עוד כתב רבינו ז"ל שם בענין שכיבת הלילה. הנה בתחלת הלילה ישכב על צד שמאל כנז' בהרשב"ם ז"ל. ואחר חצות לילה אם ירצה לישן יתהפך על צד ימינו ומועיל מאד לבטל כוחות החיצונים. עוד דע כי לילה לאו זמן ציצית הוא כנז' בגמרא, אמנם אין זה אלא בטלית גדול שמתעטפין בו בשעת התפלה. והטעם כמה שנתבאר אצלינו בדרושי הציצית כי הטלית והציציות הוא בחי' אור המקיף הנמשך מצד אימא עלאה אל ז"א (התפארת) הנקרא מדת יום, אבל נוקבא דז"א (המלכות) הנקראת מדת לילה כי אז זמן שלימתה אין לה בחינת אור מקיף משם. אבל הטלית קטן כבר נתבאר כי בחינתו הוא מבחינת זמן הקטנות וכו' ובחינה זו אינה מתבטלת אפילו בלילה. ולכן צריך ליזהר שלא להסיר מעליו ציצית קטן לא ביום ולא בלילה כי דוקא טלית דבחינת הגדלות הוא שנפסק ומתבטל בלילה מה שאין כן טלית דמזמן הקטנות אינו מתבטל כלל לעולם לא ביום ולא בלילה:

ולכן צריך ליזהר שלא להסיר מעליו ציצית קטן לא ביום ולא בלילה וישכב עמו בלילה ויועיל מאד לבטל כוחות החיצונים. ואין זמן שצריך להסיר אותו מעליו, אלא בכניסתו לבית המרחץ. וראיה לדבר ממה שאמרו בגמרא דמנחות כשנכנס דוד הע"ה לבית המרחץ וראה עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות עד שנסתכל במילה נתקררה דעתו. ואם בהיותו ישן היה מסיר ציצית קטן א"כ למה לא היה מצטער בכל לילה שהיה נשאר בלי שום מצוה, אלא ודאי שאין זמן שיהיה פטור מן הציצית קטן אלא דוקא במרחץ (ואע"ג דבעת שינה יש לו מזוזה בפתחו אין זה מספיק חדא לא יבצר מהיותו ישן במקום שאינו חייב במזוזה ועוד אין מצוה זו דבוקה בגופו ולכך לא נחה דעתו אלא במילה שבבשרו שהיא דבוקה בגופו):