במדרש: מה תצעק אלי אמר הקב"ה למשה מה אתה עומד ומתפלל כבר קדמה תפלתם של בני לתפלתך. עוד שם הדא הוא דכתיב צעקו וה' שמע (תהילים ל"ד, י"ח) מהו כן אלא שתי ירושות הנחיל יצחק לשני בניו, הנחיל ליעקב הקול וכן הוא אומר הקול קול יעקב כו', ולכך כתיב צעקו וה' שמע. לפי שצעקו בני ישראל על הים שמע הקב"ה תפלתם ואמר למשה מה תצעק אלי כבר שמעתי צעקתם (פרשה כ"א, א').

כונת הענין על פי דבריהם שם בסמוך. ד"א מה תצעק אלי הדא הוא דכתיב היערוך שועך לא בצר (איוב ל"ו, י"ט) מהו כן אמר ר' אלעזר בן פדת המשל אומר כבד את רופאך עד שלא תצטרך לו (שם ז'). והכלל בזה הוא כי נביאי ישראל היו ממש בפעולתם כפעולת הרופא הגדול כי שתים הוא עושה לבעליו, אחד שהוא שומר אותו ומזהירו מדברים המביאים לידי חולי, וגם אם בהזדמן יתנוצץ בו איזה חולי הנה בחכמתו הוא מבין ומכיר בו ומגיד לו דרכי הצלתו טרם תכבד עליו מחלהו. כן היו הנביאים לישראל, אחד כי היה עיניהם צופות על דרכיהם ומעלליהם לשמור אותם ולהזהירם מכל רע, וגם אם לפעמים תתעורר מדת הדין היו יודעים ורואים כי הדין מתוח והיו עומדים בתפלה ובתחנה טרם תכבד עד כי בטלו הגזירה. וזהו מליצתם ז"ל כבד את רופאך עד שלא תצטרך לו, כלומר הזהר בדברי הנביא השוקד בטובת שלמותך ולא תצטרך לטובתו במחלת מוקשך, אמנם כל זה הוא טרם התגלות מדת הדין אל עיני העם אז מהצורך אל הנביאים העומדים בסוד אלהים והם יקדימו תפלה לצרה מיד בראותם איזה התעוררות הדינים חלילה, מה שאין כלל ההמון יודעים מזה מאומה שיתפללו טרם בואו הצרה, אבל אחר כי תבוא הצרה בפועל וכלם מרגישים מר מקריהם וקוראים אל ה' הנה כבר נאמר צעקו וה' שמע ואין מהצורך עוד לתפלת הנביא, וזהו לכך כתיב צעקו וה' שמע לפי שצעקו בני ישראל על הים שמע הקב"ה תפלתם ואמר למשה מה תצעק אלי כבר שמעתי צעקתם דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך כו', ממש כפעולת הרופא להגיד לאדם מחלהו טרם שירגיש הוא, אבל בהעיק אותו עד כי הוא בעצמו מבין מחלהו אז אין על הרופא כי אם לעסוק ברפואתו דבר שהוא אך בידו ולא ביד הזולת וזהו ואתה הרם את מטך: