עוד בסה"ק רב פעלים ח"ד הנז', נשאלתי בישראל אזאגי עוסק במלאכתו בכ'סתא כ'אנה של החיל, והוא מוכרח לפשוט בשעת מלאכה את בגדי החיצון וישאר חצי גופו בכתונת בלבד, ואז הט"ק נראה כולו, וכשיראוהו הגוים אשר שם לובש ט"ק בציציות יתלוצצו על המצוה וילעיגו ויהיה בזה בזיון מצוה, ולכן התחכם לעשות ט"ק כמו בגד קטן שקורין בערבי צדרי"י שלובש אותו מן כתפיו עד טבורו ויתלה בו הציציות וילבשנו, ובעת שהוא עוסק במלאכתו שפושט בגד העליון מסיר הציציות מן הנקב כמו שהם הענף והגדיל כרוכים וקשורים כהלכה, ואז הבגד נשאר בלא ציצית, ואחר שיגמור מלאכתו ויבא ללבוש בגד העליון יכניס הציציות במקומם בתוך נקבי הכנף באופן נאה ויפה. ושאל אי אריך למעבד הכי או אכא למיחש משום תעשה ולא מן העשוי, מאחר שהענף קודם שמכניסו בכנף הטלית הוא גמור ושלם בכריכות וקשרים שלו, והוא מוכרח לעשות כן דאם לא יעשה כן אז מוכרת שיהיה שם כל היום בלא ט"ק בכל ימיו מפני הגוים המלעיגים:

וכתבתי שם בתשובה בס"ד, כי מדברי רבינו ישעיה הראשון בה' ציצית בסם חיים דף י"ד ע"ד נראה דאין בזה חשש משום תולמ"ה, ודברי רבינו ישעיה הנז' הביאם בברכי יוסף בשיו"ב בסוף הספר בלי חולק, וכתבתי שם ראיה לסברת רבינו ישעיה הנז' מדין המזוזה, וגם כתבתי שם עוד דמ"ש הרח"ף ז"ל בלב חיים ח"א סי' צ"ו דרש"י ז"ל לית ליה סברה זו דרבינו ישעיה ז"ל אינו כן, אלא באמת רש"י ז"ל ודעמיה אין דבריהם סותרים לדברי רבינו ישעיה ז"ל הנז', ולכן הגאון חיד"א ז"ל הביא דברי רבינו ישעיה הנז' באין חולק, והארכתי בדבר זה בס"ד. וסו"ד העלתי הגם דלכל הדברות הנה דברי רש"י ז"ל לא נגעי ולא פגעי בדברי רבינו ישעיה ז"ל הנז' עכ"ז יש להורות לשואל כשילבש טלית זה בביתו קודם שילך למלאכתו ילבשנו בלא ברכה:

גם נראה שצריך לעשות הכריכה והקשרים של הענף בפעם ראשונה על כנפות הטלית עצמו אחר שתלה בו החוטין של הענף די שיהיו הכריכות והקשרים ניכרים בעת עשייתם שהם עשוים לשם ציצית ואינם עשוים באויר שנראית עשייתם עסק בעלמא:

גם עוד, כדי שלא יהיה האיש הזה בעת מלאכתו לובש בגד שהוא חייב בציצית ואין בו ציצית, עשיתי לו תקנה שקרן א' מן הבגד יכפול אותו קצת מן הרבוע שלו ויעשהו עגול ע"י תחיבה שתוחב אותו ברגמא אחת קטנה שיתפרנה למעלה מן ג' אצבעות, ובזה יהיה בגד זה פטור מן הציצית, וקודם שיחזיר הציציות בנקב יפתח הכפל ויחזור הרבוע כמו שהיה: