בברכה של התפילין אנחנו בני הספרדים נוהגין לברך ברכה אחת על תש"י להניח תפילין, אמנם צריך לכוין בברכה גם בעבור תש"ר, וכיון דעל הרוב האדם דעתו מבולבל ושוכח לכוין בשעת ברכה על תש"ר, על כן נכון לפרש כונתו בפה, והיינו קודם שיניח התפילין יאמר לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה וכו' הריני מוכן לקיים מצות עשה להניח תפלין בידי ובראשי כמו שצונו ה' אלהינו וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם, והריני מוכן לברך הברכה שתקנו חז"ל על מצות התפלין, והריני מכוין לברך הברכה הזאת בעבור הנחת תפילין של יד ותפילין של ראש, ויעלה לפניך ה' או"א כאלו כונתי בכל הכונות הראויות לכוין בהנחת התפילין ובברכה, ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וכו'. ויברך להניח בקמ"ץ תחת הה"א ולא בפת"ח ובדגש, ואות למ"ד של תפילין דגושה שהיא משורש פלל, לשון פלילות, ולא כערוך שכתב שרשו תפל, וכמ"ש הגאון מלבי"ם ז"ל: