בתחלת ברכה ראשונה שאנחנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, כתב רז"ל בשער הכונות דף ל"ד ע"ג וז"ל, עתה צריך לכוין למסור עתה ג"כ עצמינו למיתה על קדוש ה' ע"ד מ"ש ביחוד ק"ש, וזה נרמז באומרו אלהינו ואלהי אבותינו כי אנחנו מוסרים נפשינו עליו לסיבת היותינו מאמינים כי הוא אלהינו מיוחד אלינו ואנחנו עבדיו וברואיו מוסרים נפשותינו על יחוד קדוש שמו יתברך, וצריך לכוין שנפשותינו ורוחינו ונשמתינו עולים יחד ומצטרפים עם זו"ן וכו' עכ"ל:

גם רבינו הרש"ש בסידור שלו כתב בכונות אלהינו ואלהי אבותינו וז"ל יכוין למסור עצמו על קדוש השם ע"ד הק"ש ולהעלות נר"ן שלו עם נר"ן דזו"ן לפרצוף אמצעי דאו"א וכו'. ועוד כתוב בסידור רבינו הרש"ש ז"ל במלת באהבה יכוין למסור עצמו על קדוש השם ויקבל עליו ד' מיתות ב"ד כדי לייחד ארבע אותיות הוי"ה עם ארבע אותיות אהי"ה, ועל ידי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ע"ב:

והנה נודע דהעולם נוהגין למסור עצמן על קדוש השם ע"ד האמור ביחוד ק"ש כשאומרים מלת באהבה דוקא, ולכן מאריכים בה שיעור לכוין האומר הרני מקבל עלי למסור עצמי על קדוש השם בסקילה שריפה הרג חנק ודי בזה לאנשים פשוטים וכך דרכינו לדרוש בציבור:

ויש נוהגין לרשום בסידור שלהם אותיות שמות אלו כדי לעיין ולכוין בהם כשאומרים באהבה י א א יו"ד ה"י וי"ו ה"י ה ד ה יו"ד ה"י וא"ו ה"י ו נ י יו"ד ה"א וא"ו ה"א ה י ה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה: