ויאמר ברוך ה' אלהי אדוני אברהם כו' אנכי בדרך נחני ה' בית אחי אדוני (כ"ד, כ"ז). מדרש: ממה שקפצה הדרך לפני הייתי יודע שבדרך נחני ה' בית אחי אדוני (פרשה ס', ו').

רבים מבינים כי מפאת חסד ה' בקפיצת הדרך שפט במאזני בחינתו שהמקום ברוך הוא יגמור בעדו להזמין לו זווגו, אמנה אחר ההשקפה הנאותה יעלה לנו כוונה היותר קרובה בע"ה. והוא על דרך אחד שכר בעל עגלה לנחותו אל אחת העיירות הסמוכות ויאסור לו מרכבתו ויתן עמו משרתו להנהיג העגלה, והמשרת היה איש אלם לא ידע דבר, אמר הסוחר אל בעל העגלה מה עשית לי ותנהג אותי על ידי אלם הזה אשר לא יוכל דבר אלי מאומה, אמר לו ומה בכך האם לא יספיק לך בלתי אם תדבר אליו, אמר לו הסוחר הלא לכל הפחות אצטרך לשאול מאתו אם עוד רב הדרך אל העיר חפצי שמה, ובאיזה מקום ארד ממרכבתי, כי הלא נכרי נחשבתי בעיר ההיא, וגם אם אבוא בתוכה לא אדע אם זאת היא אשר חפצתי בה. ענה אותו הבעל עגלה, דע לך כי בכל הדרך לא יתן מנוח לרגלי מושכי המרכבה עד כי יבוא לעיר ההיא ולמחוז חפצך, ואם כן במקום אשר יעמיד המרכבה תדע כי שם כלה הדרך וזה לך האות.

הנמשל אליעזר עבד אברהם הלך לקחת אשה ליצחק בדרך לא ידעו ולא דרך בה מעולם (וכאשר זכרנו למעלה הלך חשכים כו'), ולא ידע מקום זווגו של יצחק אך הלך לחפש באשר ימצא. ובזאת אם היה הליכתו כדרך כל הארץ אזי ודאי לא היה יודע מדבר השגת מבוקשו עדי עמדו על גמר הענין, אבל אחרי שהיה מחסד ה' יתברך להיותו נשא על כנפי נשרים אל המקום אשר דבר אדונו מגיע, ואך בכמעט קט שט וידא על כנפי רוח והועמד במקום ההוא, מזה הבין אשר אך פה כלה הדרך ופה ימצא דבר מבוקשו. ועל כן יצדק מה שנתן אליעזר המתנות לרבקה טרם ששאלה דבר כי מכבר היה נכון לבו בטוח אשר מצא מבוקשו ממה שקפצה לו הדרך ולכן מיד נתן אומר כבוד והודיה לה' יתברך, ואמר ברוך ה' אשר לא עזב חסדו וכו' אנכי בדרך נחני ה' בית אחי אדוני. ועל זה בא מדרשם ז"ל ממה שקפצה לי הדרך הייתי יודע שבדרך נחני ה' בית אחי אדוני, וכדברינו.

ובזה יתכן מה שסיפר לפניהם ואבוא היום אל העין ודרשו היום יצאתי והיום באתי, אשר לכאורה מה ראה להודיעם ענין זה אבל כוון בזה להודיעם כי נכון הדבר מעם ה' וממהר לעשותו ממה שהפליא עשות עמו בקפיצת הדרך למען לא יערבו אל לבם להתנגד אל רצון ה' חלילה, וכאשר מלאו עם פיהם לאמר אם מה' יצא הדבר לא נוכל דבר.