לא יאמר פרשת התמיד שני פעמים בבוקר מפני שהוא כמקריב ב' תמידים בבוקר, והוא כעובר על בל תוסיף, ועוד דהו"ל כמביא חולין לעזרה באומרו פעם שנית, כ"כ הטור ז"ל סי' מ"ז. ונראה דחששה זו אינה אלא אם אמר הבקשה של רבון העולמים אתה צותנו להקריב קרבן התמיד וכו' שמסיים בה שיהיה שיח שפתותינו חשוב כאלו הקרבנו התמיד במועדו ועמדנו על מעמדו, אבל אם קודם שאמר רבון העולמים וכו' הנז' קרא פרשת התמיד שנים ושלש פעמים מפני שלא כיון בה בפעם ראשנה ולכך חזר ואמרה, הנה כיון שעדיין לא אמר רבון העולמים הנז' לית לן בה, כי בקריאה בלבד אין כאן הקרבה כדי שנחוש לחששות הנז', מאחר כי מקרא של תורה הוא קורא:

ומאחר כי בקריאתו פרשת התמיד פסוקי תורה הוא קורא, לכן אין קורין אותה בצבור מעומד כדי שתהיה כמו קרבן ממש שמקריבין אותו מעומד, אמנם יחיד שמתפלל בביתו טוב שיקראנה מעומד מפני דאע"ג דהוא קורא פסוקי תורה, מ"מ הוא מכוין במחשבתו שקורא אותה במקום קרבן ולכך יעמוד דוגמת הקרבן, אבל בציבור לא יעשה כן כדי שלא ירגישו בו ומחזי כיוהרא, כיון דאין הצבור עומדין, ולא יעמוד אדם בין היושבין וכמ"ש בבית עובד, והיינו אם קוראה בקול דרואין אותו קם על רגלו וקורא פרשת התמיד: