קודם ויברך דוד תקנו לומר ד' פסוקים של ברוך כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה שכל אות כלול מארבע אותיות, ופסוק ראשון כנגד אות יו"ד שה"ס חכמה ופסוק שני כנגד אות ה"א ראשונה שה"ס בינה ופסוק ג' כנגד אות וא"ו שה"ס תפארת ופסוק רביעי כנגד אות ה"א אחרונה שה"ס מלכות, ולכן בזה נזכר וברוך שם כבודו מפני כי זה הוא כנגד אות ה"א אחרונה שהוא המלכות הנקראת שֵׁם בסוד ויעש דוד שֵׁם ובסוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

ובזה יובן בס"ד טעם נכון לתרץ קושיא נפלאה למה שני פסוקים של ברוך וברוך שהם במזמור ע"ב תיקונם לאומרם אחר פסוק מזמור פ"ט ופסוק מזמור קל"ה, והיה צריך לתקן לאומרם קודם הכל כפי סדרם בתהלים. ובזה ניחא כי אלו הם כנגד אותיות ו"ה שבשם הוי"ה ב"ה שהם אחר אותיות י"ה:

ודע כי משמעות אמן ואמן הנזכרים כאן הוא ר"ל אמת והטעם שכפל אותם דוד הע"ה לומר אמן ואמן היינו לומר, אמת כי הוא ברוך בעולם הזה, אמת ברוך הוא בעולם הבא, וכן האדם צריך לכוין לומר אמן שהוא ר"ל אמת על תרין מילי שהוא בעולם הזה ובעולם הבא:

ודע כי יש מקשים על מ"ש בירושלמי דמגילה פ"ד הלכה יו"ד, דאין לומר אמן אמן ב"פ, והביא זה מרן בב"י בשם אוהל מועד, וזכר אותו מור"ם ז"ל בש"ע בהגה"ה בסי' ס"א סעיף י"ב שכתב יש להזהר שלא לענות על שום ברכה ב"פ אמן, ומקשים והלא דוד הע"ה אמר ברוך ה' לעולם אמן ואמן שזכר ב"פ אמן בבת אחת, ומתרצים דאמן אמן אין לענות, אבל אמן ואמן בתוספת וא"ו לית לן בה, ודוד הע"ה אמר אמן ואמן בוא"ו, ומקשים על זה מן הכתוב בנחמיה סי' ח' דכתיב ויברך עזרא וכו', ויענו כל העם אמן אמן וליכא וא"ו, ותרצו דבציבור שרי, ורק היחיד אין לענות אמן ואמן:

ואנא עבדא תרצתי בס"ד הן באמן ואמן דתהלים מזמור ע"ב ומזמור פ"ט, והן בהך דנחמיה דכתיב ויענו כל העם אמן אמן, בכולהו יש פסק בין אמן לאמן, וכיון דעושה תנועה של פסק בין אמן לאמן מוכרח שיש שהייה ג"כ ביניהם ולא מחזי דמודה לשתי רשיות ח"ו כמו שמע שמע. והא דהוצרך בגמרא דסוכה דף נ"ג לתרץ הכי קאמר אנו ליה וליה עינינו, ופירש רש"י כיון דאתרי מלתא קא מדכר ליה תרין זמני ולא קאי אחדא מלתא לית לן בה, היינו משום דהתם לא היו עושין תנועה של פסק ביניהם אלא מושכין כל הדברים בהמשך אחד:

ועוד נ"ל בס"ד דהתם בגמרא דסוכה דף נ"ג הנז' אין התרין מילי מפורשים במשנה, כיון דאומרים אנו ליה וליה עינינו שכופל שם יה בזא"ז מחזי כאומר אנו עינינו לי"ה ולי"ה, ומחזי כאלו מזכיר שתי רשיות, ואות וא"ו של וליה מחזק יותר המשמעות הזה דמחזי כמודה לשתי רשיות ח"ו, ולא הועיל הוא"ו לתקן הדבר אלא אדרבא להפך ח"ו, ולכך פריך תלמודא והא אמר רבי זירא כל האומר שמע שמע משתקין אותו משום דמחזי כמודה לשתי רשיות ח"ו, ומשני אלא הכי אמרי אנו ליה וליה עינינו מיחלות, פירוש בפיהם אומרים בפירוש כן, דבזה נמצא דאתרי מילי מזכירים את שם י"ה דאומרים אנחנו ליה, וזה דבר אחד, ועוד אומרים וליה עינינו מיחלות, דזה הוא ענין אחר. ומ"ש רבי יהודה היו שונין אנו ליה וליה עינינו נקיט לשון קצר, ולעולם הם אומרים בפירוש אנו ליה וליה עינינו מיחלות, דמזכירים בפיהם תרין מילי:

אבל בפסוק ברוך ה' לעולם אמן ואמן, דפירוש אמת ואמת דכונתו לומר אמת שברוך ה' למולם בעולם הזה, ואמת שברוך ה' לעולם הבא דהוי תרין מילי, אע"ג דאינו מזכיר בפירוש אמן בעולם הזה ואמן בעולם הבא, כיון דעשה פסק, וגם אמר וא"ו באמן השני, הנה הפסק והוא"ו הם כשני עדים מעידים דאתרי מילי נקיט אמן שתי פעמים ולאו אחדא מלתא קאמר אמת אמת, כיון שהוא מבדיל אותם בתנועת הפסק, וגם באמירת הוא"ו שמזכיר באמן השני:

ועוד יש ליישב ענין הכפל של אמן ואמן בפסוק ברוך ה' הנז', והוא, דאין לחוש לכפול אמן ב"פ אלא רק באמן אשר משמעותו אמת, אבל באמן שמשמעותו כן יהי רצון שעונים אותו על תפלה ובקשה אין בו חשש דמחזי כמודה לשתי רשיות, דמה שייכות לזה בשתי רשיות, אין זה אלא שבא לחזק בקשתו, כי ענייתו שענה כן יהי רצון אמן, זה הוא עצמו בקשה ושאלה שמבקש יהי רצון שיתקיים ויהיה דבר זה, על כן אין חשש זה שייך אלא רק באמן שמשמעותו אמת, ואפילו בזה האמן שמשמעותו אמת לאו בכל אמת שייכה חששה הנז' דמחזי כמודה לשתי רשיות אלא רק כעונה אמת על דבר שיש בו קבלת אלהות, ויחוד שמו יתברך כמו פסוק שמע ישראל שבו מקבלת אלהותו יתברך ומיחד שמו, ולכן כתב רמ"א בהגה"ה סי' ס"א סעיף י"ב יש ליזהר שאין לענות אחר שום ברכה ב' פעמים אמן, כי בברכה שאומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם יש בזה קבלת אלהותו יתברך ומלכותו, ודמי לפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ולכך העונה אחר הברכה אמן שהוא ר"ל אמת שהשם אלהינו והוא מלכנו שברא זה הדבר או שקדשנו במצותיו וצונו על זה הדבר, ובזה אם יכפול לומר ב"פ אמת מחזי כמודה לשתי רשיות יען כי הוא אומר אמת על אלהותו יתברך ומלכותו שהוא אלהינו והוא מלכנו, אבל על מה שאומר ברוך ה' לעולם אם אומר אמת ב"פ לית לן בה כי ברוך הוא שבח ואינו ענין אלהות ומלכות:

ולכן בהלל כופלין פסוק הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, דאין כאן קבלת אלהות ומלכות אלא הוא דבר של שבח ותהלה שמודה שהוא טוב ולעולם חסדו, דזה השבח יש לשבח בו גם האדם הצדיק המטיב לעולם, ולכן כופלין נמי פסוק אודך כי עניתני, ופסוק ברוך הבא בשם ה', וכן כופלין נמי פסוק אנא ה' הושיעה נא, ופסוק אנא ה' הצליחה נא, כי אלו הם לשון שאלה ובקשה, והוא כופל אותם, ואין לכל אלו שייכות בענין חששה דמחזי כמודה לשתי רשיות ח"ו:

ועל כן אומרים ג"פ אמן אחר סיום ברכת הלבנה, כי אמן זה הוא משמעותו כן יהי רצין, דקאי על מה שאמרו סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, והגם דקאי נמי על מ"ש דוד מ"י חי וקיים, ועל זה י"ל שהוא לשון אמת, הנה זה מורה על שבח של דוד, ואין כאן חשש דשתי רשויות:

ודע כי כתבתי במ"א דאפילו פסוק שמע ישראל אין קפידה לכפיל אותו משום חשש דמחזי כמודה לשתי רשיות ח"ו אלא בהיכא דאומרו בתורת קבלה שבא לקבל עליו אלהותו יתברך בקריאתו בפסוק זה, וגם שאומרו לקיים ע"ע ליחד שמו יתברך באומרו ה' אחד, אבל אם אומר כקורא פסוק של תורה אין להקפיד בכפל שלו וראיה לזה שאנחנו אומרים פסוק זה ב"פ בזא"ז בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום ביום שישי בשבת:

כתב מרן ז"ל בסי' ס"א סעיף ט', אסור לומר שמע שמע ב' פעמים שנראה כמשבח ומקבל עליו עול מלכות שתי רשויות, וקורא לכל אחד אחד כעניינו וכהנהגתו ח"ו בין שכופל התיבות ואומר שמע שמע ישראל ישראל וכו', בין שאומר כל הפסיק הראשון ב' פעמים הכל אסור ומשתקין אותו, אבל לכפול כל הפרשה שנים או שלש פעמים אין לחוש, ועיין לבוש ז"ל:

ושו"ר להרב פתח הדביר ז"ל בסי' ס"א אות י"ב שכתב בסיום ברכת הלבנה נוהגין לומר דוד מ"י חו"ק אמן ג"פ, ובפ"ד ממסכת סופרים ה"ב מביא הנוסח אמן אמן סלה, הללויה ע"ש, ומנהגא דידן שאומרים ג"פ אמן נראה שמקובל בידינו ממ"ש בא"ח דף ע' ע"א, וכ"פ הרב הגדול חיד"א ז"ל במורה באצבע סי' וא"ו אות תפ"ט, בפירוש יאמר אמן ג"פ ע"ש, ולכל הדברות קשה איך הותר לומר אמן ב' או ג"פ הפך הירושלמי דמגילה שאמרו כאומר שמע שמע דמי וכו'. וחזינא דרבינו הטור ז"ל סי' תכ"ו כתב לומר אמן ואמן הללויה, משמע דאיכא קפידא באמן ב"פ ומתקן ליה באות וא"ו. מיהו הנוסח השגור בפי הכל ג"פ אמן ואין אומרים בהם וא"ו, ונראה דאין צריכין אנו לתיקון אות וא"ו אלא רק ישהה מעט בנתים וסגי בזה וכמ"ש הרב פר"ח ז"ל. אי נמי גם בלי הפסק כל שאומרים אותו כל הקהל כאחד ליכא חשדא דהודאה לשתי רשיות ח"ו כמ"ש רבינו יונה ז"ל. ואפילו כשאומרים ברכת הלבנה ביחיד כל דליכא ציבור בהדיה לל"ב. ועיין להרב ב"ח ז"ל ושם כתב כל שאומרו ג"פ הוראתו לחזק הענין עכ"ל, ואנא עבדא כבר כתבתי מ"ש בס"ד ונראה נכון הוא בעזה"י: