Od Yosef Chai; Halakhot, Miketz
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
באתה הוא האלהים וכו', שאומרים אחר ק"ש דקרבנות צ"ל אתה הוא האלהים לבד לכל ממלכות הארץ. כי זה הוא לשון הכתוב במלכים ב' בתפלת חזקיהו הע"ה, ונשנית תפלתו בישעיה סי' ל"ז, שאמר אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ וכו' ויש כמה מחזורים הכתובים כן, אך יש מחזורים דכתיב בהו אתה הוא אלהים לבדך עליון לכל ממלכות הארץ והנה באמת כיון דמצינו בתפלת חזקיהו הע"ה, דלא נאמר לשון זה דעליון יש לומר בודאי הגמור דאנשי כנה"ג גם הם תיקנו הנוסח שלהם כפי נוסח תפלת חזקיהו הע"ה אשר בודאי הגמור ברוה"ק אמרה, וכיון דלא נקיט עליון ודאי כך ראוי לומר ע"פ הסוד. והנה הנוסח של עליון נאמר על דוד הע"ה בתהלים פ"ט, אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ, אבל על הקב"ה נאמר במזמור פ"ג וידעו כי אתה ה' לבדך עליון על כל הארץ:
וראיתי להרב מהרי"א בשלמי צבור דף ס"א ע"ג שבת צ"ל האלהים לבדך לכל וכו' שהוא לשון הכתוב בישעיה סי' ל"ז עד ואת הארץ, ולכן טועים האומרים בו עליון לכל ממלכות הארץ. דאין בכתוב עליון ע"כ. וכתב הרב המגיה שם שכתב בשם סדר היום שיש מדקדקים שאין אומרים עליון מפני שאינו בפסוק, ונ"ל שאין לחוש שאנו מתפללים ע"ד הפסוק, אבל לא כלשונו ואנו מוסיפין וגורעין ואין חשש בזה עכ"ל, וסיים הרב המגיה, ומ"מ נ"ל שיותר טוב שלא לשנות מן הכתוב. ועיין מ"ש הרב כנה"ג סי' קט"ו בשם רש"ל בתשובה סי' מ"ד ופר"ח שם וכו' עכ"ל ה"ה שם. ואני אומר קבלה בידינו שכל נסחאות אלו הם תקנת אנשי כנה"ג וכל אלו הם תפלת העשיה, וטענה דידי חזקה היא דודאי כך תקנו אותה כתפלת חזקיהו הע"ה האמורה ברוה"ק וגם הם רוח ה' דבר בם כנודע, ואין זה הסדר של אחרונים שיוכל האדם לסדר תפלתו כרצונו אלא תפלת רבים היא. ובספר מנחת אהרן כלל יו"ד אות ז' הביא דברי סדר היום ונטה לדבריו ע"ש, ובאמת העיקר הוא כמ"ש שאין לומר עליון אלא נקטינן כלשון הכתוב ובסידור הגאון יעב"ץ ג"כ הגרסה היא כפי האמור פסוק הנז', וכן בסידור רב עמרם ז"ל, וכן בסידור רבינו זלמן ז"ל הוא כפי הפסוק הנז' וזה עיקר:
ומה שתקנו לומר את הדבר שהבטחתנו על ידי צפניה חוזך כאמור בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם וכו', אע"ג דאיכא כמה הבטחות יקרות על זמן הגאולה בפסוקי הנביאים, הזכירו הבטחה של קבוץ גליות כי בקשה זו היא בתפלת העשיה שכולה נתקנת על בירורים של נ"ק מן העשיה כנודע, והבירור עניינו שוה לקבוץ גליות, ונקרא קבוץ גליות כי הניצוצות גולים בתוך הקליפות וסוד הבירור הוא ענין קבוצם ועלייתם מן הקליפות, ולכן בתפלת העמידה בברכת תקע בשופר גדול לחרותינו ושא נם לקבץ גליותינו וכו' מתפללים באמצע ברכה זו על קבוץ ובירור נ"ק שיצאו ע"י טיפות שז"ל ונתנו בתוך הקליפות:
ואע"ג כי יש בישעיה סי' י:א, והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו וכו' ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ וכו', וכן בירמיה ט"ז וכן ביחזקאל סי' ל"ז, כה אמר אד"ני ה' הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם. מ"מ האי קרא דצפניה חביב יותר משום שנזכר בו עוד הבטחות יקרות שסיים הכתוב כי אתן אתנם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה', וזו ההבטהה אשר הבטיחנו השי"ת בתורה ע"י משה רע”ה בפרשת כי תבא ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת, וגם הסיום שסיים בשובי את שבותיכם לעיניכם הוא דבר יקר מאד, שהבטיח שיראו ישראל הניסים בעיניהם, ונמצא כי מלבד ההבטחה של קבוץ גליות נזכר בו עוד הבטחות יקרות, ולכן הזכירו פסוק זה:
ובנוסח ירמ"י או"א שתרחם עלינו נקיט בפשעים תרתי שהם תמחול ותסלח, מה שאין כן בחטאים ועונות נקיט חדא חדא. נ"ל בס"ד כי בפשעים שהם להכעים פתיך בהדייהו עון חלול השם דאיכא בזה חלול השם טפי, מה שאין כן בעון שעושה לתיאבון, ונמצא מלבד גוף העבירה יש עון חלול השם דחמיר טפי, ולכן נקיט מחילה וסליחה חד כנגד עון חלול השם, ועל זה נקיט מחילה, וחד כנגד גוף העבירה ועל זה נקיט סליחה, ובספר ש"ץ דף ס"א ע"ד הביא מן הרב ב"ד שהביא בשם כ"ה וז"ל, מ"ש תמחול ותסלח גבי פשעים משום דהם מרדים להכעיס וצריך שני מחילות א' לעשותו מפשע עון, והב' לעשותו מעון חטא על ידי תשובה שזדונית נעשות כשגגות עכ"ל. ויש לגמגם בזה דהא תשובה מעליא שהיא תשובה מאהבה עושה הזדונות והפשעים זכיות כנז' בגמרא, וא"כ הול"ל תלת בפשעים והיינו תמחול ותסלח ותכפר כי כפרה הוא לשון קנוח כמו בעי לכפוריה ידיה בההוא גברא, ולטעמא דידן אתי שפיר: