Od Yosef Chai; Halakhot, Vayechi
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בשבח הקדיש אתמר בזוה"ק שהביאו מרן ז"ל בב"י וז"ל ת"ח קדושתא דא לאו איהו כשאר קדושתין דאינון משולשין, אבל קדושתא דא סליק כל סטרין לעילא ותתא ובכל סתרי מהימנותא. יתבר מנעולין וגושפנקי דפרזלא וקלפין בישין לאסתלקא יקרא דקב"ה על כלא, ואנן בעינא למימר ליה בלישנא דסט"א. ולאתבא בחילא תקיף איש"ר בגין דתבר חילא דסט"א ואסתלק ביקריה יקרא דקב"ה על כולא וכו', ובגין דקב"ה אסתליק ביקריה בקדושתא דא איהי בעשרה, ובלישנא דא על כרחיה דסט"א אתבר חיליה ואתכפיא, ואסתלק יקרא דקב"ה וכו' ע"ש:
וכן הם דברי רבינו האר"י ז ל בשער הכונות דף ט"ו ע"ג וז"ל, ונבאר כונת הקדיש בעצמו, הנה הקדיש נתקן בלשון תרגום וכנז' בזוהר פרשת תרומה דאיהו מתבר שלשלאין דפרזלא וכו' והענין הוא כמה שהודעתיך בשער המצות בפרשת ואתחנן איך התרגום הוא סוד אחוריים דקדושה והוא קדושה ג"כ, אלא שהחיצונים יונקים משם וכבר נתבאר שהקדיש נתקן להעלות את העולמות למעלה ממדרגתם כגון העשיה ביצירה וכיוצא. והנה אנחנו מתייראים פן ח"ו ע"י עליית העולמות יעלו גם הקליפות עמהם ויתאחזו בהם ויינקו שפע מהם, ולכן נתקן בלשון תרגום דאיהו לישנא דלא משתמע למלאכין עלאין כנז' בזוהר פרשת נח דף ע"ח ע"ב ובפרשת לך לך דף פ"ט ע"א. והטעם הוא לפי שהם מצד הפנים והם מדברים בלשון הקודש שהוא בחינת הפנים אך הקליפות הם נאחזים באחוריים והם מבינים בלשון תרגום שהוא אחוריים, ובהיותינו אומרים השבח הגדול והקדוש הזה של הקדיש בלשון תרגום שהם מבינים אותו אז הם נכנעים ואינם עולים למעלה עכ"ל. ובספר פרי עץ חיים סיים וז"ל, נמצא כי יש שני כונות בקדיש א' להעלות העולמות, והב' להכניע הקליפות שלא יתאחזו לעלות עמהם ע"כ:
עוד כתב בשער הכונות שם וז"ל, והנה הקליפות כולם נמשכים מסוד י"א סממני הקטורת שהם סוד עשתי עשרה יריעות עזים אשר סודם הם שני אותיות אחרונות דשם הוי"ה שהם ו"ה שהם בגי' י"א וכו' ומן שני אותיות אלו נמשכת להם הארה ומזון להיות שרשם משם. וזהו הטעם שאין אחיזה לקליפות בשני אותיות י"ה הראשונים שהם או"א רק בשני אותיות ו"ה האחרונות שהם זו"ן, וזהו הטעם שאין הקליפות יכולים לעלות מן בינה דאצילות ולמעלה, כי בבי"ע ודאי מתאחזים הקליפות בכל הי"ס שלהם. אבל באצילות אין להם אחיזה מבינה ולמעלה לפי שאין שרשם ומקורם משם:
וז"ס מ"ש רז"ל אין השם שלם ואין הכסא שלם, והוא לפי שחציו הראשון שהוא י"ה שהם או"א אין לקליפות אחיזה בהם ונשארים למעלה. אבל שני אותיות האחרונות ו"ה נאחזות הקליפות בהם. ויש להם אותו הרוחניות שהם י"א סממני הקטורת הנמשך להם משם. והנה כונת הקדיש הוא לסלק ולהסיר אותו הרוחניות שהם י"א סממנים משם וזה נעשה ע"י העלאת שני אותיות ו"ה עד או"א שהם י"ה ואז יתחברו עמהם ועי"כ יתבטלו הקליפות:
וזמ"ש יתגדל ויתקדש שמיה רבא. פירוש כי השם של י"ה הרמוז במלת שמיה ר"ל שם י"ה שהם או"א יהיו שם י"ה רבא. וזה ע"י שנתחברו עם שני אותיות אחרונות ו"ה ועי"כ יהיה השם גדול ושלם כי בעוד שהאותיות אלו נפרדות זו מזו ח"ו אין השם שלם וגדול ולכן יתגדל שמו של י"ה ויעשה רבא. ולכן יש י"א אותיות בשתי תיבות ראשונות יתגדל ויתקדש להורות על שני אותיות ו"ה שהם מספר י"א שיעלו עד שני אותיות י"ה ויתחברו ויהיו שם אחד גדול ושלם, ואז בעלותם שם לא יהיה כח בקליפות לעלות עד שני אותיות י"ה עכ"ל:
והנה ע"פ הדברים האמתיים האלה אשר ביאר רבינו ז"ל בכונת יתגדל ויתקדש שמיה רבא שהוא להעלות שני אותיות ו"ה לשם י"ה ובזה תסתלק הרוחניות של י"א סממנים מן אחיזה ויניקה של הקליפות שלא יהיו יכולים לינק מהם, בזה מובן בס"ד הטעם שמבקשים באומרם יהא שלמא רבא מן שמייא חיים ושבע וישועה ונחמה ושזבא ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה וריוח והצלה שהם י"א מיני בקשות מן חיים עד הצלה, כי אחר שעשינו בקדיש סילוק אחיזת ויניקת הקליפות מן אור רוחניות של י"א סממני הקטורת ונתעלו שני אותיות ו"ה למעלה אנחנו מבקשים י"א מיני השפעות לעצמינו כי אנחנו בסטרא דקדושה, וזהו טעם נכון ויציב בע"ה:
ועל הטעם שאמר רבינו ז"ל מה שנתקן הקדיש בלשון תרגום כדי להכניע הקליפות בשמעם השבח הגדול והקדוש הזה ועי"כ לא יעלו בעליית העולמות. הנה יש רבים שואלין ודורשין לפ"ז למה לא נתקן כל הקדיש כלו בלשון תרגום אשר מבינים אותו הקליפות ויהיה להם הכנעה יותר דהא מ"ש יתגדל ויתקדש הוא לשון הקודש וגם מ"ש יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר הוא ג"כ לשון הקודש. ונ"ל בס"ד טעם נכון כי בתיבות אלו שהם בלשון הקודש שהכניסו באמצע הקדיש ותבלבלו ויתערבבו הקליפות כי בשמעם דברים האמורים בלשון שהם מבינים אותם נרתעים מעוצם וגודל השבח הזה, ואם שומעים באמצעם דברים בלשון הקודש שאין מבינים אותם נרתעים ומזדעזים מאד כי יאמרו מי יודע תוקף וגודל ועוצם דברים אלו מה הם הא ודאי שהם עצומים וגדולים עשר ידות על דברי השבח אשר שמענו בתרגום וכיון דאין יודעים מה הם מתערבבים ומתבלבלים וממילא נכנעים, ונמצא כי עיקר ההכנעה תהיה להם מחמת זה ששומעים דברים של שבח באמצע ואינם יודעים מה הם: