בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל מחמת חשיבותם כגון ליל ראש חודש ולילות חנוכה ופורים ולילות חודש ניסן וכן בשבעה ימי חופה ובליל שמיני של המילה בבית שבו התינוק המוכן להמול למחר וכיוצא בזה, טוב ונכון לומר פסוקים אלו במקום תיקון רחל בחצות הלילה, וכן נמי אם הוא תוך חצי שעה לעמוד השחר דאין אומרים תיקון רחל, יאמר זה. וכן בארץ ישראל בשנת השמיטה שאין אומרים תיקון רחל המיוסד בקינות, יאמרו תיקון זה, וכבר הבאתי אותו בספר לשון חכמים דף קי"ב וזה תוארו:

ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהי' בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה:

ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן:

ותאמר רחל נפתלי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי ותקרא שמו נפתלי:

ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי: ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר:

בני רחל יוסף ובנימין (וישלח) בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימין (ויגש) כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו מארץ אויב (ב' פעמים) ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם (ב"פ)

ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם:

והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפה:

ותעדי זהב וכסף ומלבושיך שש ומשי ורקמה סולת ודבש ושמן אכלת ותיפי במאד מאד ותצלח למלוכה:

גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום: שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים: נרד וכרכום קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים: מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון: באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו ריעים שתו ושכרו דודים:

(בתרא קכ"ג) רבי יונתן אומר ראויה היתה בכורה לצאת מרחל דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף אלא שקדמתה לאה ברחמים ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה:

(מדרש רבא) ורחל היתה יפת תואר, עיקר סימניה של רחל לא היתה אלא נאה, ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה:

ורחל עקרה א"ר יצחק רחל היתה עיקרו של בית שנאמר ורחל עקרה עיקרה רחל:

תאני רשב"י לפי שכל הדברים תלויים ברחל, לפיכך נקראו ישראל על שמה, רחל מבכה על בניה ולא סוף דבר לשמה, אלא לשם בנה, שנאמר אולי יחונן ה' שארית יוסף ולא סוף דבר לשם בנה, אלא לשם בן בנה שנאמר הבן יקיר לי אפרים:

את לאה וילדיה אחרונים את רחל ויוסף אחרונים, הדא אמרה אחרון אחרון חביב:

ברכות שדים ורחם, ר"א אמר בא וראה עד היכן חיבב יעקב אבינו את רחל אפילו בשעה שבא לברך את בנה עשאו טפל לה, ברכות שדים ורחם יתברכון דדיא דהכין אוניקו ומעיא דהכין אפיקו:

(ילקוט רות) יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה, לא הוה צריך קרא למימר אלא כלאה וכרחל, אלא אע"פ שיצא בועז וכל הסנהדרין שלו מלאה היו מודים שעיקר הבית היא רחל שלא נשתעבד יעקב בבית לבן אלא בשביל רחל:

מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן הה"ד כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, וכתיב כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתיך נאם ה' ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם:

אח"כ יאמר לשון רשב"י בפ' נח דף ס"ה ע"א, א"ר שמעון ארמית ידאי בצלותין לעילא דכד רעותא עלאה לעילא וכו' עד ועל דא כולא קאים זכאה חולקהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי ע"כ, והמאמר הזה עמוק עמוק מי ימצאנו, ובסה"ק סוד ישרים הנדפס בסוף רב פעלים ח"ג, כתבתי שם ביאור שתי שורות מן מאמר הנז' שנתבארו בדברי רבינו האר"י ז"ל, ושם הבאתי ביאור על מאמר זה כולו מן מהרש"ך ז"ל יע"ש: