גזל צמר שלא נטווה וטוואן הגזלן לשם ציצית, אם עדיין לא נתייאשו הבעלים ממנו הרי אלו פסולים לציצית, מפני דעדיין שם גזל נקרא עליהם, ולא קנאם הגזלן בשינוי זה שעשאם חוטין, מפני ששינוי זה חוזר לברייתו, דאפשר לעשות את החוטין צמר כדהוו מעיקרא. אבל אם נתייאשו הבעלים או אפילו לא נתייאשו אלא שעשה בהם הגזלן שינוי גמור שאינו חוזר לברייתו, כגון שליבן את הצמר בגפרית וע"ד שנתבאר בח"מ סי' ש"ס, הנה כיון שבזה קנה הגזלן את הצמר לגמרי, שאפילו אם הצמר בעין אינו צריך להחזיר להנגזל אלא רק דמי הצמר, א"כ הרי הוא חשיב שלו ממש לכל דבר, לכן הציצית שעשה ממנו כשרים הם, אבל מ"מ לא יברך עליהם, דאין זה מברך אלא מנאץ כיון דע"י גזילה בא הציצית לידו, וכמ"ש הגאון ר"ז ז"ל בש"ע: