Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עוד שם: דבר אחר אמון אומן התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותו מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותו מדעת עצמו אלא דיפטראות ופנקסאות יש לו לדעת איך הוא עושה חדרים האך הוא עושה פשפשין כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם והתורה אמרה בראשית ברא אלהים אין ראשית אלא תורה היאך מה דאת אמרת ה' קנני ראשית דרכו. (משלי ח', כ"ב).
לכאורה הדברים מבהילים לב כל קורא ספר כי היאות לומר שהקב"ה היה מביט בתורה ובורא את העולם הלא את מי נועץ ויבינהו והיא גם היא בריאה מאתו יתברך. גם מה שסיימו ז"ל והתורה אמרה בראשית ברא אלהים לא ידענו מה רצונם בזה.
אולם הדברים מובנים על דעת פשוט בשנצרף לזה עוד מאמר החכם בהתפארות התורה: לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה (משלי ח', י"ד) כו' ובמדרש בי נתייעץ הקב"ה וברא את העולם. (ילקוט במקומו) הנה מלבד התמיהה הקדומה הנופלת גם במאמר הלז עוד מהקושיה הוא כי לפי הדרש היה מהצודק שיאמר הכתוב בי עצה.
והבנת הענין הוא על פי מה שאמר שלמה המלך עליו השלום: ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו מלפניו. (קהלת ג', י"ד) ולכאורה היה ראוי לומר כי כל אשר עשה האלוקים כי על העבר ידבר, אולם רצונו בזה להביננו דעת על מה לא ברא ה' יתברך את עולמו באופן בל יהיה כרוך בעקבה ההעדר והכליון. רצוני לומר שיהיה האדם חי לעולם ויהיה משולל מכל פגעי הזמן ותחלואות מכאיבות, וכל הטובות המושגות לאדם יהיו קיימות בלתי נפסקות כמשפט לפועל נצחי שיהא גם פעולתיו נצחיות וקימות בל יתערב במו מהכליון והקלקול. על זה השכיל אותנו אשר הכליונות וההעדרים המתהוים בעולם אינם מפאת חולשת הפועל כי באמת לפי איכות בוראם הממציאם היה החיוב שיהיו ברואיו בתכלית השלימות והנצחיות. וזהו כל אשר יעשה האלהים כלו' לפי חיוב השלימות הראוי למה שיעשה האלהים הוא יהיה לעולם, אך היה מרצון חכמתו יתברך לכונן עולמו באופן שתהיה עלולה להפסד וכליון למען הפחיד לב באי עולם בל יעברו חוק התורה ומצותיה וזהו והאלהים עשה הכליונות שייראו מלפניו (והארכנו בזה בקול יעקב קהלת שם).
מעתה הדבר הזה הוא לעד נאמן אשר כל עיקר בריאת העולם ומלואה איננה מכוונה רק בשביל התורה הקדושה, ולעילה זו היה החיוב כי יתכנו אופני יצירת ותכונת אישים לעומת צרכי התורה הקדושה היינו להכין מוסרים ותוכחות לייסר עוברי תורות והחולפים חוק, למען יראו רבים וייראו ויעמדו על משמרתה.
עוד קח לך מופת נאמן על האמור כי כפי הראוי להתלוכות ברואי ה' ודתות הנהגותיהם יחוייב שלא יהיה בין בני אדם שום תואר בעלים או אדנות וממשלה כמו שאין תארים האלו בצבאי מעלה בלתי לה' לבדו הוא השליט על יצוריו, וכמו כן בברואי מטה בבעלי חיים שיד כולם שוים בהתחלקות הטרף והמזון כן היה מהראוי שיהיה האדם כאחד מהם ושתהיה יד הכל שוים בכל שפע וברכה שבעולם לבל יצוייר מאמר האומר זה חלקי והזולת לרעהו. אבל מי כהחכם בורא עולם יתברך שהבדיל את האדם בנימוסו מכל הברואים למען רבות בו משפטי התורה ולהעמיסו בעול מצותיה כמו גניבה גזילה חמדת קניני רעהו בצדקה וגמילות חסדים וזולתם. (וכבר ביארנו הענין באורך בקול יעקב אסתר בבאור הכתוב וימלא המן חמה, עיין שם).
ומעתה ראה כי צדקו דבריהם ז"ל שהיה הקב"ה מביט בתורה ובורא העולם כי לולא תורתינו הקדושה היו באי העולם מחולפים בתכונת חוק בריאתם וכמדובר.
והוא ממש כמי שלוקח אל ביתו חרש חכם לעשות לו איזה מלאכה יקרה אשר מהצורך להכין לו בית מיוחד למכון ועריכת כלי המלאכה, לא ימלט אם שישאל להבעל מלאכה אודות זה או שישער בעצמו כל צרכי הבעל מלאכה לתיקוני מלאכתו, כן הדבר בעניננו אחר כי כל תכלית בריאת העולם אינו רק למען תכון התורה הקדושה ומצותה ועל ידי עושיה ולומדיה שיער יתברך עריכת העולם ומכוני' להיותה קצובה וערוכה כפי צורך התורה ושלמו לה פרטי חקותיה בלי מגרעת.
וזהו שאמרה התורה: אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין וכו', כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם (והוא אך על דרך המליצה) וכדברינו.
וזהו גם כן: לי עצה ותושיה. ובא מדרשם ז"ל: בי נתייעץ הקב"ה וברא את העולם. ממש על דרך הרוצה לעשות מלבוש לבנו מוכרח להיות מביט ורואה במדת ארכו ורחבו עבור לכוון המלבוש כמדו, כן העולם ומלואה נברא כלבוש הנמדד לתורתנו הקדושה וכמדובר, וזהו: לי עצה. כלומר בשבילי. לכן: בי נתייעץ כו'.
וזהו שסיים המדרש: והתורה אמרה "בראשית ברא אלהים" אין ראשית אלא תורה. כלו' הכל נברא בשביל התורה שנקראת ראשית על כן היה מהצורך לברוא העולם כמדה [כמדתה].
ולדברינו אלה יהיו מורים דבריהם ז"ל (בסמוך א', י') אמר ר' אלעזר בר חנינא בשם רב אחא כ"ו דורות היתה האל"ף קוראת תגר לפני כסאו של הקב"ה אמרה לפניו ריבונו של עולם אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי אמר לה הקב"ה העולם ומלואה לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג', י"ט) למחר אני בא ליתן תורה לישראל ואיני פותח תחלה אלא בך שנאמר אנכי ה' אלוקיך (שמות כ', י"ב). אשר לכאורה עדן לא ידענו במה תתקרר דעת אות הא' על מה שלא ברא עולמו בו. אולם הכוונה הפשוטה כי אחר שהעולם איננה עיקריית בבריאתה מצד עצמותה זולת להכין ולסבב קיומי התורה והמצוה על כן אין להאל"ף לקרוא תגר על אשר לא בו ברא הקב"ה עולמו אם הוא בא ראשונה במה שהוא ראשית ועיקר הבריאה וזהו שאמר ואיני פותח תחלה אלא בך (לשון בינוני) כלומר הלא באמת הפתיחה העיקרית היא בך.
עוד יש להעמיק בהבנת הענין בהזכיר עוד מאמר החכם: ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. (משלי ח', כ"ב) אשר לכאורה מלות קדם מפעליו מאז נראים מיותרים. אבל ידענו ממאמרם ז"ל בכמה מקומות אשר משפט הבריאה הוא להיות הטפל מוקדם בזמן להעיקר, ומהם הקש לתבואה הקליפה לפרי וכן כל הנבראים קדמו לאדם וכאשר האריך בזה הזוהר הקדוש. ועילת הדבר הוא על דרך מליצת רש"י ז"ל: הנכנס ראשון יוצא אחרון (בראשית כ"ה, כו) והוא כי הפרי היא ראשית ומוקדמת אצל מחשבת הנוטע או הזורע כי אליה הוא נושא את נפשו בעמלו, אך מטבע וחוק הבריאה מוסד שהראשון יצא אחרון ותקדם לו הטפל והקליפה.
ועל דרך זה ממש הענין עם תורתנו הקדושה כי גם היא ראשית ועיקרית לבריאת העולם וכאשר עלה ברצונו יתברך להצמיח פרי תנובתה ולהפיץ ענן אור התגלותה תוך העולם הזה, כמו כן חייבה חכמתו יתברך שמו להתחיל בבריאת העולם שהיא כקליפה הטפלה לפרי, ויוציא אלהים את כל הנמצאים בעולם ואחר תצמח ותתגלה פרי תבואתה.
ומעתה הלא מקום לשאול על התפארות התורה הקדושה בקדימתה במאמר: ה' קנני ראשית דרכו. אם המונח קיים כי המאוחר חשוב יותר.
אבל הבנת הדבר הוא על דרך הדמיון ב' נערים היו מריבים זה עם זה אמר אחד להשני איככה מלאך לבך להעיז נגדי ולדבר אלי קשות הלא ידעת מאבי כי מעודו הוא ראש הקהל מנהל העדה, ענהו: הלא ידעת כי לעת כזאת לאשר רבו הגייסות והשערורות בוחרים בעיר הפחותים בעם לשומם ראשים עליהם למען יצאו בראש לסבול משא ועול הגייסות, אמר לו חבירו: סכל, האם אך עתה הושם לראש, זכר נא כי גם מלפנים בהיות העיר בשלותה מאז הושם לראש וקצין בעם והוא לעד על יקרת ערכו ומעלתו כי ראוי הוא לכל הגדולה והכבוד. נמצא כי הפרנס הזה אם לעת כזאת לא היה ממונה לראש היה חשיבותו בכפלים עבור היותו ראש וחשוב בזמן הקדום.
כן הדבר בעניננו כי מאז הוסד ארץ על מכוניה מוטבע בכל דבר להיות הטפל מוקדם בזמן להעיקר והמאוחר קודם במעלה. וטרם נתהווה העולם הזה, היה אז המוקדם קודם במעלה. וזו שאמרה התורה: ה' קנני ראשית דרכו אך לא עתה שהמאוחר חשוב כי אם: קדם מפעליו מאז. וכאמרם ז"ל במדרש (א', ד') שני דברים קדמו לבריאת העולם התורה וכסא הכבוד אבל איני יודע איזו מהן קודם אמר רב אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר: ה' קנני ראשית דרכו, קודם לאותו שנאמר בו: נכון כסאך מאז. (תהילים צ"ג, ב') אולם לעת עלה ברצונו יתברך להפיק ולגלות אור יושר תורתינו הקדושה על פני תבל אשר המוסד והמוטבע הוא להיות המאוחר בעולם יתחשב יותר מהקדום עשה כן לתורתנו להקדים העולם ומלואה לתורה.
וזהו תשובתו יתברך לאות האל"ף: העולם ומלואה לא נברא אלא בזכות התורה כלומר טפלים אל התורה אשר על כן קדמו בבריאתם, ואם כן מה לך איפה לקרוא תגר, הלא למחר אני בא ליתן תורה לישראל ואיני פותח תחלה אלא בך כלומר אתה תהיה בראשונה למה שהוא ראשית ועיקר הבריאה. ובריאת העולם הקדומה אך טפלה היא אליה, והבן.