קודם העמידה של מנחה יאמרו אשרי והוא אחד מן השלשה אשרי שאמר ר"א כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא ועל כן אומרים אחריו פסוק ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם כלומר שנזכה לאומרו לשבח זה גם לעולם הבא וצריך ג"כ לכוין בפסוק פותח את ידיך שהוא העיקר אשר בעבורו תיקנו לומר מזמור זה, יען כי בפסוק זה מזכיר שבח של הקב"ה שמשגיח על בריותיו השגחה פרטית ומפרנס ומשביע לכל חי רצון והזכרה ראויה להיות ביום בשחרית קודם שיצא אדם לפעלו ולמשא ומתן שלו ובמנחה בין הערבים אחר שעסק בעסקו ונמצא בזה הוא מודה כי הקב"ה הוא הנותן לו כח לעשות חיל ועל ידי השגחתו יתברך הוא עוסק ולפיכך צריך לכוין מאד בכל המזמור הזה ויותר ויותר בפסוק זה של פותח, ואם לא כיון בפסוק זה צריך לחזור ולאומרו וכמ"ש באשרי דשחרית אמנם יש טעם הכרחי בכונה של המזונות בפסוק זה בזמן תפלת המנחה שתיקן יצחק אע"ה שאחוז בגבורה ויונק מן הבינה שמשם המזונות בסוד השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך כי שם ס"ג הוא בבינה ומלוי שם ס"ג הוא מספר יהבך: