Od Yosef Chai; Halakhot, Yitro
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב הגאון ר"ז ז"ל בש"ע סימן ק' תפלה של מועדות ושל מוסף ראש חודש אין אדם רגיל בהם כ"כ מפני שאינו מתפלל אותם תדיר אלא לפרקים, לפיכך צריך להסדיר אותם תחלה [כנז' בגמרא] קודם שיתפלל כדי שתהא תפלתו שגורה בפיו. ועכשיו נוהגים להקל בזה. ויש שלמדו זכות עליהם לומר שלא הצריכו חז"ל להסדיר אלא כשמתפללין בע"פ. אבל כשמתפללין מתוך הספר אין צריך להסדיר שהרי רואה מה שמתפלל ומ"מ תפלה שצריך להבין פירוש הדברים ודאי צריך ללמוד ולהסדיר תחלה שאין ספר מועיל לו בזה בפרט בפיוטים שחמיר פירושם עכ"ל:
וכתב הרב חסד לאלפים הרוצה לחוש לדעת מרן ז"ל בש"ע דסובר דאף כשמתפלל מתוך הסידור צריך להסדיר בא בשכרו ובקל יוכל לקיימו בהשכמתו לבית הכנסת. ברם המתפללין במועדים תפלה ראשונה [ערבית] על פה אין להם על מה שיסמיכו, לכן צריך ליזהר לפחות להתפלל תפלה ראשונה מתוך הספר. ובפיוטים ותפלות ימים נוראים שחמור פירושם צריך להסדיר תחלה ולא מהני ספר כזה עכ"ל. ולכן פה עירנו בגדאד יע"א נוהגין שתפלת ערבית של ראש השנה ושל מועדים כולם מתפלל אותה ש"ץ בקול רם, ואע"פ שכל הצבור יש בידם סידור ומתפללים מתוכו בלחש עם הש"ץ עכ"ז הוא מתפלל התפלה של ערבית שהיא תפלה הראשונה בקו"ר ומהני זה לצבור. מיהו יר"ש יזהר להסדיר בינו לבין עצמו בביאו לבית הכנסת לקיים דברי מרן ז"ל דס"ל דצריך להסדיר אע"פ שמתפלל מתוך הסידור:
והרב פתח הדביר ז"ל דף צ"ח ע"ב כתב דהקב מחצית השקל כתב דשלא כדין נוהגין העולם שאומרים ברכת קדוש הלבנה בעל פה וגם אין מסדרין תחלה. ובעי הסידור בזה טפי מתפלת ראש חודש דעכ"פ לא יעברו שלשים שלא יתפלל תפלה של ר"ח, מה שאין כן ברכת הלבנה לפעמים יש בין אחד לחבירו יותר משלשים כפי אשר תתראה הלבנה ע"כ. ולענ"ד ליישב מנהגן של ישראל ע"ד שכתבו בפסקי תוספות וכו', ונראה פירוש דבריהם שע"י השמעת קול ילמדו זא"ז כמ"ש במרדכי וכו'. והכא נמי אפשר דה"ט דלא נהגו לסדר ברכת הלבנה דכיון דטעם הסידור היינו כדי שתהיה שגורה בפה הרי אומרים אותה בקול רם כל הקהל הבאים כאחד הן מלמדים זא"ז. וזה תיקון למי שאינו רגיל וכו' עכ"ד. והנה פה עירנו בגדאד יע"א נוהגין שהחזן אומר ברכת הלבנה בקול רם והציבור אומרים עמו כל הברכה בלחש. ולכן נראה דראוי שהחזן יסדיר תחלה בינו לבין עצמו אבל הקהל שאומרים הברכה עמו ביחד אין צריכין להסדיר:
וכתב עוד פה"ד שם באות ג' וז"ל מרן ז"ל בב"י העלה דלא כרבינו מנוח ז"ל אלא אפילו שכתובה לפניו צריך להסדיר וכן העלה הרב ב"ח ז"ל עש"ב. ור"ח חשוון לכ"ע צריך להסדיר דבתשרי לא התפלל תפלת ר"ח כמ"ש הרב"ח ושאר פוסקים ז"ל, ולפ"ז כ"ש שיש להסדיר נוסח אתה יצרת דמוסף שבת ור"ח שבאה פעם לד' או לה' חדשים ואין רגילים בו. ואפילו שאומרים אותו מתוך הסידור הרי מרן והרב"ח העלו דאין זה תיקון והרב"ח הוסיף דאפילו רבינו מנוח ז"ל גופיה לא החליט ואסיק בצ"ע. אלא דברוב תפוצות ישראל אינם מסדרין שום תפלה דסמכו על חילוק רבינו מנוח ז"ל הגם דכתב דצ"ע, ומרן חלק עליו אפ"ה קבעוה להלכה גדולי ישראל. ועיין למרן החבי"ב בשיורי כנה"ג ולהרב ברכ"י אות ב' והרב בגדי ישע:
והרב מאמר מרדכי ז"ל סק"ג למד מדברי התוספות ברכות דף כ"ט ע"א בד"ה מפני, דהמסדיר תפלתו אומר כל הברכות כתקונן עם סיום הברכות. וכתב דצ"ע למעשה, ושוב חילק בין ש"ץ לאחרים ע"ש. ולענ"ד יש ללמוד הפך זה ממ"ש הרב מג"א ז"ל לקמן סימן רי"ח סק"ד דמחלק בין ברכות הראיה לסידור, וכתב דבסידור פסק לחומרא ובברכות הראיה ספק ברכות להקל וכו' ע"ש, ש"מ דכי תקינו רבנן לסדר היינו מבלי שיאמר כל חותמי ברכות בשם ומלכות, דאי מחתם חתים אכתי איכא ס' ברכה לבטלה כשיסדר בלי חיוב שחייבוהו חז"ל, ועין למג"א וברכ"י סימן תקפ"ב אות ג' עכ"ל: