בגמרא: ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבנ"א לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה, אמר ר' חנינא כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל שנאמר גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית (משלי כ"ח, כ"ד) וכו' חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים (ברכות ל"ה, א').

וראוי להבין ענין הגזילה הזאת שאמרו וגם ענין התחברותו לירבעם בן נבט אשר בהשקפה הראשונה המה דברים רחוקים מאד.

אבל דע כי ענין מה שהקדוש ב"ה מקפיד מאד על הברכה עד שחז"ל אמרו בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו (ברכות מ', א') ואם הקב"ה מקפיד על כבודו עכ"ז מי שאכל ושתה יין, ואכל הרבה מיני פירות והחליף ברכותיהן מדוע לא יצא ידי חובתו הלא בפיו נתן תודה לה'. אבל דע כי כבר מבואר בספר השל"ה כי עיקר הברכות מה שאנחנו מברכים כי מהם ומסבתם צומחות ועולות הברכות וההשפעות למעלה להשפיע אותם למטה ומהם נצמח אל כל מין ומין ברכתו והשפעתו, וכמו אשר למטה אמרו תן לכל מין ומין מעין ברכותיו כך למעלה מכל ברכה תתרבה השפע אל המין הזה להשפיע למטה על השנה הבאה. וא"כ מי שאוכל בלא ברכה הלא יתן הפסד במין זה על העתיד וא"כ הוא גוזל להקב"ה שהוא מונע חסדו מן העולם, וגם לכנסת ישראל כי עי"כ הלא לשנה הבאה יהיה חסרון במין הזה ויחסר לכל לבני אדם, ומתמעט גם עבודתם, ואם כן הוא חוטא ומחטיא את הרבים והוא חבר לירבעם בן נבט כו'.

ממש על דרך אחד לוקח מזון בהקפה ומשלם אח"כ אז הוא פועל עם התשלומים ב' ענינים טובים, א'. שאין הדבר גזול אצלו, ב'. שעי"כ יאמין לו המוכר לתת לו עוד בהקפה, ואם לא ישלם אז שתים רעות יעשה, א'. כי הדבר נשאר גזול אצלו, ב'. כי המוכר לא יקיף לו עוד מהיום לא לו ולא לאחרים, כי יפחוד.

כן אם אינו מברך גוזל להקב"ה כי לה' הארץ ומלואה, וגם לבנ"י כי לא יקיף עוד גם לאחרים. ואולי זה הוא הטעם במאמר מפני מה ת"ח אין מצויין לצאת מבניהם ת"ח מפני שלא ברכו בתורה תחלה (נדרים פ"א) ר"ל ואחר שלא שלמו על העבר אינו מקיף להם על העתיד (ועי' מה שכתבנו באמת ליעקב על ההגדה בבאור מאמר כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר כי מעולם כו'):