Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויצא קין מלפני ה' מדרש: רב חמא בשם רבי חנינא בר יצחק אמר יצא שמח כו' פגע בו אדם הראשון אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדם מטפח על פניו אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע, מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת. (פרשה כ"ב, י"ג).
המאמר פלאי! ונקדים לזה מאמר הכתוב אך את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם לדורתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם. (שמות ל"א, י"ג) הנה מלבד מה שלא ידענו ענין האות ומהותו, עוד מהראוי להבין מהו הטעם לשלא תדחה מצות שבת מפני מלאכת המשכן אשר ממנו הענין מדבר.
ונציע לזה לשונם ז"ל בילקוט (שם) לדעת כי אני ה' מקדשכם לעולם הבא כגון קדושת שבת שהיא מעין עוה"ב, וכן הוא אומר מזמור שיר ליום השבת (תהילים צ"ב, א') ליום שכולו שבת (עיין שם עוד יותר). ולהבין המאמרים האלה נזכירה נא עוד מאמרם ז"ל לדעת כי אני ה' מקדשכם אמר לו הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם, מכאן ארשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו, מה עביד ליה כו' עד אר"פ שאיף ליה מאותו המין. (שבת י', א') ויש להעיר בזה מהו שאמר לך והודיעם מדוע לא יאמר מתנה טובה יש לי כו' לך ותן להם. ויותר יפלא כי הלא מצות שבת במרה נצטוו והפסוק לדעת נאמר אצל מלאכת המשכן כנזכר לעיל, ואף גם זאת לא ידענו מה שתאר יתברך מצות שבת מתנה טובה יותר על כל מצות שבתורה, גם מה שכתוב בבית גנזי אינו מובן.
אבל הענין כך הוא כי אם אמנם מצות שבת היא רק מצוה אחת ככל מצות עשה שבתורה אולם מכבר אמרו רז"ל גדולה שבת ששקולה נגד כל המצות, והקרוב אצלנו לומר אשר על כן יקרה היא בעיני ה' להיותה שקולה כל כך יען היות ענינה אחד מששים לעולם הבא כמרז"ל וכמוזכר בדברי הילקוט הנזכר לעיל. והנה הקב"ה בבחרו אותנו לעם סגולה ונתן לנו תורתו הקדושה ובה יעודים נפלאים על מתן השכר לעושיה ולמקיימיה, וכמאמר להנחיל אוהבי יש (משלי ח', כ"א) אך אין אתנו יודע מהותו ואיכות טובו, כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ואין אנחנו כהיום בגדר ההשגה להשכיל ולדעת מהות ענינו כדברי רז"ל אבל לעולם הבא עין לא ראתה כו' (ברכות ל"ד), והשם יתברך ברצותו להודיענו מרב טוב הצפון ולגלות לנו קצהו (כי כן מטבע העבד כי ישאף לדעת מהות משכרתו) היתה עצתו יתברך להפיק רצוננו במתן השבת, שהוא מעין עולם הבא ועל פיה נשכיל לדעת מהות העולם הבא.
ועתה קורא ישר לך נא ראה כי כל המאמרים הנזכרים עולות בקנה אחד וצדקו יחדו, והוא כי העולם הבא עליה אומר הקב"ה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, בעבור שהוא יום שכולו שבת, ובעבור שהיא מתנה גנוזה עד עת מועד לע"ל וכמאמר הכתוב מה רב טובך אשר צפנת כו'. (תהילים ל"א, כ') וזהו דברי הגמרא הנזכרים לעיל: לדעת כי אני ה' מקדשכם, אמר לו הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל, מוסב על עולם הבא, לך והודיעם. ומזה הוכיחו ז"ל ואמרו הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו שנאמר לדעת כי אני ה' מקדשכם, כלומר כי כן חייבה גם רצונו יתברך להודיענו ממהות מתנתו המעותדת לנו.
וזהו גם כן הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו גם כן מההוכחה הלזו כי גם אנחנו כהיום כעוללים ויונקים קטני הדעת קצרי ההשגה וכאמור, ומסיים ואמר מה עביד ליה א"ר פפא שאיף ליה מאותו המין כי כן ממש עשה עמנו יתברך ברצותו להטעמנו מטובו הצפון והגנוז נתן לנו את השבת שהיא אחד מס' לעולם הבא, וכאשר סידרו לנו ז"ל מענגיה לעולם כבוד ינחלו טועמיה חיים זכו.
ודברינו אלה מבוארים בילקוט הנזכר לעיל, באמרם לדעת כי אני ה' מקדשכם לעולם הבא, כגון קדושת שבת שהוא מעין עולם הבא, וכן הוא אומר מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת. ומעתה יתכן כי תהיה זאת נתינת טעם על אשר מצות שבת לא תדחה מפני מלאכת המשכן, וזהו אך את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ה' מקדשכם, וכדברי הילקוט לעולם הבא ולכן אין להעריך ערכה.
ומעתה נבוא אל הענין כי הלא לעינינו הוא המבואר בדברי הנביא ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל יבדילני ה' מול עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש, כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי כו' עד והביאותים אל הר קדשי כו' (ישעי' נ"ו, ג') הא לך כי שמירת השבת ידה רב לה להביא בעליה למתן שכר הגנוז לעולם הבא, וכדרש רז"ל: אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו שנאמר כל שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו. (שבת קי"ח, ב') ובזאת מתוארה אצלנו מצות שבת לשם אות ממש כאשר יתן איש אל רעהו אות או מופת לאמר לך נא והגד אות זה לפלוני והוא יתן לך חפץ פלוני, ככה אצלנו מצות שמירת שבת כי שומריה לאות עולם היא להם כי המה מבני עולם הבא כמדובר.
ומעתה מה שאדם הראשון דימה בנפשו כי תוחלתו לעולם הבא אבודה ממנו, אין בזה מן הזרות כי חטאתו נגדו תמיד לאשר לא ידע מתיקוני התשובה עדיין, והיה ירא על נפשו לשמור השבת לשלא יהיה נידון כגונב אות מחבירו לקבל מזולתו חפץ המסומן, אשר עונו גדול מנשוא (עיין בילקוט הנזכר לעיל מה שאמר על מי שאיננו מנוחלי עולם הבא ושומר השבת), אולם כאשר פגע בקין וראהו שמח, ושאלו מה נעשה בדינך ואמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, וכאשר אמרו ז"ל במדרש וישם ה' לקין אות אות הוא לבעלי תשובה כי הוא היה השב הראשון ועל כן כאשר נתוודע לאדם הראשון תיקון התשובה התחיל מטפח על פניו ואמר כך כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע, מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת (כדברי הליקוט) על היותו עדן בכלל שומרי השבת המעותדים לקבל חלקם בחיים הנצחיים לעולם הבא.