אומרו ויגולו רחמיך על מדותיך, הכונה ויגולו הוא לשון גילוי, ורחמיך קאי על י"ג מכילן דרחמי שהם אמורים על ידי מיכה הע"ה בפסוקים של מי אל כמוך, ומדותיך קאי על י"ג מידות של אל רחום וחנון שאמרם משה רע”ה:

וכשאומר כאן פסוקים של מי אל כמוך ימנה אותם באצבעותיו ביד ימין ויכוין בהם הי"ג מידות של אל רחום וחנון וכו', בדרך זה א' מי אל כמוך (אל). ב' נושא עון (רחום). ג' ועובר על פשע (וחנון). ד' לשארית נחלתו (ארך). ה' לא החזיק לעד אפו (אפים) וא"ו כי חפץ חסד הוא (ורב חסד). ז' ישוב ירחמנו (ואמת) ח' יכבוש עונותינו (נוצר חסד). ט' ותשליך במצולות ים כל חטאתם (לאלפים). יו"ד תתן אמת ליעקב (נושא עון) י"א חסד לאברהם (ופשע). י"ב אשר נשבעת לאבותינו (וחטאה). י"ג מימי קדם (ונק"ה מספר אל"ף ה"י יו"ד ה"י):

ומ"ש ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, הכונה מעמך אלו ישראל ומעירך זו ירושלים ומארצך כללות ארץ ישראל כולה, ומנחלתך זה בהמ"ק כי ישראל חטאו ושפך חמתו על העצים ואבנים לטובת ישראל שלא יהיה בהם כליה, וכיון שישוב חרון אפך מעמך ממילא ישוב גם מעירך וארצך ונחלתך כי הם לא חטאו:

ואומרו והטיבך והרבך מאבותיך, הכונה שתבא לכם הטובה ע"י חג"ת שהם אבותיכם ששם לאיש קטרוג קליפות כנודע מסוד החזרה שאומרים בקו"ר שאין שם אחיזת החיצונים ולא מן נה"י ששם נאחזים הקליפות:

וכשאומר לעולם יהא אדם וכו', יאמר מה אנחנו ולא יאמר מה אנו, גם יאמר כי כל מעשינו ולא יאמר רוב מעשינו ככתוב בסידורים, ובאלו דברים וכו' צ"ל מפירותהם ולא יאמר פירותיהם דאין נאכלין כל הפירות בעולם הזה וכנז' בשער הכונות:

גם בנוסח של לעולם יהא אדם וכו' נזכר ז"פ מה, שהם מה אנחנו מה חיינו וכו', והארבעה כנגד ארבע יסודות שהגוף בנוי בהם ושלשה כנגד נר"ן, ומה הוא לשון ענוה והקטנה ושפלות כמ"ש ואנחנו מה שצריך שתשתרש הענוה בארבע יסודות הגוף ובנר"ן שבתוכו. ולגרסת הספרים שיש גורסין עוד מה ישועתינו נעשה ח', והם ארבע כנגד ד' יסודות הגוף, וארבע כנגד נר"ן ונשמה לנשמה, ועל ידי הענוה שנקראת מה נזכה לגאולה, שהיא מספר מה, ונזכה להאיר לנו שם הוי"ה דאלפי”ן שעולה מספר מ"ה, ולז"א מה תעירו ומה תעוררו את האהבה דהיינו מדת הענוה המכונית בשם מה תעירו בגוף ובנר"ן שלכם, ואז מה זו הגאולה והארת שם מה, תעוררו את האהבה: