Od Yosef Chai; Halakhot, Mishpatim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אל יעשה האדם תפלתו קבע אלא רחמים ותחנונים וכמפורש במשנה פרק ב' דאבות וכשאתה מתפלל אל תעשה תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים שנאמר כי רחום וחנון הוא וכו'. וכתב רבינו יונה ז"ל בפירושו למס' אבות הכונה שיאמר התפלה כעני המתחנן ושואל דבר שהוא צריך, כי תחנונים ידבר רש ולא כאדם השואל ואינו צריך בו שאינו מתחנן בלב נמוך ולא בשברון הנפש, כי באמת כל איש צריך לבקש על עצמו, כי אדם אין בארץ אשר לא יחטא, גם לא תהיה עליו התפלה כמשא, ולא יעשנה כמי שפרע חובו וכו' עכ"ל. והרב רבי יוסף בן נחמיאש ז"ל שהיה תלמידו של הרא"ש ז"ל כתב בביאורו על אבות וז"ל, וזה טעם כשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא תחנונים וכמו שמפורש בפרק תפלת השחר מאי קבע כל שתפלתו דומה עליו כמשאוי, רבנן אמרי כל שאינו אומרה בלשון תחנונים ובאבות דרבי נתן אל תעש תפלתך שיחה אלא תחנונים, והכונה להתחנן לפני המקום בלב נמוך וכוון הדעת עכ"ל:
הנה דין זה שהוא יסוד העקרי של התפלה השנוי במשנה הנז' הוא הלכה פסוקה בדברי מרן בשה"ט סימן צ"ח סעיף ג' שכתב יתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח ובנחת שלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה ע"כ. ולכן אזהרה שמענו בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכוונות דכ"ח דרוש ח' וז"ל באומרך עוזר דלים העונה לעמו ישראל תכוין לעשות עצמך עני עם השכינה הנקראת עניה בהיותה כאן למטה כדי שבהעלותה תזכה לעלות עמה כנז' בזוהר פ' בלק וצריך למעבד גרמיה עני בהדי שכינתא וכו' ע"ש. ובדברי הזוהר הנז' שאמר למעבד גרמיה עני בהדי שכינתא יש להטעים גם מ"ש לעיל מדין המשנה והגמרא הנז' שצריך להתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח שעל זה נמי קאי דברי הזוהר הנז' אע"ג דכונתו הוא על מה שביאר רבינו האר"י ז"ל:
ובספר מגן גבורים בשה"ג סק"א כתב דרך תחנונים כ"כ הרי"ף והרא"ש דלכתחלה בעינן תרווייהו שיהיו תחנונים ולא יהיה עליו כמשאוי. אמנם בברכות דף כ"ט ד"ה כל כתבו בשם ר"ח דבתחנונים בלבד סגי. אמנם אם אינו אומר בלשון תחנונים אין תפלתו תפלה כלל וצריך לחזור ולהתפלל וכ"כ הב"ח. ולפע"ד גם להרי"ף והרא"ש אין תפלתו תפלה, וראיה ברורה מדברי רבינו ז"ל פ"ד מהלכות תפלה הט"ז שכתב. שם כיצד הוא הכונה וכו' ואח"כ יתפלל בנחת ובתחנונים ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משא ומשליכה והולך לו. הרי רבינו פסק דבעינן תרווייהו וחשבו בין דברים המעכבים עכ"ל. ובאלף המגן שם בס"ק ד' כתוב ואם עבר ולא התפלל דרך תחנונים צריך לחזור ולהתפלל. ואף דהאידנא אין חוזרין משום חסרון כונה כמבואר סי' ק"א היינו משום שקרוב הדבר שגם בחזרתו לא יכוין, אבל בזה קרוב שיתפלל דרך תחנונים, כ"כ בש"ץ בשם מאמר מרדכי עכ"ל. וכתב בעץ יוסף בברכות אם עבר ולא דבר בלשון תחנונים כרש המבקש בפתח ובנחת אף שאין עליו כמשאוי אין תפלתו תפלה וצריך לחזור ולהתפלל, וכן משמע בב"י וב"ח ול"ח וכנז' בא"ר. אבל לכתחלה ס"ל להטור ולהמחבר דתרווייהו בעיא אליבא דכ"ע ע"כ. ועיין פתחי עולם סק"ד:
ולענין הלכה נראה דאע"ג דמשום חשש ברכה לבטלה אין לחזור לא על זה ולא על זה וכמ"ש הגאון פרי מגדים ז"ל, הנה צריך כל אדם להזדרז בדבר זה מאד מאד להיות נזהר בשני דברים אלו, ובפרט בעבור לשון תחנונים ובעוה"ר רבים נכשלים בזה ובאמת הוא דבר מפורש במשנה ובגמרא, ורוב גדולי האחרונים ס"ל שלא יצא י"ח בתפלה וצריך לחזור, והשי"ת ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו: