כתב בעולת תמיד דף נ"ט בשם רבינו יונה ז"ל, המכוין בשעת חזרת התפלה מעלה עליו הקב"ה כאלו התפלל שלשה תפילות הא' שכבר התפלל בלחש והב' שומע כעונה והג' שעונה אמן כמברך הרי שלשה ע"ש. ונמצא דהנזהר בזה הוא כאלו התפלל ביום שבע תפילות א' בערבית וג' בשחרית וג' במנחה ולז"א חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה, ובזה יובן. ואם יתכפו האחד זו תפלה של לחש לכוין בה אז השנים אלו ב' תפילות של החזרה יעמדו נגדו ואז חוט המשולש לא במהרה ינתק, כי נעשו ג' תפלות בבת אחת ולכן נרמזה התפלה בפסוק ועשית את נרותיה שבעה אלו שבע תפלות הנז' והעלה את נרותיה שבחזרה יהיה עלוי בלחש יען כי לחש בנה"י וחזרה בחג"ת והאיר אל עבר פניה פנים בפנים: