Od Yosef Chai; Halakhot, Shoftim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אע"פ שכתוב בתורה בפרשת קדושים ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו כו' אין הכונה שהם חייבים כרת ומיתת ב"ד על ראיית מקום הערוה בלא ביאה. אלא זה איירי בהיכא ששכב עמה דהיינו שהכניס ראש העטרה באותו מקום. וכמ"ש לעיל באות ל"ו בכל ביאות האסורות כיון שהכניס ראש העטרה נתחייבו שניהם מיתת ב"ד או כרת או מלקות אע"פ שלא הוציא שכבת זרע ואע"פ שפירש ולא גמר אבל בראיה בעלמא שהסתכל במקום הערוה לא יתחייב על ראייה בלבד כרת או מיתת ב"ד או מלקות. והכתוב מכנה הביאה שבא עליה בשם ראיית ערוה. וכן דרשו חז"ל בגמרא דנזיר דף כ"ג ע"א על פסוק וירא אותה שכם וכן בגמרא דבתרא דף ט"ו ע"ב דרשו על דורו של איוב שטוף בזמה שנאמר הן אתם כולכם חזיתם:
והטעם שנשתמש הכתוב בענין הזנות בלשון ראיה פירש הרב המחבר תורה תמימה בפרשת קדושים בפסוק זה שהוא משים דאמרו בגמרא דסוטה אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו של אדם רואות. והוי העין סרסור של עבירה. והכי איתא בירושלמי בברכות עינא וליבא תרי סרסורי עבירה אינון. מיהו אם ראה ערות אחותו והיא ראתה ערותו דרך תאוה ויצר רע שמתכיונים לראות באותו מקום כדי שיהיו עיניהם נהנים משם יש בזה איסור גדול בודאי. מפני שנהנים בדברים המביאים לידי גילוי ערוה, דבעבור טעם זה ארז"ל כל המסתכל בעקבה של אשה כאלו מסתכל במקום התורף ר"ל במקום ערוה ממש:
והכי איתא בגמרא דסנהדרין דף מ' ע"ב אמר עולא מנין להתראה מן התורה שנאמר ואיש אשר יקח את אחותו וראה את ערותה. אטו בראיה תליא מלתא אלא עד שיראהו טעמו של דבר ואם אינו ענין לכרת תנהו ענין למלקות ע"כ:
ונשאלתי מאחד שהיה יושב בעליה והיה חלון פתוח מן העליה לחדר אחר שהיתה עומדת בו אשה שהיא ערוה אליו מדאורייתא והיתה ערומה לגמרי והוא ראה את ערותה ממש ושאל תיקון לדבר זה. ואמרתי לו אם הוא ראה ערותה בהעברה בעלמא שלא הסתכל באותו מקום אין עליו חטא בדבר זה אבל אם הסתכל שם שנהנה בראייתו שנתכוון ליהנות בזה צריך לו תיקון, ואמר כן הוא שהסתכל הרבה שם ונהנה בראייתו ואמרתי לו סדר התיקון כך:
יתענה לילה ויום כמו יוה"כ ואם קשה עליו תענית לילה יתענה ביום בלבד ויקבל התענית מבעוד יום בשעת מנחה בנוסח זה. רבש"ע הריני לפניך בתענית יחיד הלילה הזאת כולה ולמחר כל היום כולו עד צאת הכוכבים לתקן מה שפגמתי בעון אשר הסתכלתי במקום ערוה של אשה שהיא אסורה עלי באיסור עריות. ויהר"מ ה' או"א שיהא חשוב ומקובל ומרוצה לפניך מיעוט חלבי ודמי שמתמעט בתעניתי כאלו הקרבתיו על מזבחך הקדוש לתקן פגם עון הסתכלות שהסתכלתי במקום ערוה של אשה שהיא אסורה עלי באיסור עריות. ותצילני ברחמיך וחסדיך מן הגלגול בעוף הנקרא ראָה ותנחלני חלק טוב לעולם הבא ויעלה לפניך כאלו כונתי בכל הכונות הראויות לכוין בזה התענית ויהי נועם וכו':
ביום התענית יאמר פסוקים אלו: ונח מצא חן בעיני ה'. י"ב פעמים: פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים. ב"פ: עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי ב"פ: גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך ב"פ: שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ ב"פ: שיר המעלות אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים ב"פ: אזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם. ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש ב"פ:
אח"כ יצייר חמשה הויו"ת אלו בנקוד פת"ח ויכוין כי חמשה הויו"ת הם מספר עין והם כנגד עין ימין ויחזור ויצייר חמשה הויו"ת בנקוד פתח כנגד עין שמאל:
עין ימין עין שמאל
יַהַוַהַ יַהַוַהַ יַהַוַהַ יַהַוַהַ
יַהַוַהַ יַהַוַהַ יַהַוַהַ יַהַוַהַ
יַהַוַהַ יַהַוַהַ
אח"כ ילמוד באדרא רבא דף י"ב ע"א עינוי דרישא וכו' עד דף מ' ע"א במרומא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל ודפים אלו ציינתי אותם על דפים אדרא רבא הנדפס באותיות גדולות:
אח"כ יתפוס בידו ארבעה גרוש או יותר להפרישם לצדקה ויאמר בקשה זו יהר"מ ה' או"א שתעשה למען רחמיך וחסדיך ולמען פסוקים וסתרי תורה שקריתי לפניך ולמען מצות צדקה זו שאני מפריש בידי. ותחוס ותחמול ותרחם עלי לתקן אשר פגמתי בהסתכלותי במקום ערוה של אשה שהיא אסורה עלי באיסור עריות. והריני מתחרט על אשר חטאתי בעון זה ועוזב אני חטא זה עזיבה גמורה וברוב חסדיך הגדולים תרחם עלי שלא אתגלגל בעוף הנקרא ראָה ותנחלני חלק טוב לעולם הבא ויעלה לפניך כאלו כונתי בכל הכונות הראויות לכון ויהי נועם ה' וכו' ב"פ יהיו לרצון אמרי פי וכו':