Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך. (ג', ט"ז)
מהראוי להעיר על מה שמסמיך הכתוב מאמר: ואל אישך תשוקתך לקללת: הרבה ארבה עצבונך. ואחשוב בזה על פי מה שכתבנו למעלה (בביאור המדרש טוב מאד זה יצר הרע) כי התאוה והתשוקה אשר באדם מסיבת היצר הרע, לא נבראו כי אם עבור קיום העולם. אשר על כן לא נטע הקב"ה תאוה יתרה באדם יותר מהצורך לקיום המין, רצה לומר, כי אל הדברים האינם מגונים על עושיהם המעיט יתברך בהתאוה והתשוקה אליהם. אבל הדברים המגונים יותר אשר מבלעדי התאוה לא היה אדם פונה אליהם היתה עצת הבורא יתברך להרבות התאוה ולהוסיף בהתשוקה אליהם למען יתרצה לקבל על עצמו אחרית הדברים איך שיהיה עבור ראשיתם כי ישגה מאד ערבותם ונעימתם.
ובזה נבוא אל הענין כי הנה ה' יתברך גזר על האשה צער העיבור וצער לידה וצער גידול בנים, ולולא שהרבה יתברך בתשוקת האשה לאיש באין ספק לא היתה נפתה לאיש מעולם מסיבת העצבון הגדול שתשיג לאחרונה. אבל מי כהחכם בורא עולם יתברך, אשר לשבת יצרה, להרבות תשוקת האשה ולהגדיל תאותה עד למרבה, למען יהיה העולם נוהג בקיום תמידיי. והוא המבואר במדרש: ואל אישך תשוקתך, בשעה שהאשה יושבת על המשבר היא אומרת עוד איני נזקקת לבעלי מעתה והקב"ה אומר לה תשובי לתשוקת אישך, (פרשה כ', ד') ממש כדברינו.
וזהו: הרבה ארבה עצבונך והרונך כו'. ולבל תאמר ללבבה, הלא בידי לחצוץ ולסכך בעד העצבון הזה לבל יפגעני, על זה אמר הכתוב, כי עוד זאת אעשה לך: ואל אישך תשוקתך.