Od Yosef Chai; Halakhot, Vayeshev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב מרן ז"ל בש"ע סי' מ"ו סעיף ה' אם קדם וברך זוקף כפופים קודם שיברך מתיר אסורים לא יברכנה, ומקור דין זה בסידור רב עמרם גאון ז"ל, והטעם מפורש בדברי מרן ז"ל בב"י משום דכפות קשה מאסור וכיון דברך זוקף הרי בכלל מאתים מנה, ולמה יחזור לברך על זה שנית, וכתב בבאה"ט דרש"ל חולק בזה וס"ל אעפ"כ מברך מתיר אסורים, וכן הוא סברת הב"ח, וכתבו המג"א והט"ז העיקר כמ"ש מרן ז"ל וספק ברכות להקל, ועיין ש"ץ וכן הבאתי בסה"ק בא"ח:
ואנא עברא השתא אמינא מילתא דכ"ע יודו לי בה בס"ד, והוא דמ"ש מרן ז"ל כיון שבירך זוקף כפופים לא יברך מתיר אסורים, לשיטתיה אזיל דס"ל ברכות אלו האדם מברך אותם בשביל הנאותיו שנהנה ונתחייב לברך את ה' על הנאותיו, ולהכי אחר שבירך זוקף כפופים על הנאתו שעמד מלא קומתו כבר בהודאתו זאת נכללה הנאתו בהתרת איבריו, ואיך יחזור ויברך על התרת איבריו, אך לפ"ד רבינו האר"י ז"ל דס"ל ברכות אלו על הנאות העולם נתקנו, ואע"פ שלא ישן אלא הוא ניעור כל הלילה חייב לברך אותם, ולכן ס"ל האבל מברך שעשה לי וכו' אע"פ שאינו לובש מנעלים מלבד יוה"כ וט"ב שכל העולם יחפים אין מברכים ברכה זו, א"כ לפ"ד רבינו אם בירך זוקף כפופים יכול לברך מתיר אסורים אחריה, דלא בעבור עצמו מברך אלא בעבור הנאות העולם שיש להם הנאה זו בפ"ע והנאה זו בפ"ע, [והם גופים מוחלקים שיש גופים שהם אסורים והתירם השי"ת ויש גופים שהם כפופים וזקפן השי"ת ואין האדם מברך בעבור הנאת גופו דהא מברך אע"פ שבאותה הלילה היה ניעור והולך ברגליו שלא היה אסור ולא היה כפוף.] וכיון דע"פ סברה זו דרבינו האר"י ז"ל יש לברך ודאי נקטינן לברך, כי כלל גדול בידינו אין אומרים סב"ל כנגד סברת רבינו האר"י ז"ל. ועוד איכא טעמא רבא ע"פ הקבלה, דברכות אלו לאו בעבור הנאות של התחתונים בלבד נתקני אלא הם כנגד אורות עליונים ואין לחסר מהם כלום, פוק חזי בברכת הנותן ליעף כח דפסק מרן ז"ל דאין לברך, ובאמת האידנא כ"ע מברכים אותה באתרי דקבלו עלייהו הוראת מרן, והיינו דאזלי בתר סברת רבינו האר"י ז"ל שהסכים לאומרה, ועל כן אע"פ שבסה"ק בן איש חי בפרשה זו אות וא"ו כתבתי דלא יברך אלא יהרהר הברכה משום דאיכא פלוגתא בזה, השתא הדרי בי ואמינא דיברך משום האי טעמא דכתיבנא בס"ד:
[ודע דיש להעיר על סברת האומר שנתקנו הברכות על הנאת האדם המברך בעצמו שהיה בשינתו כפוף ואסור איך יתקנו חז"ל ב' ברכות א' על התרת האסור וא' על זקיפת הכפוף כיון דהוא מוכן לברך זוקף כפופים איך יברך תחלה מתיר אסורים שגורם ברכה שאינה צריכה דהא בכלל מאתים מנה שמוכן לברך באותו הרגע ברכה שתספיק גם למתיר אסורים וקי"ל בעלמא כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר הטפלה ואינו רשאי לברך על הטפלה בתחלה ברכה שלה ואח"כ יברך על העיקר ברכה שלו דבזה גורם ברכה שאינה צריכה ונ"ד נמי הוי הכי. ולכן מוכרח לומר על מנהגו של עולם נתקנו והוא מברך על גופים שהיו אסורים והותרו ועל גופים שהיו כפופים ונזקפו והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואין האדם מברך על הנאת גופו כדי שנאמר בכלל מאתים מנה, ונמצא מזאת ההערה אנחנו למידין דהדין הוא כמ"ד על הנאות העולם נתקנו:]