בגמרא: דרש רב עוירא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב ישא ה' פניו אליך, אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים על עצמם עד כזית עד כביצה (ברכות כ', ב').¹

footnotes: ¹ תשובת הקב"ה למלאכים כי כלל ישראל מקפידין במצוות ובהשקפה ראשונה יפלא מאד כי אין זו תשובה על שאלת המלאכים כי הלא כבר כתב בתורה אשר לא ישא פנים, ואם כי הקדוש ב"ה רואה בהם זכות גדול שהם מדקדקים עצמם עד כזית עד כביצה יש ויש ביד הקב"ה לגמול להם כצדקתם מאוצרו הטוב, לא בנשיאות פנים שכבר כתב ההיפך. וביותר יפלא על המלאכים מה ענין תפישתם בפסוקים אלה והלא לא נעלם מהם מאמרו יתברך וחנותי את אשר אחון ובגמרא: אע"פ שאינו הגון כו' (ברכות ז'). ויפה אמר ידידי הרב מו"ה חיים נ"י כי ההכרח היה לכתוב בתורה אשר לא ישא פנים למען לא יזדמנו בני אדם שיקילו על עצמם ולסמוך על חסדי ה' יתברך שהוא נושא פניס לישראל ע"כ כתב אשר לא ישא פנים להתודע ולהגלות שאין הקב"ה ותרן וע"כ יפה שאלו המלאכים א"כ איך כתבת ישא ה' פניו אליך, ע"ז השיב הקב"ה איך לא אשא להם פנים הלא אני כתבתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם מחמירים על עצמם ומדקדקים עד כזית עד כביצה וא"כ אם הם מחמירים על עצמם עוד יותר על המצוה כש"כ שלא יגרעו לפחות מן המצוה ולמה לא אשא פנים אל מדקדקים כאלה כי אחר שהם מחמירים על עצמם יותר מן החיוב כש"כ שלא יקילו להם לפחות מן החיוב:

המאמר הזה ילמדנו דעת קדושים בדבר הנהגתו יתברך עם ישראל עמו, ויתבאר בזה מאמרם ז"ל במקום אחר רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט (משלי י"ג, כ"ג) אמר מי איכא דאזיל בלא זמני', אין כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה כו' עד הני שני מאי עבדה להו אמר אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במליה מוסיפנא ליה והוי' חלופיה (חגיגה ה'). אשר מהצורך להבין מדוע דוקא למעביר במליה ולא לצדיק אחר, גם מאמר והוי' חלופיה אין לו באור, וביותר ראוי להתבונן על עיקר מציאות ענין כזה כי כפי המובן הפשטיי חלילה הוא נגד המקובל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזים עליו מלמעלה (חולין ז', ב') כי הכל בהשגחה על כל פרטי האדם ואיככה יהיה יש נספה בלא משפט.

ולבבי יחשוב בזה כי הנה יש בעולם ב' סוגי צדיקים, צדיק גמור, וצדיק שאינו גמור, וכמו כן ב' מיני רשעים, רשע גמור, ושאינו גמור, ורשע גמור הוא הבועט בתורה בכללה ומתנהג והולך רק בשרירות לבו, לא כן רשע שאינו גמור כי יעשה המצות כל עוד שאינם נגד תאות לבו וכל מצוה שאינה סותרת תאותו ודבר שאינו נוגע ליצרי לבו אותו ישמור ויעשה. אשר על סוג הא' נאמר לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח (תהילים א', ד') כמו שביארנו במקום אחר ולכן אמר עליהם על כן לא יקומו רשעים במשפט פי' דין ועונש שלהם יבוא אליהם על דרך מקרה לא במשפט כי אינם ראויים לערוך עליהם כסאות למשפט אבל יהיו נענשים בהסתרת ההשגחה כמאמר והסתרתי פני מהם (וממילא) והיה לאכול (דברים ל"א, י"ז). ובמדרש: קץ כל בשר בא לפני הגיע זמנן להקצץ, למה? כי מלאה הארץ חמס מפניהם (אמר הקב"ה אתם עשיתם שלא כשורה) כך היו אנשי דור המבול עושים, היה אחד מהם מוציא קופתו מלאה תורמיסים והיה זה בא ונוטל פחות פחות משוה פרוטה עד מקום שלא היה יכול להוציא ממנו בדין, אמר הקב"ה אתם עשיתם שלא כשורה אף אני אעשה עמכם שלא כשורה הדא הוא דכתיב מבוקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו (איוב ד', כ') ואין משים אלא דין שנאמר אשר תשים לפניהם (בראשית רבה פרשה ל"א, ה'), עוד אמרו אמר ר' מאיר הם לא עשו מדת הדין למטה אף אני איני עושה מדת הדין למעלה (שם כ"ו) (עי' במהר"ש יפה סי' י"ד) והדברים מפליאים מאד איככה אמרו על הקב"ה שאמר להם אף אני אעשה עמכם שלא כשורה הלא לדבריהם ז"ל עשה הקדוש ב"ה כשורה וכשורה.

אבל אמתת הכוונה בזה לדעתי כי הקב"ה צדיק הוא בכל דרכיו והביא עליהם מדה כנגד מדה כמאמר והיית אך עשוק וגזול כל הימים (דברים כ"ח, כ"ט) פי' כי אותו שהוא נגזל ע"י גזלן הוא יודע עכ"פ מי הוא אשר גזל מאתו ויוכל לצעוק עליו לפני השופט, לא כן אותו שנעשה עשוק מעושקים רבים אשר כל אחד עשק אותו פחות משוה פרוטה הנה הגזילה ביד הגזלן פחות מכשיעור ועכ"ז בין כלם נאכל קופה מלאה פירות, וזהו - והיית אך עשוק וגזול. זאת חטאת סדום וזאת רעתם, וכחטאיהם עשה להם וכעונותיהם גמל עליהם, כ"א הקב"ה היה מוריד עליהם אבנים מן השמים היה כל אחד יודע את מכהו ויודע את ההורג אותו, לא כן עתה שירדו גשמים טפים וכל טפה בפני עצמה לא עשתה דבר, ועכ"ז מבקר לערב יוכתו כי במשך היום כלו נתמלא שיעור מיתתם.

וזהו מבקר לערב יוכתו מבלי משים, ואין משים אלא דין שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ובדרש ולא לפני ארמיים, היינו לא לבד שאינו מורה אותם דרכי המשפט כי אם גם זאת להם שאינם נדונים ע"פ משפט כישראל כ"א נמסרים למקרה הזמן וזהו שהכפיל המשורר ע"ה ואמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום (תהלים קמ"ז, כ').

ומעתה מאמר יש נספה בלא משפט כפשוטו בעבור שהוא היה מתנהג בלא משפט גם הקב"ה מתנהג עמו בלא משפט.¹ והוא ג"כ מה שאמרו במדרש עולים ויורדים אמר הקב"ה עולים הם ועליה יש להם אלא שכל אחד ירוד מחבירו (ריש ויצא). פי' כי הקדוש ב"ה הוא כביכול כמתנצל שאינו מורידם בידיו כי אם כל אחד ירוד מחבירו שחבירו מוריד אותו שכבר הגיע זמנו של עליית חבירו וירידתו ממילא. לכן יפה אמרו חז"ל על דור המבול תאבד דוברי כזב (תהילים ה', ז') הן כזב ודבריהם כזב איש דמים ומרמה יתעב ה' שאינן לא חיים ולא נידונין (בראשית רבה פרשה ל"ב, א') ר"ל כמסתיר פנים מהם יהיה מהם מה שיהיה, ממש כמו שנתבאר יש נספה בלא משפט בעבור כי הם לא נתנו מקום אל דין ומשפט גם הקב"ה עשה עמהם שלא בדרך וסדר המשפט, רק על דרך שאמרו ז"ל במדרש ודרך רשעים תאבד (תהילים א', ו') הפליגן מכנגד פניו (בראשית רבה פרשה ח', ד'). והנה ידענו כי גם זה לעומת זה יזדמן בבני אדם כי כמו שיש מטה דין בדרך רע הלא יש ג"כ מי שמטה א"ע לדרך טובה יותר ממשפט ודין התורה, כדבר שזכרנו התורה אמרה ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים עצמם עד כזית עד כביצה, הוא אשר קראוהו חסיד המתחסד עם קונו.

footnotes: ¹ מאמר יש נספה בלא משפט ואנחנו בספר שמן המור ביארנו הדברים עוד יותר על דרך שמצאנו לחז"ל שהמשילו את המוטל על ערש דוי כהנידון לפני המלך אם ירבו המזכים על המחייבים או להיפך כמאמר אדם יוצא לשוק יהי דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט, חש בראשו יהי דומה בעיניו כמו שנתנוהו בקולר, עלה למטה ונפל יהי דומה בעיניו כמי שהעלוהו לגרדום לידון (שבת ל"ב). וזה שייך לומר במות המת כדרך כל הארץ אחרי היותו נופל למשכב שהוא הזמנת האדם לדין לעיין במשפטו ואולי ביסורים ההם יצא נקי ושב ורפא לו, לא כן במת מיתה פתאומית נתברר כי לא היה מהצורך לחקור בדינו ולעיין במשפטו ע"כ מת בלא הערכת דין ומשפט והיא מיתת הרשעים שאין מהצורך להזמינם לדין כמליצת חז"ל רשעים נכתבים לאלתר למיתה (ראש השנה ט"ז). וזהו שאמרו קץ כל בשר הגיע זמנן להקצץ, כלומר לא להמתין להם עד שימות כל אחד מיתה טבעיית רק בפתע פתאום יכלו ויאבדו, והמשילו זאת לקוצץ אילן שאין כליון האילן טבעי רק מקרי על דרך שכתב הרב מהר"י אלבו ז"ל (בי"ד מרביעי) כי אין חרצובות למותם ובריא אולם (תהילים ע"ג, ד') ר"ל בעודם בזרוע עוזם ברגע שאול יחתו בלא אפיסת הכחות. והטעם - כי מלאה הארץ חמס מפניהם, אחד היה מוציא קופתו מלאה פירות כו' אמר הקדוש ב"ה אתם עשיתם שלא כשורה היינו שלא נתתם מקום אל הדין לחול אצלכם, אף אני אעשה עמכם שלא כשורה היינו בלא הכנה ובלא הזמנה יקבלו את שלהם על רוע מעלליהם ע"ז, גילוי עריות שפיכות דמים וזה הדבר יכונה אצלו יתברך שלא כשורה כי מדתו יתברך לא כן הוא, כאמרם ז"ל במדרש (ריש קדושים) ה' נתן וה' לקח כשהוא נותן ברחמים נותן, וה' לקח הוא ובית דינו. ומעתה כבר מובן כפשוטו יש נספה בלא משפט, היינו בלא הערכת המשפט וסדריו מעלה מעלה מסרדיוט לקולר מקולר לגרדום, רק פתאום ילכד בלא הזמנה כלל. ועתה קורא ישר אם כבר אספת בחפני מדעך הדברים היקרים הנ"ל אמרתי כבד אכבדך לבאר לך כל סדר המאמר רב אוכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט אשר המאמר סתום וחתום בפי כל המבארים, ולדרכנו הרצון בזה להגיד לאדם כי לא יוכל למצוא את המעשה אשר עשה האלהים גם את הטוב גם את הרע גם שניהם יבואו אל האדם מבלי ידיעה בתחלה רק דרך פתאומי יהיה להם. כי הנה העשיר אשר יש לו שדה טובה ונעבדה כראוי הוא יוכל להעלות על לבו כי שדהו תצליח ותעשה פרי תבואה הרבה, לא כן איש עני אשר שדהו רעה וכחושה מאד ולא נעבדה כראוי הוא ודאי לא יעלה על לבו אשר שדהו השוממה ארץ מלחה תצליח ותעשה תבואות הרבה, ועכ"ז הלא יזדמן גם זאת כי יהיה רב אוכל אצל ניר ראשים ויגיע איש אל קצה הטוב בלא ידיעה בתחלה, וכי יזדמן קצה הרע בלא ידיעה בתחלה כי יש נספה בלא משפט בלא הערכת המשפט וסדריו, כמו שנתבאר רק פתאום ילכד בלא הזמנה כלל, והוא פירוש יקר.

ומעתה המאמר שלפנינו מובן מאד אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במליה מוסיפנא לי' יען כי הוא הוא האיש שעליו נאמר גם את זה לעומת זה עשה האלהים, כי לפלוני נחסרו שנותיו בעבור שהעביר המשפט לצד שמאל ראוי לתתם ליד מי שמעביר על מדותיו לצד ימין, והוא סר מדרך המשפט והדין לעשות לפנים משורת הדין וזהו אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במליה מוסיפנא ליה. וזהו באור מאמר והויא חלופיה כי הלא זה השני הוא ההיפך מהראשון זה הטה עצמו מדרכי המשפט בענין רע וזה הטה עצמו ע"ד חסיד המתחסד עם קונו, והענין נכון: