זאת מן המודיעים כי בשנה זו, היא שנת התרס"ח, זכני השי"ת בחסדו הגדול בתחלת החורף לילך לכפר הנקרא כפי"ל ששם היא מצבה של אדונינו יחזקאל הע"ה זיע"א וישבתי שם שלשה חדשים, ובמשך הימים האלה זכיתי להשתטח על המצבה של אדונינו זיע"א ואמרתי בס"ד שם חדושים ורמזים, השייכים לספרו הקדוש, יהא רעוא שיתקבל הכל ברצון לפני אבינו שבשמים, וקראתי לקונטרס הזה בשם מראות יחזקאל:

ובראשית מאמר אזכיר על זכייתינו אנחנו אנשי מדינת בג'דאד יע"א להיות קרובים למצבת אדונינו הצדיק הקדוש זיע"א כי מעירינו בג'דאד עד עיר חלה יע"א יש מהלך טו"ב שעות בשיירה ברכיבה על בהמות ומהלך י"א שעות בעגלה שמושכים אותה ע"י בהמות ומן עיר חלה יע"א עד כפר כפי"ל הנז' שבו המצבה של אדונינו זיע"א יש מהלך ששה שעות ברכיבה על בהמות. ואפרש תחלה על מחוז בבל כי באמת רבו בו מספר הערים והכפרים אשר היו מקדם קדמתה ובפרט אשר היו בזמן חכמי התלמוד ורבנן סבוראי והגאונים. והגם כי היה דרכם בזמן התלמוד להעלות הצדיק הנפטר במחוז בבל לארץ ישראל לקברו שם אם הוא יצוה בכך הנה יש גדולים רבים שלא היו מצוים בכך ונח להם שתהיה קבורתם במקום מחוז בבל, וכל אחד יש לו טעם בזה לבחור קבורתו במקום פטירתו להיות שם עד זמן התחיה, וכאשר נמצאת שיטה זו גם אצל אדונינו יחזקאל הע"ה ועוד אצל אדונינו עזרא הסופר זיע"א ואדונינו יהושע בן יהוצדק כהן גדול זיע"א ועוד גדולי עולם זיע"א. אמנם עתה אין סימן וידיעה לקבורת גדולי עולם בזה המחוז של בבל אלא רק לשנים שלשה גדולי עולם אשר נזכירם פה ורוב מחוז בבל הוא מדבר ומי יודע היכן הם טמונים כל הצדיקים הקדמונים. ובמדינתנו היא המדינה החשובה הנקראת בשם בג'דאד לא יש ידיעה ומצבה לשום צדיק מן דור התנאים ודורות האמוראים וכ"ש מדורות שקדמו להם. ורק קרוב לעיר בצרה יש מקום שבו המצבה של אדונינו עזרא הסופר זיע"א (כפי הקבלה הישנה המקובלת מדור לדור) והוא רחוק מעירנו בגדאד יע"א כמה שעות בספינה של אש בנהר חדקל ועוד יש לנו צדיק גדול סמוך וקרוב למדינתינו הוא אדונינו יהושע כהן גדול זיע"א והוא כי עירינו בגדאד יע"א היא בנויה טל שפת נהר חדקל במזרחו ויש כנגדה ישוב בתים וחצירות מצד השני שהוא מערבו של נהר חדקל ודרים שם ישמעאלים דוקא ואחר הישוב הזה כרחוק אלפים אמה שמה מקום המצבה של אדונינו יהושע כה"ג ונודע זה אצלינו מאבותינו ואבות אבותינו מדור לדור שזו המצבה היא של אדונינו יהושע כה"ג וגם אצל הישמעאלים כולם ואצל הממשלה נקרא שמו הטוב על אותה המצבה אבל לא יש אבן קבועה שם מזמן קדמון המודיעה דבר זה ומוכרח לומר כי בא אדונינו יהושע כה"ג בזמן בית שני מירושלים אצל מלכי מדי ופרס בעבור צורך ישראל ונפטר במחוז בבל כי מלכותם מגעת שם. וכמו כן אין אנחנו יודעים הסיבה שחזר אדונינו עזרא הסופר זיע"א למחוז בבל ונפטר שם ונקבר שם. ברם הזקנים אומרים שאחר עלייתו לארץ ישראל יצא משם והלך לערי תימן (יאמן) כדי להביא את ישראל שגלו שם ולהחזירם לארץ ישראל ולא קבלו לשמוע לו ולצאת ממקומם והוא יצא מתימן כדי לשוב לארץ ישראל ובא דרך הים עד עיר בצרה יע"א ונפטר שם ונקבר בזה המקום כי מקום מצבה שלו הוא קרוב לעיר בצרה ועומד על שפת נהר חדקל, כך אומרים הזקנים ע"פ הקבלה ולא נמצא דבר זה כתוב באיזה ספר:

ונחזור לדברינו שגם מן דורות הגאונים לא נמצא מצבה ידועה לשם גאון וראש גולה וראש ישיבה שהיו בדורות הגאונים, אלא רק נמצא במדינתנו בג'דאד יע"א בתוך רחובות בתי היהודים בית אחד שיש בו מצבה אחת המיוחסת לשם רבינו יצחק גאון ובפי ההמון נקרא בשם שיך יצחק גאון, ועל הכותל קבועה אבן אחת של שיש חקוק עליה שורות אלו:

על ציון זה יש מצבה בה צדיק חי ראש ישיבה דור חמישי לסבוראי איש רב יצחק גאון סבא למיום בוקש למעלה היא שנת כת"ר לחר"בה

ביאור תיבה האחרונה שהיא תיבת לחר"בה היינו ר"ל לחרבן בית המקדש כי בה ר"ת בית המקדש. נמצא שנפטר שנת כת"ר אחר חרבן בית שני:

גם אודיעך עוד דבר קטן שבתוך עירינו בג'דאד יע"א יש בתוך רחובות הנוצרים מרכז של הישמעאלים ובתוכו חדר א' שיש בו מצבה אחת, והיו הזקנים אומרים, ששם קבור רבי אברהם מוכר ירק ז"ל, אך הוא בידם ואין היהודים נכנסים שם:

ואם תשאלך נפשך לדעת, מענין מדינת בג'דאד, מה היתה בזמן חכמי התלמוד, ובזמן הגאונים, ומה טיבה ומה עניינה. אזכיר לך פה, מ"ש בהמגיד של שנת תרל"ג ח' שבט היא שבעה עשר להמגיד, דברי החכם היקר המפורסם, הוא החכם ב"ג ז"ל, אשר טרח ויגע לדעת מענין עירינו בג'דאד יע"א. דלפי השערתו היא היתה נקראת בזמן התלמוד בשם פומבדיתא, או בשם מחוזא, והכליפ'ים מלכי ישמעאל שינו שמה לקרותה בג'דאד, וקבעו שמה כסא מלכותם. ומה שנזכר בתלמוד רב חנא בגדתאה דמשמע שהיה מעיר ששמה בג'דאד, אין זו בג'דאד שישבו בה הכליפ'ים, מלכי ישמעאל, כי זו העיר של רב חנא היתה קטנה:

וכתב שם שאנחנו מוכרחים לסברא זו, מפני שנודע לנו בבירור, כי רבינו שרירה גאון ובנו רבינו האי גאון, היו ראשי ישיבות בפומבדיתא, וזה לא יכוזב, גם נודע בבירור כי רבינו שרירה גאון ובנו רבינו האי היתה מנוחתם כבוד בעיר בג'דאד. וזה נתברר לו מן האגרת הנדפסה בספר אל מחצ'רה ואל מד'כרה לרבינו משה בן עזרא ז"ל, שמפורש שם דרבינו שמואל הנגיד הלוי אשר היה משנה למלך בקורטב'א בשפניא הוא היה בימי רבינו האיי גאון ז"ל, וזה רבי שמואל הנגיד שלח את רבי מצליח דיין צקליה למדינת בבל להתבונן על תהלוכות הגאון רבינו האי אשר יצא שמו בכל הארץ. ורבי מצליח זה כתב אגרת לרבינו שמואל הנגיד ז"ל הנז', ובאגרת זו מפורש כי ראה את רבינו האי גאון בבואו אליו לבג'דאד ודבר ממעלות אשר מצא בהגאון. ומזאת האגרת נודע כי רבינו האי גאון שהיה ראש ישיבה בפומבדיתא היה בבג'דאד א"כ בעל כרחך לומר שבג'דאד היא היתה עיר פומבדיתא. וגם בספר העושר שהוא ספר קדמון כתוב בו כי רבי מצליח דיין צקליה, כתב בחזרתו מבג'דאד ספר אשר בו מספר מעלית רבינו האי גאון ז"ל:

ועוד כתב שם החכם ב"ג ז"ל הנז', שמכל זה אנחנו רואין, כי רבינו האי גאון וישיבתו היה בעיר בג'דאד, וכן מוכח נמי מדברי רבינו האי גאון ז"ל עצמו שהובאו בהלכות רי"ץ גיאות ז"ל, הלכות סוכה דף פ"ט שכתב רבינו האי ז"ל וז"ל, ובבג'דאד עושין בבתי כנסיות שלהם סוכות ע"כ. וכן היה המנהג פה עירנו בג'דאד לעשות בבית הכנסת סוכה במקום שאינו מקורה שמתפללין בו בקיץ והיה נוהג דבר זה משנים קדמוניות, ויש קרוב לארבעים שנה נתבטל בעוה"ר דבר זה שהיה מנהג קדמון מאד, נמצא רבינו האי גאון שם היה מקומו והוא מספר ממנהג מקומו, וגם עוד בהלכות אבל לרי"ץ גיאות ז"ל כתוב בשם רבינו האי גאון ז"ל, בזה"ל, אלא יש שקוברין את המת בבג'דאד, ואח"ז מוציאין אותו כמה פרסאות אל עבר פרת המערבי, למדבר הסמוך לישימון, ובאותו הדף בסופו כתב, ואעפ"כ כשתמות אשה חשובה שולחין את גווייתה מבג'דאד אל פירוז שאכור וכו', ע"ש:

עוד הביא החכם היקר ב"ג ז"ל הנ', דברים מאגרת שכתב רבינו שרירה גאון שהיה אביו של רבינו האי גאון וז"ל, מר רב חנא גאון ומר רב יצחק גאון (ששניהם היו גאונים בפומבדיתא) והוא ר"ל רב יצחק שהיה בפירוז שאכור עת שכבשה עלי בן אבו טאלב ויצא מר רב יצחק מן פירוז שאכור לקראתו והקביל את פניו וקבלו עלי בן אבו טאלב בספר פנים יפות ע"כ. ועוד כתב החכם ב"ג ז"ל שם וז"ל, כאשר רצו לחדש כנשר את פומבדיתא ומחוזא בימי הרמב"ם ז"ל, קבעו אותה בעיר בג'דאד והיה להם אז עשרה ישיבות והגדול שבראשי הישיבות הוא רבי שמואל הלוי שנתווכח עם הרמב"ם ז"ל בדבר הליכה על הספינות על נהר פרת וחדקל ביום השבת, ככתוב באגרות הרמב"ם ז"ל ויתר וכוחים, ורבי בנימין מטודלא, ורבי פתחיה זכו לראות אותם הישיבות בעיניהם, ולמענם שולחו בבלה עכ"ל:

והנה בהמגיד הנז' בא חכם אחד וגמגם על דברי החכם ב"ג שכתב ששם בג'דאד חדשו אותו הכליפ'ים מלכי ישמעאל והלא נמצא שם זה בזמן התלמוד באומרם רב חנא בגדתאה, שהיא על שם בג'דאד, וזה היה קודם הכליפ'ים ואח"כ בא החכם ב"ג ז"ל והשיב על דברי המעיד הנז' וז"ל גם אני ידעתי וכו'. אמנם בגדתאה של רב חנא אינה עיר בג'דאד שהזכירה רב שרירה גאון כי אותה של רב שרירה גאון היא העיר הגדולה והמפורסמת מכל ערי בבל וארם נהרים, וארץ שנער, והיא רוכלת עמים ובירת הכליפ'ים, ושם ישב הארון אל רשיד אשר גדולות מדובר בו בספר אלף ולילה אחד. ולשם שלח המלך האדיר קרלוס הגדול מושל צרפת ואשכנז איש עברי להיות מלאכו לפניו אצל הכלי"ף הזה, והוא שלח על ידי העברי הזה מנחה מורה שעות הראשון שנודע בערי אירופא. אמנם זאת עיר בגדת של רב חנא היא היתה עיר קטנה, ואולי היתה קרובה לעיר בגדת החדשה והגדולה וכו':

ומפני שעיר מחוזא היתה ידועה מאד בזמן התלמוד, לרוכלת עמים, ורוב מסחרה היה ביין (עיין בגמרא דברכות בד"ה דתקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא) ובני ישראל אשר ישבו בה היו עשירים גדולים כידוע ממקומות רבים בתלמוד על עושר וגדולת העיר הזאת דמחוזא, ועם כל זאת לא נזכר שם העיר הזאת בשום ספר מספרי חכמי הגוים הראשונים אשר ספרו משמות ערי בבל, אין זאת אלא בעבור שבני ישראל קראו אותה בשם אחר מאשר קראו אותה הגוים כאשר זה מנהגם עד היום, ושמה היתה סליקיא, ואח"כ כאשר חדשו אותה הכליפ'ים שינו אותה לטובה וקראו אותה בג'דאד וכו':

וראויה היתה העיר הזאת מחוזא להיות בירת הכליפ'ים כי עומדת על נהר חדקל והסילון הגדול (קאנאל) אשר היה נקרא בפי חכמי התלמוד בשם נהר מלכא סתם (א"ה נראה שהוא הנקרא נהרווא"ן והוא סמוך לבג'דאד איזה שעות, וקודם שנים הרבה נסתם וראשו נראה לכל מחמת מעט בנין הנשאר בפתיחתו במקצת וסתמו מושל פרס, להרע לבריות, כי כמה פרסאות אדמה היו נזרעים על מימיו מפה ומפה, ועתה נחרבו, ועתה הוא אפשר להתקן אך צריך לו דמים הרבה, וכבר זה יותר מעשר שנים בא מהנדי"ס אחד וראה מקום זה ועשה ראפיר"ט שאם יחזור לקדמותו יעלה ממנו הכנסה והרווחה סך עצום ונורא בכל שנה ושנה, והכל הודו לדבריו, אך כולם עומדים בשב ואל תעשה מכמה סיבות והכל בידי שמים), וזה הסילון חבר שני הנהרות, פרת אצל נהרדעה, וחדקל אצל מחוזא, ואין מקום צר בין שתי הנהרות כי אם בין בג'דאד החדשה הזאת ונהרדעא, ושם ראוי לחפור סילון גדול ולא במקום אחר. כי מבג'דאד לדרום ולצפון הנהרות מתרחקים זה מזה כאשר אנחנו רואין במפות הארץ (א"ה בזה יש מקום לדבר ואכמ"ל). וכבר כתב החכם הנודע רבי אברהם נייבורג בספרו בלשון צרפת כי בג'דאד של התלמוד לחוד, ובג'דאד של הכליפ'ים לחוד. ועוד הבאתי ראיות שהגאונים רב שרירה גאון ורבינו האי גאון שהמה היו ראשי ישיבות פומבדיתא, וגרו בעיר החדשה הזאת בג'דאד, וע"כ שהיא עיר מחוזא של התלמוד ששם ישב לראש גם רבא וכו' עכ"ד החכם ב"ג הנז' שם:

עוד אח"ז חזר וכתב החכם ב"ג ז"ל הנז' וז"ל, וזה אשר כתב לי איש יקר ונכבד, חכם מפורסם אשר הורתו ולידתו בקדושה בעיר בג'דאד הנכבדה, וזה אשר כתב לי במכתבו בזה"ל: את אשר כתב רו"מ בהמגיד השערתו, על ערי בבל הנזכרים בתלמוד, גם אצלי חדוש הוא, ובהיותי בבית הספר כד הוינא טליא בבבל, שאלתי את פי מורי על אודות שמות הנזכרים בתלמוד נהרדעא וכו', היכן הם היום ואיך נקראים, גם הוא לא ידע מזה כלום, כי מפני בלבול הממלכות והלשונות, נסתם חזון שמות ההם, אלא אם יעיין האדם בספרי ימי מלכי הערביים ובספרי דברי הימים, וחכמי ישמעאל הקדמונים, כמו ספר הנקרא תאריך בן בלדין, ותאריך אל מקריזו, ועוד ספרים אשר נשכח שמם מזכרוני, ומספרים ההם יוכל להוציא אדם דבר מה, אך הספרים הנזכרים ביותר, הם מפאת מעט מציאותם ומפאת יוקרם אינם נמצאים אצלי, וכל אחד שוה מ"מ ז' נפליון זהב, וזמן גרמה שלא אוכל לקנות מהם עכ"ל החכם הנזכר ספרא רבא דישראל, בעיר אלכסנדריא, נקרה פ'רג' חיים מזרחי ס"ט עכ"ל ב"ג שם:

ועוד בהצופה להמגיד של כ"ז אב תרל"ג, חזר וכתב החכם ב"ג ז"ל הנז' וז"ל, כפי התלמוד ולפי דברי רב שרירא גאון ז"ל, היו הערים נהרדעא, ומחוזא, ופומבדיתא, סמוכים וקרובים זה לזה, ופומבדיתא ומחוזא כמעט לעיר אחת יחשבו וכו', על כן אדברה נגד מלכים ולא אבוש, כי העיר המהוללה הנקראת היום בגדאד היא עיר מחוזא, היא ולא אחרת, ומה לנו לראיה אחרת, אחרי כי ידענו דרב האי גאון ואביו רב שרירא גאון, ואבות אבותיהם כולם היו גאוני פומבדיתא, ודירתם היתה בבגדאד, ושם מצא אותם רבי מצליח ששלח אותו רבי שמואל הנגיד, ומה להגאונים האלה בבגדאד, אם לא כי בגדאד היא עיר מחוזא והיא פומבדיתא עכ"ל (א"ה יתכן פומבדיתא ומחוזא, זו יושבת למזרח נהר חדקל, וזו יושבת למערבו של הנהר, ופומבדיתא היתה מקום הישיבות ומדרשים ומחוזא מקום המסחר ושווקים, וחנויות ופונדקאות של עשירים סוחרים ושולחנים, ובזמן הגאונים שינו הכליפ'ים שם מחוזא לשם בגדאד, ונשארה פומבדיתא שכנגדה בשמה הראשון, והגאונים רבינו שרירה ורבינו האי היו חצרותיהם, ובני ביתם במחוזא, כי היו קרובים למלכות, אך מרביצים תורה בפומבדיתא):

הנה אנכי העבד העתקתי כל לשונות החכם היקר ב"ג ז"ל, אשר שרטט וכתב מענין עירינו בג'דאד יע"א, כי ראיתי דבריו טובים ונכוחים, והם מוכרחים מתשובת הגאונים ז"ל הנז"ל. ולפק"ד דברים אלו השייכים למדינת בג'דאד גם רבני וחכמי ואנשי מדינות אשכנז וכיוצא בהם יערב להם לידע אותם, יען כי גם בזה"ז היא נזכרת בפיהם לטובה ולברכה, בכל שבת ויו"ט, בעת יציאת ס"ת להתפלל בשלום חכמיה, בנוסח יקום פורקן מן שמיא, חנא וחסדא ורחמי וכו', למרנן ורבנן חבורתא קדישתא די בארעא דישראל, ודי בבבל, לרישי כלי, ולרישי גלותא ולרישי מתיבתא ולדייני די בבא, לכל תלמידיהון ולכל תלמידי תלמידהון, ולכל מאן דעסקין באורייתא, מלכא דעלמא יברך יתהון ויפיש חייהון וכו' וכו', וכנדפס במחזורים בתפלת שחרית דיום שבת קודש:

והנה בזה"ז לא נשאר בעלי תורה בבבל, אלא רק במדינת בג'דאד יע"א, ותשואות חן חן להאומרים נוסח יקום פורקן הנז', אשר לא עזבו מנהג אבותם להיות מתפללים בעד ארץ רחוקה, ככתוב מארץ רחוקה באו אלי מבבל. ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלמה מעם ה' אלהי ישראל:

ואחר אשר באתי בארוכה ודברתי ברחבה בעד עיר מולדתי ב'גדאד יע"א, אשר כל הדברים האלה באו דרך אגב להיותינו קרובים אל מצבת אדונינו יחזקאל הע"ה זיע"א, ואנחנו צעירי הצאן מתכבדים בו כי מקומו בכלל מחוז בבל נקרא. הנה בעתה אבא לדבר בעיקר הקנטרס הזה אשר קראתיו בשם מראות יחזקאל, לפרש גרגרים קטנים בדבריו הקדושים והנעימים האמורים בספר נבואתו הקדוש והאמיתי הנקי והטהור:

ותחלה לראש אודיע להקורא, כי מערת אדונינו יחזקאל הע"ה זיע"א אינה עשויה בידי שמים כמערות הנמצאים בארץ ישראל, כי ארץ זו אינה ארץ הרים וגבעות כדי שימצא בה מערות בידי שמים, על כן מערה הנז' היא עשויה בידי אדם שחפרו בארץ מרתף עמוק. ושמה למטה קברו את הצדיק זיע"א ובנו על קברו מצבה ועשו לאותו מרתף כותלים, בבנין אבנים, ובנו עליהם כיפה גבוהה והיא ג"כ בנין אבנים, ועל שטח החיצון של הכיפה עשו מצבה, מכוונת בארכה ורחבה, כמו המצבה התחתונה, וזו המצבה העליונה עומדת למעלה כנגד המצבה התחתונה בכיוון ממש, כדי שהאיש המשתטח על העליונה נחשב לו כאלו נשתטח על מצבה התחתונה, שעומדת על קברו ממש שהיא קרובה לגוף הצדיק הקדוש זיע"א:

ועל המקום הזה שבו המצבה העליונה, עשו בנין מפואר בכותלים גבוהים ותקרה של אבנים בנויה עליהם, והבנין עשוי בסדר יפה ונאה, מעשה ידי אומן מבית ומחוץ, וכל האנשים והנשים נכנסין לתוך מקום הבנין הזה, ודורסים על שטח החיצון של הכיפה שהוא קרקע של זה המקום, ומרוצף באבנים צבועים שקורין כאש"י ונגשים אצל המצבה העליונה לנשקה מארבע רוחותיה בהיותה מלובשת בתיבה של עץ ומעוטפת בבגד חשוב שקורין קב"ה וגם תוחבין בארבע זויות המצבה ארבעה דגלים שקורי' כיר"ק:

ובספר הגאון הלבוש ז"ל, בהלכות תפילין סי' ל"ד אחר שזכר שם מחלוקת בסדר כתיבת הפרשיות של התפלין שיש בזה אחד סדר רש"י ז"ל, ואחד סדר ר"ת ז"ל, כתב כ"ע נוהגין כרש"י, ועוד ששלחו כתב מן ארץ ישראל, שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל הנביא, ומצאו שם תפלין ישנים מאד והיו כסדר רש"י, עכ"ל. מדברים אלו נראה שהכיפה התחתונה שדורסין העולם עליה אשר המצבה העליונה בנייה עליה, נפלה ונראית המצבה התחתונה אשר בקרקע המרתף ששם הוא קבר הצדיק הנביא ממש ומצאו התפילין ההיא שם למטה, וכפי הנראה תפילין הנז' נפלו מן הפועלים שהיו עוסקין שם מקדם קדמתא. ושמעתי שקודם כמה שנים יותר מארבעים שנה הסירו הכיפה של הבנין אשר עליה עומדת המצבה של רבי מאיר בעל הנס זיע"א לבנותה מחדש, ונראית קרקע התחתונה, וראו כי המצבה התחתונה שעומדת על קבר רמב"ה ממש היתה מכוונת כנגד המצבה העליונה שהיתה שני אבנים גדולים של סלע מורכבים זו ע"ג זו, ושם מצאו למטה נירות ישנים, וגם מצאו אצל קברו של אדונינו רמב"ה זיע"א עוד שני קברים ואחר שבנו הכיפה מחדש והניחו שתי האבנים הגדולים הנז' בכיוון כנגד המצבה התחתונה עשו ציון למעלה גם לשני קברים החדשים אשר ראו, על כן נראה שגם אצל מצבה של אדונינו יחזקאל הע"ה נעשה כאשר היה אצל אדונינו רבי מאיר בעל הנס זיע"א:

ועתה אכתוב את אשר חנני השי"ת בחסדו הגדול פשטים ורמזים במקראי קודש של ספר הקדוש יחזקאל הע"ה: