מדרש: דבר אחר וכי ימוך אחיך הדא הוא דכתיב רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' (משלי כ"ט, י"ג) עמד רש עם איש תככים אמר לו תן לי צדקה ונתן לו מאיר עיני שניהם ה' זה קנה חיי שעה וזה קנה חיי העולם הבא, עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' (שם כ"ב, ב') עמד רש עם העשיר אמר לו תן לי צדקה ולא נתן לו עושה כלם ה' מי שעשה זה עני יכול לעשותו עשיר ומי שעשה לזה עשיר יכול לעשותו עני. (ילקוט תהילים כ"ב)

באור זה דע כי על מציאות עניים בעולם מצאנו ב' טעמים א' מה שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ (דברים ט"ו, י"א) לאמר כי כך עלתה במחשבה לפניו יתברך שאין העולם מתקיים כ"א על עניים, והטעם מובן מאד כי נאה לקדוש שיהיה לב האדם מיוחד אל השם יתברך לבדו, אשר ע"כ אמרו רז"ל שלא ירד המן פעם אחת בשבוע רק בכל יום למען יהיו עיני האדם צופות וכלות תמיד אל ידי אביו שבשמים יתברך, וזה משפט העני אשר בשכבו וקומו עיניו נשואות לשמים מאין יבוא עזרו, מאין תבוא פרנסתו, כי אין לפניו שום מראה מקום, לא על לחם רעבונו ולא על בגד לכסות ערותו, ואין לו להשען כ"א על אביו שבשמים, אשר ע"כ אמרו רז"ל (סוטה ה', א') אני את דכה וכמאמר פנה אל תפלת הערער כו' (תהלים ק"ב, י"ח). לא כן העשיר כי הסבות אשר לפניו ערוכות ומסודרות להביא פרנסתו והמה מבדילות בינו ובין קונו, כי כאשר תשאל אותו אם יש לך דרך להכין צרכי שבת וצרכי יו"ט הלא ישחק לדבריך כי צרור הכסף בידו. והעני כאשר תשאל אותו שאלה זאת הלא יענה ויאמר אבינו שבשמים הלא ישלח עזרו מקודש, וכן אמרו חז"ל (במדרש במדבר) הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו (תהילים ל"ג, י"ח) זה שבטו של לוי שאין להם חלק ונחלה כ"א מיחלים לחסדו שיצליח הקב"ה את ישראל והם יקחו המעשר.¹

footnotes: ¹ ובמדרש (פ' משפטים) אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא עמך הוא העני אלא עמי וכן אמר דוד כי אתה עם עני תושיע כו' מי הם עמו העניים כו'. עי' במדרש כי האריך מאד בדבר אהבת הקב"ה את העניים, אמנם כל דברי המדרש אין בהם די לתרץ השאלה אשר שאלו תחלה את העני עמך וכי עמך העני הלא עמי הוא ולמה נאמר בכתוב את העני עמך, אמנם לדרכנו יתכן מאד כי התורה מלמדת לאדם דעת לאמר גם אם יהיה הולך בדרך תמים עכ"ז יכבד עליו שיהיה דבק בו יתברך כמו העני וא"כ מה יעשה העשיר שיהיה הקדוש ב"ה עמו כמו עם העני, זאת העצה שישתדל העשיר להדביק את העני אליו כמאמר ויהיו עניים בני ביתך (אבות א') והקב"ה אינו נפרד מאת העני כל היום תמיד וא"כ יהיה ענין העשיר כמו המניח כד על שלחנו ושלהבת דלוק בנר א"כ גם השלהבת על השלחן ע"י מה שהשלהבת בנר והנר הוא על השולחן וזהו אם כסף תלוה את עמי תרויח בזה את העני, פי' מי שהוא עם העני יהיה עמך ע"י היותך מקרב העניים ועתה לא בא המדרש רק לבאר מאמר את העני מי הוא עם העני הלא הקב"ה, והבן.

עוד טעם שני מצאנו על מציאות עניים בעולם הוא מה שהשיב יתברך אל דוד המלך ע"ה על שאלתו ישב עולם לפני אלהים (תהלים ס"א, ח') ובמדרש (פ' משפטים) ישב עולמך ובתנחומא הוסיף תיישר עולמך שיהיו כלם עשירים, אמר לו הקב"ה אם אעשה עולמי שוה חסד ואמת מן ינצרוהו. פי' למי יעשו צדקה ומאין יזכו העשירים אם לא ע"י העניים, ובע"כ הטעמים האלה שאמרנו גם שניהם אמת וצדק, רק ההבדל הוא כי טעם זה שאמרנו שייך רק אם העשירים צדיקים והם מפרנסים את העניים אז מספיק טעם זה חסד ואמת מן ינצרהו, אבל בדור אשר אין העשירים צדיקים אז לא שייך טעם זה ואז שייך הטעם הראשון לאמר כי העולם עומד על זכות העניים כמאמר כל העולם כלו ניזון בשביל חנינא בני כו' (ברכות יז) ולהיפך אם העשירים צדיקים אז יחלש טעם זה, כי אפשר להם להתקיים בזכות עצמם ואז שייך הטעם כדי לזכותם ביתר שאת אל נועם הדבקות בו יתברך. והנ"מ בין ב' טעמים אלה כי אותו הטעם כי לא יחדל אביון מקרב הארץ שנבראו העניים בעבור אשר כלל העולם צריך להם שאין העולם יכול להתקיים בלא עניים עכ"ז אין זה מוכרח להיות עני ולא זה עשיר, כי גם אם יהיה להיפך יכול העולם להתקיים, לא כן אם העשיר מספיק פרנסת העני והטעם בשניהם כדי שיזכו זה את זה, זה מזכה אותו בחיי שעה וזה מזכה אותו בחיי עוה"ב, אז בע"כ מוכרח שיהיה זה עשיר בעבור שיעמוד בנסיונו לפזר לעניים, ולא כל אדם זוכה למדה זאת, וגם העני מוכן להיות עני כי מלומד הוא ויוכל שאת ולא יטיח דברים כלפי מעלה, וזהו מאמר המדרש רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה' שהעשיר התנהג עם העני כמשפט לגמול חסד שהוא מהדר אחר הדל כאמרם ז"ל מ"ט פשוטה כרעי' דגימל לגבי דלת שכן דרכן של גומ"ח לרוץ אחר דלים (שבת ק"ד, א'). מאיר עיני שניהם מאיר את עיני העשיר בהמשיכו עליו ברכתו והצלחתו עוד גם בימים העתידים עליו ומאיר את עיני העני שיהיה פקוח עינים לראות הנהגותיו יתברך כי המה ישרים ונכוחים ומשים על לבו מאמר חכמינו ז"ל אין בריה שאין הקב"ה מנסה אותה העשיר מנסהו אם תהיה ידו פתוחה לעניים, ומנסה את העני אם יכול לקבל יסורים ואינו כועס ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט הרי לע"ל הוא נוטל כפלים שנא' כי אתה עם עני תושיע (תהלים י"ח, כ"ח) וא"כ בע"כ הטעם כדי לזכות את שניהם ואז כבר מוכרח שיהיה זה עשיר וזה עני, אבל אם עשיר ורש נפגשו ואינו נותן לו אם כן אין דלותו של עני זה למען שהעשיר יזכה על ידו לקיים בו חסד ואמת כו' כי הלא העשיר לא יתן לו בע"כ מוכרחים לומר הטעם הראשון כי הקב"ה ברא העני לזכות עמו את כלל העולם כי אין העולם מתקיים בלא עניים. אבל כ"ז לא יספיק טעם זה רק ע"ד כלל שאי אפשר לעולם בלא עניים אבל אינו מוכרח שיהיה דוקא זה עני וזה עשיר כי אם יהיה בהיפך יהיו ג"כ עניים בעולם, ולכן עושה כלם ה' מי שעשה זה עני יכול לעשותו עשיר ומי שעשה לזה עשיר כו':