ובסמוך: ר' פנחס בשם ר' ראובן אמר כל מי שנותן פרוטה לעני הקב"ה נותן לו פרוטות (פי' וכי פרוטות יהיה גמולו) וכי פרוטה נתן לו והלא לא נתן לו אלא נפשו הא כיצד היה ככר ביו"ד פרוטות ועני עומד בשוק ואין בידו אלא תשעה, ובא אחד ונתן לו פרוטה ונטל ככר ואכלה ושבה נפשו עליו, אמר לו הקב"ה אף אתה בשעה שנפשך מצפצפת לצאת מתוך גופך אני משיבה לך (פרשה ל"ד, ב').

והמאמר מפליא מאד לב האדם, וכי לא מצא הקב"ה ח"ו לברכו בברכות הבלתי תלוי בקללה, לאמר שימתין עד שעה שתהיה נפשו מצפצפת לצאת מתוך גופו ואז ישיבה לו. אמנם כאשר תשכיל להבין בעומק הדברים תראינה עיניך, ותעלוזנה כליותיך איך דרכי ה' ישרים ונעימים, והמאמר הזה מלמד אותנו דעת איך הקב"ה חפץ חסד ומגדיל מעשה האדם לעשות קטנה גדולה, ואמר כי עושה מן הפרוטה כאלו נתן לו ככר, והטעם כי גם שהיה בידו ט' פרוטות אבל לא היה יכול לקנותו בהם כי הככר היה ביו"ד פרוטות ובא זה והשלים לעשרה, מגלגלים עליו את הכל וכאלו נתן לו כל הככר, ומן הככר עושה כאלו חיים נתן לו, והכל במשפט כי שבה נפשו עליו.

אמנם נחקורה נא בעומק ענין זה הלא כבר ידענו כי הקב"ה יגמול את האדם מדה כנגד מדה וא"כ גם אם נאמר שזה הפרוטה שנתן לו נתן לו חיים, כמה חיים נתן לו כמה יוכל לחיות בכח ככר זה ח' שעות או יו"ד שעות, וא"כ מגיע לו מאתו יתברך חיים על יו"ד שעות, ומה זה לפניו יתברך אם יגמול לאיש חיים על רגעים אחדים. אמנם מי כהחכם ומי יודע פשר דבר כי הקב"ה בצדקתו יעשה, ואתה תשמע ותבין כי לפעמים יזדמן שיקראו את הרופא אל החולה המוטל על ערש דוי ויבקשו מאת הרופא שיאמר להם כפי השערתו מה יהיה מחולה זה, אם יש תקוה להבריאו ולהשיבו אל איתנו, והרופא יענה ויאמר אם תעבור עליו הלילה ויחיה תדעו בטח כי יחיה מחולי זה, ועילת הדבר כי הרופא יודע כח המחלה הזאת עד כמה תוכל להתגבר, כי יש חולי שתבער ג' ימים ויש שתהיה בוערת ח' וט' ימים ויותר אין כח החולי שולטת רק הדבר נשאר עומד על הטבע מי מתגבר על מי, אם כח האדם חזק וישא ויסבול יחליף כח יחליץ עצמותיו והמחלה כליל תחלוף, ואם מזגו חלושה לא יעצור כח לנגד החולי הבוערת יגוע ויחלש, וא"כ ישער הרופא אם יתעכב החולה הזה עד למחר בטוח הוא שלא ימות מחולי זה, ואז אם היה באפשרות למצוא לקנות חיים על ח' וט' שעות ודאי היו נותנים כל אשר להם בעד נפשם כי אחר הח' שעות האלה יוכל האדם לחיות חיים ארוכים עד מאד.

הנה זה החסד אשר יעשה יתברך עם האדם כי אותן הח' שעות אשר החיה את העני הקב"ה שומר אותם וישמרהו ויחייהו בהם עד למחר ולמחר יאושר בארץ. וזהו עומק המאמר אף אתה בשעה שנפשך מצפצפת לצאת מתוך גופך אז אני משיבה לך, וא"כ ע"י מספר מעט השעות האלה יוכל להגיע לחיים ארוכים מאד והדברים עמוקים ואמתיים אל לב מבין בחכמה:

ובזה נוכל להמתיק מאמר אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' (תהלים מ"א, ב') אבל נבין תחלה שאלת דוד המלך ע"ה ישב עולם לפני אלהים (תהלים ס"א, ח') וביארו ז"ל (במדרש משפטים) אמר דוד רבון העולמים ישב עולמך, ובתנחומא הוסיף תיישר עולמך בשוה (עשירים ועניים) א"ל הקב"ה אם אעשה עולמי שוה (ויהיו כלם עשירים) חסד ואמת מן ינצרוהו פי' למי יעשו צדקה. וראוי להתבונן מה ענין אמת בזה כי לתשובת השאלה יספיק להשיב חסד מן ינצרהו לא אמת.

אבל דע כי רז"ל כבר החליטו ואמרו שאין לך אדם שאין לו שעה (אבות ד') היינו גם כי בכל עת אתה רואה את העשיר כי הוא מצליח והעני רחוק מכל הצלחה עד שנאמר עליו כל ימי עני רעים (משלי ט"ו, ט"ז) עכ"ז יזדמן עת שיהיה בהיפך והעני יצליח יותר מן העשיר, למשל אם תבוא אל יער גדול תמצא בו ארזים גדולים וגבוהים מאד ורחבים מאד ותמצא נטיעות קטנות נמוכות ושפלות דלים ורכים. וההבדל ביניהם כי בעת שוקטת אז הארזים הגדולים הם למעלה ראש והמה משובחים ומוצלחים לכל מלאכת מעשה, לא כן הרכים והקטנים כמאמר מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד כו' (יחזקאל ט"ו, ב'). אכן אם יעמוד רוח סערה אז יהיה להיפך כי כל עץ גבוה ומרובה בענפים יפילהו הרוח וישברהו, אבל סבכי היער והנטועים הרכים גם אם הרוח יסוער בהם על אחת שבע לא ימושו ממקומם, הרוח יטה אותם גם לארץ, וכאשר יקום סערה לדממה הם עומדים על מצבם, וא"כ דלותם ורכותם הציל אותם מן הסערה.

כן ממש משפט העניים והעשירים כי בעת אשר שלוה והשקט בעולם העשיר משופע בשפע הצלחה וכל טוב אליו יגיע והעני מחוסר מן הכל, אבל בעת אשר סערת המידת הדין בעולם אז יקויים מאמר יחלץ עני בעניו (איוב ל"ו, ט"ז) ומאמר השפלה הגבה והגבה השפל (יחזקאל כ"א, ל"ב) כאשר היה בעת חורבן בית ראשון שהשיגו האויבים את צדקיהו ואחוזת מרעהו ועשו בהם שפטים ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן לכורמים וליוגבים (מלכים ב', כ"ח) מכל זה תראה כי אלה שני העתים הם מנהגים את העולם והם אמת וחסד וכאשר העולם מתנהג בחסד העשיר מצליח וכאשר מתנהג באמת היינו במידת הדין אז העני מצליח. לכן רצה הקב"ה לזכות זה בזה היינו בזמן החסד יכלכל העשיר את העני מאת הצלחתו שאין עתה זמן אל הצלחת העני, ובעבור זה כאשר ישמש האמת בעולם העני יגן בזכותו על העשיר וזהו חסד ואמת מן ינצרוהו. ומעתה כך אמר דוד אשרי משכיל אל דל ביום הצלחתו ובסבה זאת ביום רעה הוא זמן הצלחת העני ימלטנו ה' בזכות העני:

ומעתה ראוי אלינו להתעורר על דברי רבותינו שאמרו אין דל אלא חולה שנאמר מדוע אתה ככה דל (שמואל ב' י"ג, ד') (נדרים מ') ובהשקפה הראשונה הדבר זר מאד וכי בעבור כי פעם אחד נמצא מלת דל שפי' חולה עי"כ נבאר אין דל אלא חולה, והלא פעמים אין מספר יש במקרא מלת דל ופי' מחוסר מזון ומחיה. אבל דע כי יש בעולם ב' מיני נדיבים המרחמים על עניים, א' שאינו מרחם על העני כ"א אחר אשר יבוא אצלו לדפוק על פתחו ויספר לפניו את כל מר לבו והוא מתמרמר ומתחנן אליו, ואז יתנדב להטיב עמו, ויש משכיל אל דל היינו כי בטוב לבו הוא הולך לשאול את פי הדל שיגיד לו מעמדו וענינו, וההבדל ביניהם אין מהצורך לבאר כי כבר הוא מבואר במאמר שלפנינו, אשרי משכיל אל דל, רק הנ"מ ביניהם אם לפעמים יחלה הדל ואין בו כח ללכת לדפוק אל פתחי הנדיבים, ואז ימות בלי חמלה ואין רואה ואין יודע, לא כן המשכיל אל דל ושואל עליו תמיד אם לא יראה את העני מצוי לפניו ישאל עליו איהו ודאי ילך לבקר אותו וידרשהו לטובה.

ודע כי הב' מדות שזכרנו הנה הנם גם למעלה אחת כמו שנאמר יקראני ואענהו (תהלים צ"א, ט"ו) שנית כמו שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה (ישעיה ס"ה, כ"ד) כי הקב"ה יקדים ויהיה דורש טובתו וישקוד להטיב עמו גם בהעדר קריאתו ותפלתו, והנ"מ ג"כ כנ"ל אם יהיה ח"ו עת צרה בעולם אשר אז נאמר היערוך שועך לא בצר (איוב ל"ו, י"ט) כי אז ננעלו שערי תפלה, אז אם הוא מאותם שנאמר עליהם יקראני ואענהו הלא הישועה רחוקה ממנו, אבל אם הוא מאותם שנאמר בהם טרם יקראו ואני אענה, אשר הקב"ה דורש שלומם וטובתם, ימלטהו ה' גם עתה גם מבלעדי קריאתו ותפלתו.

ומעתה שפטו נא עם מי מתנהג יתברך במדת יקראני ואענהו, ועם מי מתנהג יתברך במדת טרם יקראו ואני אענה, באין ספק במדה שאדם מודד בה מודדין לו, כי כפי התנהגות האדם למטה כך מתנהגים עמו למעלה, ואם מדתו למטה להעלים עיניו מן העניים אם לא כאשר יבוא העני על פתחו ויתמרמר לפניו אז יתנדב בעבורו, אז גם עליו ישפטו כן מלמעלה, ואם לא יקרא לא יענה, אמנם מי שהוא משכיל אל דל ואינו ממתין שיבוא העני אליו רק יקדים טובתו אל העני גם הקב"ה לא ימתין על תפלתו ויקדים אליו טובתו וישועתו, כמאמר טרם יקראו ואני אענה, וירויח בזה בהיות ח"ו עת צרה ולא יוכל להתפלל כי שערי התפלה יהיו נעולים וכמו שכתבנו.

ומעתה מאמר דוד המלך ע"ה כך הוא אשרי משכיל אל דל ואינו ממתין עד שיבוא הדל אצלו וע"ז ביארו הנ"מ בזה, ע"ז אמרו אין דל הנזכר במאמר זה אלא חולה עני וכואב ואין בו כח לדפוק על פתחי נדיבים, ומי אשר מדתו כך שאינו ממתין עד שיבוא העני לבקש ממנו כן יתקיים בו גם ביום רעה ימלטהו ה', גם בעת שלא יוכל להשיג תשועתו ע"י תפלה יקויים בו טרם יקראו ואני אענה: