Od Yosef Chai; Halakhot, Vaera
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פסוק שמע ישראל רבו ועמקו הכונות שלו המפורשים בשער הכונות של רבינו האר"י ז"ל, ועוד רבו על אחת כמה וכמה בסידור רבינו הרש"ש ז"ל ואם יאריך האדם בכל תיבה ותיבה עד שיגמור הכונות השייכים בה תתקלקל משמעות המבטא שלה. ושמעתי כי המקובלים המכוונים כל הכונות האמורים על כל תיבה ותיבה מוכרחים להאריך בכל תיבה שיעור שהוא באופן שלא תתקלקל המשמעות וגומרים הכונה בשתיקה בהיותם מביטים בסדור הפתוח לפניהם שבו רשום כל הכונות כסדרן על כל תיבה ותיבה:
והנה נודע כי רבינו הגדול האר"י ז"ל היה תנא אלהי שהיה לו לב פתוח כפתחו של אולם שיוכל לכוין כל הכונות השייכים לכל תיבה ותיבה ומכוין אותם בעת שבוטא ומוציא התיבה מפיו שלא יצטרך להאריך בה יותר מדאי באופן שתתקלקל המשמעות ח"ו, יען כי היה בקי ורגיל בסוד הכונה עד כי לא היה צריך לראות הכונות של השמות בסידור כי ידוע שבאמת היה הוא מתפלל תפלת י"ח בע"פ ופסוק שמע ישראל ובשכמל"ו בע"פ וכאשר העיד עליו מהרח"ו ז"ל דרק הזמירות היה אומרם מתוך הסידור, ועוד מעיקרא כל ספר ע"ח ומבוא שערים ושער הכונות ושאר שמונה שערים לא היו כתובים אצלו אלא היה אומר אותם הדרושים בעל פה לרבינו מהרח"ו ז"ל. ולכן מוכרח שהיה מכוין כל הכונות של ק"ש ושל ברכות העמידה אשר רבו ועמקו מאד מלבו הטהור שלא היה נצרך להיות כתובה לפניו למזכרת כי ודאי זכה להבטחה של העת"ל שנבא ירמיה הע"ה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה. ובודאי גם רבינו מהרח"ו ז"ל תלמידו לא היה נצרך לראות הכונות בסידור לפניו, כי היה לו זכירה נפלאה אחר שהשקה אותו רבינו האר"י ז"ל מן בארה של מרים:
וגם רבינו הרש"ש ז"ל ודאי זכה להיות לו רגילות ובקיאות בכונות של שמע ישראל ושל תפלת י"ח שיוכל לכוין אותם בע"פ במהירות ולא היה נצרך לראות בסידור הפתוח לפניו שעשאו למזכרת דוקא:
אך המקובלים הבאים אחריו ובפרט בדורותינו אשר בעוה"ר תקפו הצרות ורבו על כל או"א שאין להם בקיאות ורגילות לכוין מאליהם אלא צריכין הם לעולת ראיה לראות בסידור הפתוח לפניהם בכל תיבה ותיבה כדי לכוין בקדיש וק"ש ותפלת העמידה וכיוצא, מוכרח שיהיו שוהין הרבה בכל תיבה ותיבה אשר רבו הכונות בה, ואם יהיו גומרין כל הכונות שלה בהיותם בוטים ומוציאים מפיהם התיבה ודאי יתקלקל המשמעות שלה וכן לא יעשה. על כן הם מוכרחים להאריך בכל תיבה שיעור הראוי שלא תתקלקל המשמעות וגומרים הכונה בראייתם בסדור הפתוח לפניהם, ונחשב להם כאילו כוונו כל הכוונות בהיותם מוציאין אותיות התיבה בפיהם. יען כי המחשבה של גמר הכונות השייכים לאותה תיבה היא נמשכת עמהם בחבל אחד ולא הפסיקה ביניהם מחשבה אחרת בענין אחר שאינו שייך לזה, וכאשר כתבתי לעיל אות י"ט דאריך למעבד הכי:
מיהו הגם דכתבנו שיגמור הכונות בשתיקה צריך להזהר שלא ישהה הרבה בשתיקה בין ישראל לבין שם הוי"ה, וכן בין שם הוי"ה לבין אלהינו ובין אלהינו לבין שם הוי"ה הנזכר אחריו, וכן בין שם הוי"ה זה לתיבת אחד יען דאם ישהה הרבה מחזי כמזכיר ש"ש לבטלה, שבשהיה לא תתקשר האזכרה עם שלפניה ולא עם הנזכר אחריה:
ומצינו בגמרא דסוכה דף ל"ח ע"ב דחש רבא כיוצא בזה דאיתא התם אמר רבא לא לימא אינש ברוך הבא והדר בשם ה' אלא ברוך הבא בשם ה' כהדדי. ופירש רש"י ז"ל מי שאין אחד מקרה אותו לא לימא ברוך הבא וינשים בנתיים והדר בשם ה' דלא קיימא אזכרה אמלתא דלעיל ומחזי כמוציאו לבטלה. ונראה דהוא חש לכתחלה אפילו בשהיה מועטת כי ודאי אם ינשים בין ברוך הבא לבין בשם ה' הוא שהיה מועטת אבל בשהיה מרובה כשתיקה של גמר הכונות זה חשיב שהיה מרובה ואסור גם בדיעבד:
וגם לפי הנראה דגרסי בגמרא א"ל רב ספרא שפיר קאמרת אלא התם והכא אמרי אסוקי מילתא היא ולית לן בה, ופירש רש"י הואיל וכונתו לגמור לית לן בה, הנה רב ספרא לא פקפק לומר לית לן בה אלא כהאי גוונא דברוך הבא דליכא אלא שהיה מועטת אבל בהיכא דאיכא מרובה מודה לרבא. תדע דלפ"ד המפרשים שפירשו דרב ספרא לאו בלשון בתמיה קאמר תקשי כיון דבאמת אסוקי מלתא היא ולית לן בה איך א"ל שפיר קאמרת אלא מוכרח לומר שפיר קאמרת לחוש לכך בשהיה מרובה אבל בזה דליכא אלא שהיה מועטת לית לן בה:
על כן צריכין המקובלים בעלי כונות הארוכות להזהר במה שכתבנו שלא לשהות הרבה בגמר הכונות בין ישראל לכוין שם הוי"ה ובין שם הוי"ה לשם אלהינו וכו' וכאשר כתבנו לעיל ויזדמן עוד כזאת בברכת אבות שיש כונות ארוכות בכל תיבה דג"כ צריך להזהר בזה:
והנה שמעתי וגם ידעתי שיש כמה חסידים ואנשי מעשה שיש להם יד ושם בספרי רבינו האר"י זיע"א ולומדים בהם בקבע ועכ"ז בורחים מסדר הכונות בק"ש ותפלה האמורים בשער הכונות וכ"ש הכונות של סידור רבינו הרש"ש ז"ל ונותנים טעם לדבריהם, ורק הם נזהרים באותיות של תיבה ותיבה היוצאה מפיהם לצייר אותם בלבבם וכאשר נתן הגאון מהר"ר חיים וואלאז'ין ז"ל עינה נכונה בדבר זה וטעמו ונמוקו עמו הנה אלו ודאי צריך לכוין כונה פשוטה שכתבנו לעיל באות י"ט בתיבת אחד וגם יכוונו כונות פשוטות שכתבנו לעיל קודם אות י"ט:
גם כל איש יודע ספר יזהר לכוון באחד של פסוק שמע ישראל כונה פשוטה וקלה אך היא צריכה מאד וזה תוארה:
והיינו כשיאמר שמע יכוין לקבל עליו מצות אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך אלהים אחרים, וכשיאמר אחד יכוין לקיים מ"ע ליחד השי"ת ויאריך בדל"ת של אחד ויכוין בעת שמאריך בו לקבל עליו למסור עצמו על קדוש השם בסקילה שריפה הרג וחנק. וגומר תיבת אחד כדי שלא יאריך יותר מדאי ויהיה מושך מחשבתו לכוון בלבו הריני מקבל עלי ארבע מיתות בית דין מארבע אותיות יהו"ה וארבע אותיות אדנ"י ליחדם (יאהדונה"י) על ידי ד' אותיות אהי"ה וע"י ארבעה מלואים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (שהם יו"ד ה"י וי"ו ה"י: יו"ד ה"י וא"ו הי: יו"ד ה"א וא"ו ה"א: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה: ועל ידי קבלה זו יתכפרו עונותי ופשעי ויעלו נר"ן שלי מיין נוקבין, לבחינת ו"ה שהם תפארת ומלכות ומשם יעלו מיין נוקבין לבחינת י"ה שהם חכמה ובינה ומשם לעתיקא קדישא שהוא כתר הרמוז בקוץ היו"ד דשם הוי"ה עד רום המעלות וימשך שפע והארה מן אור אין סוף לעתיקא קדישא ומעתיקא קדישא לחכמה ובינה ומחכמה ובינה לתפארת ומלכות ע"כ ואז יאמר פסוק בשכמל"ו ויצייר האותיות בדעתו:
זה הוא הדרך הישרה שיבור לו האדם אע"פ שהוא אדם ורק הוא יודע ספר ואינו עם הארץ והשי"ת ברחמיו לא ימנע טוב להולכים בתמים וחפץ ה' בידינו יצלח ויהי נועם ה' עלינו וכו':