השבחים של שיר ושבחה שהם י"ג שבחים תיקנו אותם כנגד י"ג מידות וכמפורש בשער הכונות ובסידור רבינו הרש"ש ז"ל וכן הוא בזוהר תרומה דף קל"ב וכך הוא סדר כונתם שיר (אל) ושבחה (רחום) הלל (וחנון) וזמרה (ארך) עוז (אפים) וממשלה (ורב חסד) נצח (ואמת) גדולה (נוצר חסר) וגבורה (לאלפים) תהלה (נושא עון) ותפארת (ופשע) קדושה (וחטאה) ומלכות (ונקה):

ובסה"ק רב פעלים ח"ב בסוד ישרים סי' יו"ד נשאלתי איך כאן מקדים הנצח לחסד שהוא גדולה, ובספירות החסד קודם הנצח. והשבתי לשואל דשבחים אלו אינם שמות הספירות דהא אלו י"ג הם ולא עשר, ועוד לא נזכר בי"ג שבחים אלו משמות הספירות, אלא נצח וגדולה וגבורה ותפארת ומלכות ולא יותר. אך באמת לא אתו המסדרים כאן למנות ספירות ולא כיוונו להזכיר שמות הספירות על כן ודאי לא נתכוונו במלת נצח על הנצח של הספירות ולא בגדולה וגבורה על ספירת החסד והגבורה דשבחים אלו אין להם שייכות בי"ס ולא נתקנו אלא כנגד י"ג מידות, וכנגד מדת ואמת נקטו כאן נצח והיינו כי המה ראו בסודן של דברים שבאותיות נצח יש רמז למדת ואמת וכן הוא בכל הי"ג שבחים:

ברם שם נתעוררתי במ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בשער הכונות בנוסח התפלה דף נ"א ע"ב בזה"ל ואח"כ אומר ובכן ישתבח שמך וכו' גדולה וגבורה תהלה ותפארת ויקדים גדולה לגבורה כי כן הסדר בעשר ספירות, וכן נזכר בזוהר פ' תרומה עכ"ל. והדבר יפלא אם הוא עושה הכרח להקדים גדולה לגבורה משום כי כן הסדר בעשר ספירות, א"כ איך מקדים כאן נצח לגדולה שהוא החסד והלא בספירות החסד והגבורה והתפארת קדמי לנצח ואיך כאן הקדים הנצח על כולם. ובספר פרי עץ חיים כתוב ואח"כ צריך לומר גדולה וגבורה, כמ"ש בזוהר ולא כמו שכתבו ס"א גבורה גדולה ע"כ. ולא כתב שם טעם זה דנקיט בשער הכונות שהוא משום כי כן הסדר בי"ס. על כן נראה דחמש תיבות אלו שהם כי כן הסדר בי"ס לאו מקלמום רבינו מהרח"ו ז"ל באו אלא המעתיק הראשון הוסיף דברים אלו מדילי' וזה ברור: