Ohel Ya'akov on Torah, Bo
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עוד במדרש (בסמוך): דבר אחר החדש הזה לכם ר' מאיר אומר לי ולכם היא הגאולה כביכול אני נפדיתי עמכם שנאמר אשר פדית לך ממצרים גויים ואלוקים (שמואל ב' ז', כ"ג), וקבעו החדש הזה לי ולכם שנאמר כו', ותהא שמחתכם שלימה אפילו מי שהוא עני כו', תמים לשמו של הקב"ה שנאמר הצור תמים פעלו (דברים ל"ב, ג') (פרשה צ"ג, י"ב).
וראוי לעמוד על כוונת מאמר ותהא שמחתכם שלימה, ומה גם איך הדבר תלוי במה שכתוב אחר כך אפילו עני שבישראל.
ותחלה מהצורך אלינו לתת טעם על מה שצונו יתברך בכל עת שמחה וזמן ששון לשמח גם העניים והאביונים וכמו שנאמר ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו (נחמיה ח', י') וכן ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים (אסתר ט', כ"ב). וכבר דרשו ז"ל על פסוק עשיתי ככל אשר צויתני (דברים כ"ו, י"ד) שמחתי ושימחתי. אבל טעם הדבר הוא כי מטבע האדם עת יתעצב אל לבו מעוצר רעה ויגון לא די כי לא ישמח ולא ילבש גיל כמדו בראותו בעת ההיא ממולו איש שמח וטוב לב אשר ההצלחה משחקת לו. כי נהפוך הוא כי אז יתגבר עליו עצבונו עוד יותר ויותר, לא זו כי לא ישתנה מיגון לשמחה משמחת זולתו אלא אף זו כי עוד יגבר עצבונו ויגונו. ממש כמו הרעב ללחם כי יראה מי שהוא יושב ממולו ואוכל לשובע נפשו מעדנים וממתקים, הלא לא די שלא ישקיט רעבונו כי עוד יתגבר עליו רעבונו ותשוקתו לאכילה ביתר שאת וביתר עז. כן בעניני עצבות ושבר רוח. הנשמע מזה כי אם ישמח העשיר ויתעדן בטובה שהשיג מאת ה' הנה בזה ידאיב נפש העני ויכפיל אנחת האביון, בחשבו עם לבו כי הוא ריק וערום מכל, נמצא כי יש בתענוגיו שני פעולות הפכיות משמחות אותו ומעצבות את אחרים, וזהו היפך הוראת תמים (שהוא כענין שמחתי ושימחתי) וכדברי החכם ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה (משלי י', כ"ב) כלומר שלא יסבב בשמחתו עצב אל העני, וזהו שתהא שמחתכם שלימה אפילו עני שבישראל, וסיים תמים לשמו של הקב"ה שנאמר הצור תמים פעלו:
ומעתה יתבארו פתח דבריהם ר' מאיר אומר לי ולכם היא הגאולה כביכול אני נפדיתי עמכם ותהא שמחתכם שלימה, אשר משמעות המאמר כי על כן ישוה העני בשמחת כלם בעבור כי לי ולכם הגאולה, ולכאורה הדבר בלתי מובן, והנראה אחרי שנקבל הדברים כפשוטם מה שאמר כביכול אני נפדיתי עמכם שנאמר אשר פדית לך כו', הכוונה אשר גאולת מצרים היתה אך בעבור שמו הגדול שהיה כביכול עמהם בגלותם וכענין שאמר יתברך ליעקב אנכי ארד עמך מצרימה (בראשית מ"ו, ד') וכמאמר הזוהר (ריש פרשת שמות), ואנו מיחלים גם כן על גאולה העתידה בדרך הזה כמאמר הנביא למעני למעני אעשה (ישעיה מ"ח, י"א).¹
footnotes: ¹ ובנביא מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד כו' (ירמיה ל"א, ב') מורה ג"כ כי גאולת העתיד תהיה כמו כן למען שמו ולמען זכות האבות וזהו ואהבת עולם אהבתיך כלומך לא אהבת עצמך כ"א אהבת האבות אשר מעולם (ועיין מזה בקול יעקב שה"ש על מאמר קול דודי הנה זה בא) וזהו שסיים שם ואמר אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון כו' הרצון בזה כי לכאורה יש לשאול אם גאולת העתיד תהיה אך למען שמו הלא יפלא מאד מדוע יארכו ימי הגלות כ"כ הלא אין בצע ויתרון בימים הבאים מהימים האלה כי גם היום יש לה' ית' לקנא קנאה גדולה למען שמו ולמען כבודו. והן ע"ז אמר והפכתי אבלם לששון כו' ממש כענין גאולת מצרים אשר לא היתה כ"א אחרי שלא היה יכולת בידם להתמהמה ולישתעבד עוד, כן יהיה לעתיד. ועילת הדבר הוא ממש כאשר יזדמן לפעמים כי יבא עני אחד לעיר ולא יהיה מרחמים עליו בשום דבר וכאשר יחלה אז יקחו אותו לבית תעלה מיוחד וישתדלו ברפואתו עד שיתרפא מחליו ויהיו מתחסדים עמו אח"כ לכלכלהו בכל מחסוריו ממאכלים ומשקים ומלבושים, ומי פעל וגרם לו כל זאת הלא מחלהו אשר קרה אותו. והוא הענין בגאולת ישראל כי כל עוד שיש כח להתקיים גם בנבכי מי הצרות ההכרח להם לסבול, בלתי בבוא המים עד נפש ויכבד אבלם ויגונם הנה אז יערה עליהם רוח רחמים לשלם נחומים להם עד כי יקחו חלקם בשמחה שבעתים. וזהו והפכתי אבלם לששון כלומר כשיתמהמהו כ"כ עד כי יתאבלו הנה אז אהפוך להם האבל לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. וזהו ג"כ אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני (ישעיה י"ב, א') כי בבוא הנחמה אחר החימה תהיה הנחמה כפולה ומכופלת וכנ"ל:
וכבר מבואר בכמה מקומות במדרש שלא היו ישראל ראויים להגאל מצד עצמן כמאמר ואת ערום ועריה, ואם כן צדקו רז"ל שחייבו השמחה להיות בכלם בשוה והוא על פי דמיון לעניים ההולכים בחבורה ממקום למקום לקבץ מחייתם ונושאים עמהם מעט סחורה מה שדרך העניים לשאת כמו ציצית, מזוזות וכדומה אשר לפעמים יזדמנו למלון בבית נדיב ושוע ונותן להם במתנה איזה סך, ולפעמים יבואו לבית כילי ויקנו מהם מהסחורה שבידם. וההבדל כי המעות שנותנים להם בעד סחורתם גם כי יתנו המעות ליד אחד מהם עם כל זה הם יחלקו ביניהם כפי המגיע לכל אחד בעד סחורתו, לא כן אם בנדבה ישיגו יחלקו ביניהם בשוה כי להמתנה ישתוו כלם כזה כן זה.
כן הדבר בענייננו כי אם היו משיגים הגאולה בזכות מעשיהם הטובים היה כל אחד שמח לפי חלקו ולפי ערכו לא כן עתה שהגאולה היתה אך למענו יתברך שפדה את עצמו כביכול ואגב פדה גם אותנו על דרך החסד והנדבה אם כן המשפט שיהיה יד כלם שוים בהשמחה. וזהו ר' מאיר אומר לי ולכם הגאולה כביכול אני נפדיתי עמכם וקבעו החדש הזה לי ולכם ותהיה שמחתכם שלימה, אפילו עני שבישראל יהיה שוה בשמחת כלם, וזהו שסיים תמיד לשמו של הקב"ה.
וזהו שיעד כמו כן בשמחת העתיד - אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו כי כפי המדובר שם הנה גם גאולת העתיד תהיה אך למען שמו הגדול (וכמו שכתב בהג"ה שלפנינו) על כן המשפט גם כן כי יהיו כלם שמחים בשוה עם הגאולה כנער כזקן, כיונק כאיש שיבה מה שאין כן אם בזכות המעשים טובים הנה יחלק העם למדרגות חלוקות כי לא כערך השב ערך העלם הרך: