Od Yosef Chai; Halakhot, Terumah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עתה נזכיר כאן בענין הקדושה של חזרת העמידה המפורש בשער הכונות דף ט"ל ע"א וז"ל בסוד הקדושה קודם שנבאר כונתה נבאר קצת דברים הצריכים והוא כי תחלה תכוין לקיים מ"ע אחת שנצטוינו בפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל ופירשוהו בזוהר בפ' אמור בר"מ שנתחייבנו לקדש שמו יתברך בסוד קדושת נקדישך ונעריצך, וז"ש בתוך בני ישראל רמז בזה שצריך האדם לכוין כי בהמשיכו הקדושה העליונה שתמשך עליו ג"כ בחי' הקדושה ההיא ויתקדש האדם מקדושתו יתברך וזהו ונקדשתי בתוך בני ישראל שהם יתקדשו והוא יתקדש עמהם בתוכם. וזש"ה והתקדשתם והייתם קדושים כנז' בר"מ שנקבל הקדושה מקדושתו יתברך שנמשכה עלינו וכבר נתבאר כי מקום קבלתו אל הקדושה הזאת היא באומרו מלא כל הארץ כבודו כנודע שהוא סוד המלכות, ותכוין כי אנחנו בני המלכות ואנו מקבלים הקדושה על ידי אמנו. ולכן צריך שתכוין לכלול עצמך תוך המלכות לקבל מקדושה הנמשכת עליה וזה תכוין באומרך מלא כל הארץ כבודו:
ובהגיע הש"ץ אל נקדישך צריך האדם לחזור ולפסוע שלשה פסיעות לפניו במקום שהיה עומד בהיותו מתפלל בלחש ויסתום עיניו בכונה גמורה. גם תזהר בתכלית הזהירות לכוין הרגלים בעת הקדושה של נקדישך בסוד ורגליהם רגל ישרה ירמוז ששני הרגלים יהיו כדמות רגל אחד בלבד. גם בענין מה שנוהגים קצת בני אדם לפסוע לאחוריהם שלש פסיעות אחר הקדושה ולומר שלום, לא היה מורי ז"ל נוהג כך כלל אלא היה נשאר עומד במקומו עד נפילת אפים וגם היה שותק ולא היה אומר שלום ואפילו שהוא עומד במקומו. גם צריך שתאמר עם הש"ץ כל סדר הקדושה מלה במלה מן נקדישך ונעריצך עד סיום כל סדר הקדושה כולה. ואמנם ב' תיבות של נקדישך ונעריצך צריך שתאמר אותם בקול רם ושאר התיבות עד עניית קק"ק תאמר אותם בלחש עם הש"ץ. ואח"כ כשתענה קק"ק וכו' יהיו בקול רם ובעינים סגורות ובדלוג כלפי מעלה כמשי"ת. והנה ענין הנז' שהוא לומר נקדישך ונעריצך בקו"ר בלבד והשאר בלחש זה נזכר בתוספתא במס' פאה. והענין של הדלוג באומרו קק"ק נזכר במדרש תנחומא בפ' צו וז"ל בשתים יעופף וכו' מכאן תקנו חז"ל לעוף האדם על רגליו בשעה שהש"ץ אומר קק"ק ע"כ, ועניינה יתבאר לקמן בע"ה:
אמנם נבאר עתה בקצרה כונה אחת רבת התועלת הזהירני מורי ז"ל מאד לכוין בה, ואמר לי שבזה תתעלה נפשי ותקבל קדושה גדולה. והענין הוא כי הנה לקמן יתבאר שענין הדלוג הוא להעלות למעלה את יעקב ורחל. והנה נודע כי כל דילוג ועליה ממקום למקום איננה אלא בסוד שם בן מ"ב כמבואר לעיל בדרושי הקדישים וע"ש, וא"כ צריך לדלג ולכוין להעלות את נפשו ג"כ עמהם למעלה על ידי שם מ"ב בשם אבגית"ץ. ובקדושה של תפלת שחרית דחול יכוין בשני אותיות ג"י ובקדושת המנחה של חול יכוין לדלג ולעלות ע"י ב' אותיות א"ב ובקדושת ובא לציון דבתפלת מנחה דשבת יכוין בשני אותיות ת"ץ עכ"ל:
וכתוב בגליון שער הכונות וז"ל, אמר מאיר צ"ע למה מתחילין מאותיות שניות ולא מהראשונות וצ"ע. ועיין בפרי עץ חיים פ"ג בשחרית א"ב ובמנחה גי' ע"ש. מיהו בסידור רבינו הרש"ש ז"ל כתוב כמ"ש בשער הכונות הנז' ג"י בשחרית וא"ב במנחה וכן עיקר:
ומ"ש רבינו ז"ל לומר נקדישך ונעריצך בקו"ר והשאר בלחש לא פירש טעם לזה, ואנא עבדא אמרתי בס"ד טעם פשוט כי המקטרגים קשה להם דבר זה שאנו אומרים קדושה המיוחדת למלאכי עליון, אך בע"כ ישתקו בזה מפני כי ישראל אומרים הקדושה ברשות כי קב"ה נתן להם רשות בכך, אמנם כששומעין דכל הציבור אומרים נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש יקטרגו איך התחתונים מדמין עצמם לשרפי קודש באומרם כנועם שיח שרפי קודש נחזי אנן נועם קדושת הפה שלהם איך הוא ולכך אומרים כנועם בלחש אבל על שליח צבור שהוא אדם יחידי אין שמים לב לדבריו אלו, ובספר ש"ש ח"ג כתב וז"ל שמעתי טעם שאמרו שלהיות ש"ץ בחי' קו אמצעי יסוד לכן הוא דוקא יאמר כנועם וכו' בקו"ר והצבור אחריו בלחש עכ"ל: