אמרו חז"ל אין נשיאות כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה כמו ביוה"כ ובמעמדות אבל לא במנחה משום דשכיחה שכרות באותה שעה וחששו שמא יהיה הכהן שיכור וגזרו מנחה של תענית אטו מנחה של שאר הימים וה"מ בתענית שיש בו נעילה כמו ביוה"כ ותענית צבור שהמנחה היא בעוד היום גדול ואתי לאחלופי במנחה דשאר יומי, אבל תענית שאין בו נעילה כגון ט' באב וי"ז בתמוז הואיל ותפלת המנחה שלהם היא סמוכה לשקיעת החמה הרי היא דומה נשאר תפילות נעילה ואינם מתחלפות במנחה של שאר ימים הלכך יש בהם נשיאות כפים וכנז' בלבוש ז"ל סי' קכ"ט:

ובסה"ק רב פעלים ח"ד (שעדיין לא נדפס) הבאתי שאלה ששאלו ממני חכמי המדרש הי"ו בענין נשיאות כפים במנחה בתענית צבור איך חדשים מקרוב באו פה עירנו בגדאד יע"א להתפלל מנחה מפלג המנחה ולמעלה ועושין נ"כ. ומדברי מרן ז"ל מוכח דאין לעשות נ"כ אלא דוקא אם מתפללין אותה סמוך לשקיעת החמה וכו'. והנה בתשובתי שם הארכתי קצת בד"ז. והעלתי בס"ד דאם עושים הנשיאות כפים ארבעים דקים קודם קריאת המגרב פה עירנו יע"א לית לן בה. ובזה יש להתיר לכתחלה. מיהו אם עושים ג"כ קודם ארבעים דקים הנז' כיון שהם מתפללים מנחה בעת פלג המנחה שהוא זמן ערבית לרבי יהודה אע"ג דבזה תהיה ג"כ קודם ארבעים דקים אין למחות בידם יען דפה עירנו נוהגים להתפלל כל יום ויום אחר פלג המנחה שתי תפלות דמנחה וערבית ביחד: