Ohel Ya'akov on Torah, Eikev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואכלת ושבעת וברכת כו' (ח', י').
רבותינו הצרפתים ע"ה כתבו (תוס' ברכות מ"ט ב' בד"ה נברך אלהינו) לא גרסינן נברך לאלהינו בל' דדוקא גבי שיר והודאה כתיב למ"ד, כמו שירו לה', הודו לה', גדלו לה', אבל גבי ברכה לא מצאנו זה הלשון עכ"ל.
הנראה כי יש לזה טעם נכון כי הנה כבר ידענו מפי החסיד ע"ה לך דומיה תהלה (תהלים ס"ה, ב') כי איך נסיים וכמ"ש ר"ח לאותו שאמר האל הגדול הגבור והנורא האמיץ כו' (אמר לו) סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך. והנה מצאנו במדרש: ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו וכלו שלא בפניו (בראשית רבה ל"ב, ג') עוד אמרו כל מקום לה' היינו בפני השכינה ושארי לשונות מורים על שלא בפניו. ומעתה לא היה אפשר לייסד שיר ושבח אם לא בלשון המורה לפניו כי בפניו אין חשש למאמר סיימתינהו כו' כי אומרים מקצת שבחו של הקב"ה ג"כ בפניו ויתכן ההפסקה, ע"כ גבי שיר והודאה כתיב למ"ד להורות על בפניו ויתכן להפסיק, לא כן בברכה על הנאתו שהוא נהנה עתה אין בה כלל דין תהלה כי אינו מחוייב לברך על דבר כי אם מעין ברכותיו: