ה' אלהי אבותיכם. מדרש: כך שנו רבותינו אל תהי דן יחידי כו' אמר ר' ראובן ומהו חותמו של הקב"ה אמת, ולמה אמת אמת יש בו שלש אותיות אל"ף ראשון של אותיות מ"ם אמצעית תי"ו סופן, לומר אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מ"ד, ו') כו'. (פרשה א', י')

ראיתי להגאון בעל מנורת המאור זצ"ל מביא על זה רמזים הרבה (נר ב' כלל ב' פרק א'), ובאין ספק הם דברי קבלה מפי חז"ל, כי כן דרכו בכל ספרו היקר ללקט אורות מפי חכמי התלמוד והמדרשים, ברא אלהים את סופי תיבות אמת ברא אלהים לעשות סופי תיבות אמת, אתי מלבנון תבואי ראשי תיבות אמת. ומה מאד ראוי לדעת ולהשכיל על דבר אמת מדוע בבראשית ברא כו' נרמז האמת בסופי תיבות, ובמאמר אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי נרמז האמת בראשי תיבות.

אבל דע כי בעת הבריאה רמז הכתוב במאמרו ברא אלהים לעשות בסופי תיבות אמת, להורות כי כל קיום העולם רק על האמת, כי אם היה נשאר העולם ומעמדו על אותו מעמד שהיה קודם החטא, ואשר יהיה לעתיד לבוא שאמרו חז"ל עתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות וכלי מילת (שבת ל') אשר ההשפעה לא תצטרך אל מעשי בני אדם, היתה ההשפעה רחוקה מאד מן השקר כי כל מציאותה היתה מאת ה' יתברך ולא היה לאדם כ"א לאכול ולשתות ולעשות טוב. לא כן כמו שהעולם עתה שכל מעשי ה' צריכים תיקון, וההכרח עוד אל עבודה רבה, ולעבוד באחיהו איש, הנה בעבודת עבודה ויגיעת העסקים כבר נמצא השקר מן השקרן והצדק מן התם כמאמר תומת ישרים תנחם (משלי י"א, ג'). וזהו מאמר אשר ברא אלהים לעשות היינו שיצטרך האדם לעשות ולתקן הדברים איך להוציא לחם מן הארץ, לכן רמז במאמר זה אמת להורות כ"א יתנהג האדם באמת יתקיים העולם וכאשר יתנהג בשקר יתקיים בו מאמר ואיש תרומות יהרסנה (שם כ"ט, ד'):

והנה ידענו כי האדם יען כי הוא מורכב מב' דברים מגוף ונפש, משלימיו ומקיימיו ג"כ ב' דברים קיום הגוף על קיום העוה"ז, וקיום הנפש על התורה והעבודה אשר בעבודת המקדש. וההבדל בין חפצי העוה"ז ובין התורה והעבודה כי חפצי העוה"ז מתחלתם ועד קרוב לסופם הכל בא מאת ה' עם מעט עסק מן האדם, אבל בסוף נופלת ביד האדם בעצבון וביגיעה לקצור ולאסוף, ולדוש ולטחון ולאפות, לטוות ולארוג, וכדומה כמה מלאכות כבדות עד כי המלאכה רבה מאד ועסק זה תלוי באמת ושקר לכן מרומז בו האמת בסופי תיבות ברא אלהים לעשות. אמנם התורה והעבודה ענין זה תלוי בבחירת האדם כמאמר אם שמוע תשמע אם שמעת תשמע עוד (סוכה מ"ו) וכן המשכן והמקדש תחלתם היה רק מבחירתם ונדבת לבם כמאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. ובזה כבר ניכר האמת מן השקר כי מי שבחירתו טובה באמת ובתמים לשם כבודו יתברך סופה להתקיים כמו שנאמר וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו (דברי הימים א' כ"ט, ט') היינו כי בטחו בההתחלה הטובה והטהורה אחר כי ההתחלה היא באמת ודאי יזכו לגמרה גם כי המלאכה גדולה ורבה מאד, אם במלאכת עבודתו ואם בהקמתו, סמכו עצמם על הנאמן האמתי שישלים להם כל ישעם וכל חפצם בגמר מלאכתו לכל מעשהו. ואם כן התורה והעבודה צמיחת התחלתה היא הבחירה הטובה וכאשר הוא באמת ותמימות סופה להתקיים לכן במאמר אתי מלבנון כלה רמז בהתחלת התיבות לאמר שימלא ה' משאלות לבנו אתי מלבנון תבואי ור"ת אמת לומר כי בך בטוח אם תהיה בחירתך טובה באמת, והבן.