Ohel Ya'akov on Torah, Beshalach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, ילקוט: זה היה תחלת הפרשה ולמה נכתב כאן ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
הנה מה מאד ראוי לשום לב לעמוד על טעם וחשיבות מאמר אמר אויב ארדוף עד שיהיה ראוי להקדימו בתחלת הפרשה, ומדוע לא יאבו בסדר שנכתב בתורה שמתחלת השירה באז ישיר כאשר יחייב משפט השיר וסדרי מליצותיו.
והנראה בזה כי הנה משפט וסדר השיר ראוי להיות כפי סדר הנסים שישוררו עליהם והנס הנעשה ראשון ראוי להקדים ספורו ראשונה, והשני אחריו וכן כלם.
ומעתה נחקורה נא בדבר רדיפת פרעה אחרי ישראל אם נאמר כי היתה מחוייבת אליו על פי הדין והטבע, כאשר תדון בעצמך במה שאמרו לו דרך ג' ימים נלך במדבר ועל דעת זאת שלחם שישובו אליו אחר ג' ימים ועל כן בבוא האקטורים והגידו לו כי ברח העם לחלוטים נתמלא חימה הוא וחילו ורדפו אחריהם, ואם כן לא יהיה התחלת הנס כי אם כשנטבעו בים, אמנם הנה ההוראה מספורי התורה לא כן היא, שנאמר ויהפך לבב פרעה כו', ויחזק ה' את לב פרעה וירדוף כו', הא לך כי רדיפת פרעה היתה מאת ה' והיא היתה ראשונה והיה ראוי להקדימה בתחלת השירה, אולם הדור ההוא שקדמה יציאתם אל קריאתם בתורה לא היה להם לדון כי אם לפי הסברא, והסברא נותנת כי לא שלחם כי אם לחוג דרך שלשה ימים, אשר על כן השאילום כלי כסף וכלי זהב, אמנם אל משה גלה יתברך הנס הגדול הזה ועוד כפול ומכופל והוא במה שאמר לו עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה (י"א, א') לומר לא כאשר תדמו בנפשכם כי סבת שלחו אתכם הוא אל המקום הראוי לזבוח אבל כל מגמתו יהיה כי תלכו מזה למען לא תהיו לו עוד למוקש. וזהו שהוסיף לבאר ואמר כלה גרש יגרש אתכם מזה כלומר לא יהיה בדעתו עוד כי תשובו אליו לאחר שלשה ימים, ועם כל זה דבר נא באזני העם וישאלו כו', הנה יהיה נס בתוך נס כי האמנם ידעו המצריים כי לא יוסיפו שוב אליהם עוד עם כל זה ישאלו אם מסבת החן ואם מסבת המורא (עיין למעלה על מקומו). וכמו שיורה מאמר דוד המלך ע"ה מלכי צבאות ידודון ידודון ונות בית תחלק שלל (תהלים ס"ח, י"ג) רצה לומר ידעו המצריים כי בלב ישראל לצאת ממצרים לחלוטין (וזהו הוראת הכפל ידודון ידודון, ועם כל זה ונות בית תחלק שלל וכמאמר בע"כ השאילום). והמופת הגדול על ענין זה הוא מה שאמר האויב ארדוף אשיג אחלק שלל ואם היתה הנתינה בתחילה אך בדרך שאלה להחזיר להם אחר שלשה ימים. א"כ איך יתכן לקרוא השאלה ההיא שלל ולומר אחלק וכו'. כי לא יפול בזה משפט החלוקה, אבל בהכרח כל אחד יטול בחזרה את שלו, אם לא כי גם מתחילה היה כל נותן מחליט בדעתו כי לא ישובו עוד למצרים, והיה כל אחד מסיח דעתו מהם וממה שנתנו לו, וע"כ אח"כ כשנתנו לבם לרדוף אחריהם היה בעיניהם כאילו יבוזו בז כמשפט כל שלל המושג במלחמה.
והנה כל זאת הראה ית' למשה במראות רוח הקודש, ואם כן אחר כי המוחלט הוא שהיה רדיפת פרעה ענין חדש על דרך נס. א"כ מהראוי אל השבח הזה שיהיה מוקדם בסיפורי הנסים המוזכרים בשירת ישראל כי הנס הזה קדם לכל הדברים, וזהו שהחליטו ז"ל וגמרו אומר אמר אויב וכו', זה היה תחילת הפרשה, ולמה נכתב כאן ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה, והבן: