ובסמוך: תורה קרויה אבן ויצה"ר קרוי אבן תורה קרויה אבן שנאמר את לוחות האבן (שמות כ"ד, י"ב) יצה"ר קרוי אבן דכתיב והסירותי את לב האבן מבשרכם (יחזקאל ל"ו, כ"ו) (פרשה ל"ה, ו').

עם דברי המאמר הזה נוכל למצוא כוונת מאמר אחד פעם א' גזרה המלכות גזירה על ישראל שכל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב תחומין שסומכים בהם יעקרו מה עשה יהודה בן בבא הלך וישב לו בין שני הרים גדולים וסמך שם חמשה זקנים וכו' כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להם בני רוצו, אמרו לו רבי מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים (סנהדרין י"ד, א'). והדברים סתומים וחתומים! ועם דברי המדרש שלפנינו יתבארו הדברים יפה, כי התורה נקראת אבן והיצה"ר נקרא אבן וההבדל כי התורה היא אבן שאין לה הפכיים כי אין לנטות ממנה ימין ושמאל, והיצה"ר הוא אבן שיש לו הפכיים כי זה הוא מעיקרי העבודה לעבוד עם היצה"ר ג"כ, כאמרם ז"ל בכל לבבך בשני יצריך. והיתה תשובת ר' יהודה בן בבא אל הזקנים האלה ע"ד שמצאנו (ברכות נח) ביתא דרב חנא בר חנילאי אחריב ואתנח ע"ז ר"ח, אמר ליה עולא אמאי קא מתנחת די לעבד שיהיה כרבו, היינו כי גם ביתו של הקב"ה חרב. כן פה האויבים בקשו לבטל רובי תורה מישראל וגזרו כל הסומך וכל הנסמך יהרג, ולכן כאשר שאלוהו ר' מה תהא עליך שאינך יכול לברוח אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לו הופכים, היינו די לי אם אהיה נידון עם התורה בשוה (מפי הרב מו"ה אלקנה ז"ל בן בתו של מו"ר הצדיק המחבר נ"ע).

ובגמרא אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח כו' (סוכה נב) משל לרמאי מוכר על יריד אבנים של זכוכית צבועים ואומר שהם אבנים טובות ומוכר אותם בזול, הכסיל חושב זאת למציאה גדולה וחוטף מיד ומשלם, ובבואו אל איש חכם בלילה הוא משיב ואומר אמתין עד מחר ואבחון אותם לעיני השמש, ולמחר כאשר האיר היום הרגיש שהמה צבועים וינסה ויתן אותם אל מים רותחים ונשברו ונימחו.

כן היצה"ר מסית ומפתה את האדם אל חטאים ואומר כי זה מצוה וזה מצוה, הכסיל שומע לו מיד, והיתה עצת חז"ל בדרך עצה טובה שלא למהר לעשות כן אלא אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש ושם אחר תפלתך ואחר שיעור למודך יהיו עיניך זכים ובהירים, ושם תנסה את המציאה שהוא נותן לפניך ואם אבן הוא נימוח כו':