י עה״ת.
טבת ושבט. ב״ר שם.
זה סיון. ב״ר שם ורש״י עה״ת.
חסרו המים. ב״ר שם.
מכאן. ב״ר שם ומובא ברש״י עה״ת.
וכולם ל׳ יום חסרו. וכ״ה גם בכ״י פלארענץ. וצ״ל לששים יום חסרו עיין ב״ר שם.
זה אב. ב״ר שם. ומובא ברש״י עה״ת.
והוא עיקר. עיין ברש״י עה״ת.
מיכן שיום א׳ בשנה. סדר עולם רבה פ״ד ועי׳ ר״ה י׳ ע״ב.
זה מרחשון. הוספתי ע״פ כ״י פלארענץ.
אלו אחד עשר יום. ב״ר וסדר עולם רבה פ״ד.
ארשב״ג. ב״ר שם וסדר עולם רבה שם.
ברשות נכנס. ב״ר פל״ד. וילקוט רמז נ״ט.
יודע הקדוש ברוך הוא. עיין ב״ר פל״ד.
ולא עם אחד. ב״ר שם.
ר׳ שמואל בר רב יצחק. ב״ר פל״ד ותנחומא נח. ועיין ירושלמי תענית ספ״א.
הוציא כתיב. בב״ר פל״ד הוא בשם ר׳ יודן. ומובא ברש״י עה״ת. וכן בילקוט רמז נ״ט. היצא אמור להם שיצאו. הוציא אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה.
ושרצו בארץ ולא בתבה. ב״ר שם.
רומש מלא כולם תמימים. בב״ר פל״ד רומש מלא פרט לכלאים. ועיין במ״כ. והרד״ל רצה להפך הגי׳ רומש ולא פרט לסירוס והוא כמו שהביא רבינו. וגי׳ זו נכונה מאד. ועיין בסמוך. והתימה שהרב בעל מנחת שי לא הביא זה.
למשפחותיהם פרט לכלאים. הוא כמו שהביא הרד״ל וזה נכון כי ממשפחותיהם שפיר נוכל להוציא כלאים. ולפנינו הגי׳ למשפחותיהם פרט לסירוס.
ויבן נח הבין מדעתו. בב״ר פל״ד ושמ״ר פ״י. שו״ט מזמור א׳. וילקוט רמז נ״ט ויזבן כתיב נתבונן ואמר מה טעם כו׳. כי׳ אע״ג דקרינן היו״ד בתירי״ק דריש לי׳ כאלו הוא בקמ״ץ דיש אס למסורת והיכי דאיכא למדרש דרשינן. וכן על הכתוב ויבן ה׳ דרשו בב״ר פי״ח נותן בה בינה כאלו כתיב ויבן.
ר׳ אליעזר אומר. בב״ר פל״ד ר׳ אליעזר בן יעקב אומר.
מדרש. הוא בב״ר פל״ד. וילקוט רמז ס׳.
וריחו של חנניא כו׳. עיין מדרש חזית פ״ז פ׳ אמרתי אעלה בתמר וריח אפך כתפוחים. א״ר אלעזר מאחר שכתב וריח נור לא עדת בהון. ואת אמר וריח אפך כתפוחים. ולמה היה דומה ריחן. לריח שדה של תפוחים.
שעתידין כו׳. זה ליתא במדרש.
מדרש אחר. הוא בב״ר פל״ד.
אלו צדיקין. בב״ר שם הצדיקים לבם ברשותם.
מיכן אמרו רז״ל לאו לאו שבועה. שבועות ל״ו ע״א וע״ש. ובגמרא שם לא נמצא זה על הכתוב לא אוסיף. רק ברש״י עה״ת ראיתי הביא וז״ל לא אוסיף לא אוסיף כפל הדבר לשבועה הוא שכתוב אשר נשבעתי מעבור מי נח ולא מצינו בה שבועה. אלא זו שכפל דבריו והיא שבועה. וכן דרשו חכמים במס׳ שבועות עכ״ל. ויפה העיר שם ידידי הרב החכם הגדול מהר״א בערלינר בזכור אברהם. בתלמוד מפיק הלמוד מפסוקי ולא יהיה עוד המים למבול. או מולא יכרת כל בשר. ועיין בדברי הרא״ש בפסקיו שביאר שם כפירש״י שמוכית מלא אוסיף. וכן נראה מפירוש הרד״ק. ועיין במהרש״א.
לא אוסיף לנח. ולא אוסיף לדורות. ב״ר שם.
עלובה עיסה. ב״ר פל״ד. קדושין ל׳ ע״ב.
וכן אמר לו אנטונינוס. ב״ר פל״ד. סנהדרין צ״א ע״ב.
משעה שננער לעולם. ב״ר שם. מנעריו כתיב. ר״ל מדכתיב חסר משמע משננער לצאת.
אין ברית כרותה. ב״ר פל״ד בשם ר׳ יודן. ומובא בילקוט רמז ס״א.
ר׳ מאיר ור׳ שמעון אומרים. וכ״ה בכ״י פלארענץ. בב״ר פל״ד רשב״ג אומר משום ר׳ מאיר. ובילקוט רמז ס״א ר׳ שמעון בן אלעזר משום ר׳ מאיר. וכן הביא הרד״ק בפירושו עה״ת. ובגמרא ב״מ ק״ו ע״ב הגי׳ ג״כ רשב״ג משום ר״מ. רק בגמרא שם וכן היה ר׳ שמעון בן מנסיא אומר כדבריו. ובב״ר הגי׳ וכן היה ר׳ דוסא אומר כדבריו. והנה בכל המקומות וכן בתוספתא תענית פ״ק דרש לכולהו בששה עתים של ב׳ ב׳ חדשים. אבל בפדר״א פ״ח דרש להני בד׳ תקופות של שלשה שלשה חדשים. ע״ש בהרד״ל אות י״ב.
מיכן ששבתו ארבעים יום של גשם. עיין ב״ר פל״ד ר׳ יהושע אומר לא ישבותו מכלל ששבתו ור״ל כל ימי המבול. וגם רש״י עה״ת כתב לא ישבותו מכלל ששבתו כל ימי המבול שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה.